עשרת הדיברות של "ישראל ביתנו"

  1. מדיניות ביטחונית המבוססת על יוזמה ומכה מקדימה.

  2. פתרון הסכסוך באמצעות הסדר אזורי כולל וחילופי שטחים ואוכלוסיות.

  3. בלי נאמנות אין אזרחות - שירות צבאי או לאומי לכל צעיר המגיע לגיל 18.

  4. עונש מוות למחבלים.

  5. אימוץ דו"ח שמגר כבסיס הבלעדי לכל עסקאות שבויים ונעדרים עתידיות.

  6. במקרה של דילמה בין שלמות הארץ לשלמות העם – שלמות העם קודמת.

  7. כן ליהדות - לא לכפייה דתית.

  8. התיישבות יהודית כחלק מתפיסת הביטחון והחזון הציוני.

  9. עליית יהודי התפוצות כיעד לאומי מרכזי.

  10. תפיסה חברתית-כלכלית בהתאם לחמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי.

 

"אני מאמין" - ישראל ביתנו

 

אנו חיים בתקופה מיוחדת. תקופה בה שקט הפך למצרך נדיר וקול פגיעת רקטה הפך לרעש שבשגרה. תקופה בה פוליטיקאים אומרים הרבה בטוויטר ועושים מעט בשטח. אנו חיים בתקופה בה נבחרי העם מתעסקים ביחסי ציבור במקום בדאגה לציבור, ובמקום לעקוב בדאגה אחרי המצב בדרום, הם עוקבים בדאגה אחרי כמות הלייקים בעמוד הפייסבוק שלהם.

 

אנו חיים בתקופה בה אנו מתבקשים להכריע בשורה של החלטות גורליות, החלטות אשר ישליכו בצורה ישירה על חיי אזרחי המדינה. החלטות המחייבות אותנו להידרש למספר שאלות מהותיות.

 

  • האם נמשיך להיכנע לארגון טרור המכתיב את סדר היום של מדינה שלמה או שנצא למערכה להכרעת החמאס ומיגור הטרור?

 

  • האם נמשיך להיכנע לממסד החרדי, או שנעמוד על הדרישה הפשוטה המחייבת שירות צבאי או לאומי לכל אזרח בישראל?
  • האם נמשיך להיכנע לאיומי סרק, לחששות "מה יגידו עלינו בעולם" ובכך לברוח מהכרעות חשובות, או שנאזור אומץ ונעמוד על עקרונותינו בגאון, בלי לפחד, כלל?

 

האם נכיל, או נכריע? האם נבחר בטרור, או בביטחון? האם נבחר בכפייה דתית, או ביהדות? - אלו אינן שאלות לתקופת בחירות, אלו שאלות לכל יום ויום בחיינו. שאלות שמפלגות רבות מעדיפות להתעלם מקיומן. שאלות ש"ישראל ביתנו" מספקת להן מענה חד וברור.

 

ישראל ביתנו היא מפלגת ימין - נקודה. ימין - לא שמאל ולא מרכז. ימין שמאמין במעשים ולא בדיבורים. ימין שמאס בכניעה ורוצה הכרעה. ימין של עוצמה ולא של חולשה, ימין של ציונות יהודית, לא גלותית.

 

רק ליברמן יכריע את הטרור

לישראל ביתנו משנה סדורה ועקבית לפתרון הסכסוך עם העולם הערבי. בשונה מהפתרונות החלקיים שרק החמירו את הבעיה, התפיסה של ישראל ביתנו היא רב ממדית וכוללת את העולם הערבי, הפלשתינים וערביי ישראל. התפיסה מבוססת על עקרון חילופי שטחים ואוכלוסיות ויצירת ישויות פוליטיות הומוגניות מבחינה תרבותית ולאומית, אשר יקנו ביטחון ויציבות לאורך זמן.

 

אלא שכל זה לא רלוונטי עכשיו. כשהחמאס מרים ראש, המוזות המדיניות חייבות לשתוק. עכשיו צריך להכריע את הטרור ברצועה ובאיו"ש. וכדי להכריע את הטרור חייבים להבין שאלה לא מפגעים בודדים, אלא טרור שהוא פועל יוצא של מערכת משומנת היטב שמטרתה הרג יהודים חפים מפשע והשמדת מדינת ישראל.

 

לטרור החמאסי שלושה מקורות: אידיאולוגי, פיננסי ומבצעי.
מי שרוצה להכריע את הטרור, חייב לגדוע את שלושתם:

  • המקור האידיאולוגי: מפגע בודד לא משגר רקטה או מיידה אבן מבלי שעבר שטיפת מוח יסודית וממוסדת. מערכות החינוך והתקשורת הפלשתיניות בעזה וביו"ש עסוקות בדבר אחד: הסתה פרועה כנגד יהודים והכשרת הלבבות לרציחתם.
  • המקור הפיננסי: מדינת ישראל מעבירה בכל חודש מיליוני שקלים לרשות הפלשתינית, שמממנים את מערך ההסתה שלפני הרצח ואת מערך התמיכה שלאחריו. תעריף מיוחד מעודד הורים לשלוח את ילדיהם למשימות רצח, מתוך הבנה שאלפי שקלים בחודש וכבוד של שאהידים ממתינים להם.
  • המקור המבצעי: כל זה מתאפשר משום שמדינת ישראל החליטה לפטור את ההנהגה המבצעית של הטרור הפלשתיני מאימת הסיכולים הממוקדים. המשוואה ברורה: ברגע שהנהגת הטרור איננה חוששת לחייה שלה, תושבי ישראל חוששים לחייהם שלהם.

