אוסף תקשורתי

תנו ללמוד בארץ

האחריות לשמור על שכר הלימוד אינה של אגודות הסטודנטים כי אם של המדינה, שמחויבת למנוע את בריחת המוחות לחו"ל

אלכס מילר, 20/8/2008, NRG-מעריב

לסכום אותו נדרשים לשלם צרכני ההשכלה הגבוהה - ישנם משמעות ומעמד הרבה מעבר לספרות המייצגות אותו. הוא אמור לסמל את חשיבותה של האקדמיה ואת יחסה של המדינה אליה. מדינת ישראל אינה נהנית ממשאבי טבע בלתי מוגבלים כמו נפט או זהב וגם לא מכוח עבודה זמין וזול, יתרה מכך אנו מחויבים להשקיע נתח בלתי מבוטל בכוחות הביטחון. תנאים אלו בשילוב עם יכולותיו הקוגניטיביות של "עם הספר", הביאו לכך שההשכלה הגבוהה והישגיה הם אחד מהנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שלנו.

בישראל מונהג שכר הלימוד ה"סמלי" הזהה בכל האוניברסיטאות אך "סמליותו" אינה מעידה בהכרח על גובהו ובצירוף יוקר המחייה, המשימה להיות סטודנט במדינה ישראל כלל אינה פשוטה. גם חוק שירות בטחון המחייב את השירות בצה"ל אינו מקל, שכן הוא דוחה בלפחות שנתיים עד שלוש את תחילת הלימודים האקדמאים עבור צעירים רבים. כך קורה שרבים מתחילים את לימודיהם האקדמיים בגיל מאוחר ולעיתים אף בסמוך או במקביל להקמת המשפחה.

כל אלה מגדילים את אחריותה ומחויבותה של המדינה למשאב העיקרי שלה – המשאב האנושי. הדיון סביב העלאת שכר הלימוד הינו דיון עקרוני הטומן בחובו את הגדרתה של המדינה למערכת היחסים שבין האזרחים לבין ההשכלה הגבוהה. אז נכון שכאן זה לא צרפת ולא שבדיה וכנראה שבשנים הקרובות יהיה קשה מאוד להנהיג סבסוד מלא של הלימודים האקדמיים, אך מגמת שכר הלימוד חייבת להיות בירידה מתמדת. שכר הלימוד הינו אמצעי כלכלי ישיר בו המדינה יכולה להתערב ולשפר את הנגישות ללימודים שהרי רכישת עזרי לימוד, צילומי מסמכים ושיעורי עזר אינם ממומנים על ידה.

הסטודנטים זועמים, ובצדק

צמיחתה של האקדמיה בישראל הינה אינטרס ראשון מן המעלה של המדינה ושלנו כאזרחים ולכן חשוב להבין שמדובר בהשקעה לטווח הארוך. לכן, חוטא מי שקושר ומתנה בין העלאת תמיכתו התקציבית של האוצר במערכת ההשכלה הגבוהה לבין העלאת שכר הלימוד.

כיום ישנן תכניות רבות המציעות אי אלו הלוואות בתנאים שונים ומשונים לסטודנטים. במקום זאת יש לפתח מערך של מלגות וקרנות. את ההשקעה הזו תחזיר המדינה בעתיד באמצעות מסים, כוח קניה מוגבר וייצוא של ידע. בנוסף, העלאת שכר הלימוד תביא להקטנת הפער בין המוסדות האקדמיים הציבוריים לבין

אלו הפרטיים הפועלים משיקולים עסקיים. כך, עלול להיווצר תהליך של תיעדוף הסטודנטים את המכללות הפרטיות שכמעט ואינן משקיעות במחקר וזניחת מדעי הרוח הנתפסים כפחות רווחיים.

כאשר מדובר במשאב כל כך חיוני מבחינה ערכית, כלכלית וחברתית, יש להקל על הנגישות ללימודים האקדמיים באמצעות תמיכה ממשלתית גבוהה וצמצום שכר הלימוד. הסטודנטים זועמים, ובצדק. לא קל להיות סטודנט בארצנו הקטנטונת, ואם שכר הלימוד ימשיך לעלות, אלפי הצעירים שנוהרים לאירופה ולארה"ב כדי למכור ממיטב מוצרי ים המלח, גם יישארו ללמוד שם.

אלכס מילר הינו חבר כנסת בסיעת ישראל ביתנו