 

כשמבינים את מקורות הטרור וכשלא פוחדים להכריע אותו, הרי שהתכנית למיגור הטרור ברורה הרבה יותר:

  1. חידוש מדיניות הסיכולים הממוקדים לראשי הטרור.
  2. קיזוז סכומי הכסף מתוך כספי המיסים המועברים לרשות הפלשתינית, המועברים למחבלים היושבים בכלא הישראלי ולבני משפחותיהם.
  3. עצירת העברת הכסף הקטארי לחמאס.
  4. חקיקת חוק עונש מוות למחבלים רוצחים.
  5. הפסקת החזרת גופות המחבלים למשפחותיהם.
  6. הריסת בית של כל מחבל, לא רק של רוצחים.
  7. שלילת תושבות מאזרחי מזרח ירושלים שהורשעו בטרור.
  8. גירוש מסיתים שיטתיים מירושלים ומיו"ש לרצועת עזה.

 

 

רק ליברמן יבלום את הרשימה המשותפת

אי אפשר לדבר על הטרור הפלשתיני, מבלי להידרש לסוגיית אזרחי ישראל הערבים. לא משום שהם טרוריסטים חלילה, אלא משום שהנהגה הפוליטית המייצגת אותם לכאורה היא חלק מאותו מערך הסתה המעודד את אותו טרור. כך לדוגמא, פרסמה הרשימה המשותפת תנחומים לרב המרצחים סמיר קונטאר וכינתה אותו "לוחם חופש".

 

לאור זאת, טבעה ישראל ביתנו את העיקרון "בלי נאמנות - אין אזרחות". קשה לחשוב על עקרון פשוט והגיוני מזה, שזכה לכל כך הרבה ביקורת. מה שהיה ברור לכל יהודי, בכל מדינה ובכל תקופה, חייב שיהיה ברור גם לכל פוליטיקאי ערבי - נאמנות למדינת ישראל ולמוסדותיה הינה חובה מהותית ולא בחירה. לכן, על ממשלת ישראל לנקוט במדיניות ברורה המתגמלת בנדיבות רבה נאמנות למדינה, ומענישה בחומרה חוסר נאמנות.

 

רק ליברמן לא ייכנע לחרדים

ישראל ביתנו מתנגדת נחרצות להפרדת הדת מהמדינה. במדינה שבה הדת והלאום הם שני חלקים של אותו שלם, אי אפשר להפריד את הדת מהמדינה. יחד עם זאת, כן אפשר להפריד את הדת מהעסקנות הפוליטית; כן אפשר להפסיק לעשות מהדת מקור הכנסה ולשמור אותה כמקור השראה ואמונה לכל יהודי. אבות הציונות היו יהודים גמורים, אבל אף לא אחד מהם היה חרדי, ולא במקרה. אם הם היו חרדים, ספק אם מדינת ישראל הייתה קמה. לא מן הנמנע שעד היום היינו ממתינים למשיח מבית דוד שיגאל אותנו מחיי גלות ואומללות.

 

בבחירה שבין תפיסת היהדות של זאב ז'בוטינסקי לבין זו של ח"כ ליצמן, אנחנו ללא ספק בוחרים בז'בוטינסקי! ישראל ביתנו בעד מדינה יהודית, לא מדינה חרדית. בעד מדינה חזקה ומודרנית, נגד מדינה חשוכה וגלותית. בעד יהדות שקיבלה לשורותיה את רות המואבייה ונגד יהדות שקוברת מחוץ לגדר חיילים שחרפו נפשם למען המדינה.

בישראל ביתנו, אנו בעד היהדות והמסורת, אך נגד כפייה דתית. זו בדיוק הסיבה שבכנסת האחרונה פעלנו לקידום הנושאים הבאים:

  • גיוס חובה לצבא או לשירות לאומי ללא שחרורים מהדלת האחורית וללא קריצות עין למפלגות החרדיות
  • מתן אפשרות לכל רב עיר לבצע גיור; אם הוא טוב בשביל להיות רב עיר, הרי שהוא טוב לנהל תהליך גיור
  • פתיחת אזורי הרישום לנישואין, כך שבני זוג יוכלו להינשא בכל עיר ואצל כל רב עיר שיחפצו
  • הפעלת תחבורה ציבורית בשבת במקומות בהם יש דרישה ואין הפרעה לשכונות חרדיות מובהקות
  • מאבק בחוק המרכולים האוסר פתיחת עסקים בשבת

 

רק ישראל ביתנו דואגת לעולים

הודות לכוחה ולהשפעתה של ישראל ביתנו מאז הקמתה, אנו עדים היום להתפתחות וצמיחה אדירה בקרב עולי בריה"מ לשעבר ולהשתלבותם בחברה הישראלית. יחד עם זאת, עדיין נותרו בעיות קשות האופייניות לעולים, ולהם בלבד. זו הסיבה, שההסכמות החוזרות ונשנות בין נתניהו לחרדים, מהוות סטירה מצלצלת בפניהם של העולים.

 

שאלות כמו גיור, נישואין וקבורה משאירות את העולים זרים בארצם שלהם. כך למשל יכול קצין ביחידה מובחרת, אשר חרף נפשו למען המדינה, למצוא עצמו מחוץ לגבולות הקבורה של העם היהודי רק בגלל שמונופול חרדי קבע שהוא איננו מספיק יהודי. מונופול שבינו לבין היהדות אין ולא כלום. לא נרפה לעולם מהסוגיות הללו ולא ניתן למונופול מופרע להכתיב לנו כיצד לחיות ואיך למות!

לא נניח למוסדות השלטון להטיל ספק ביהדותם של העולים, ספק אשר הופרך לפני שנים רבות וניסיונות להחיותו הם לא יותר מאשר ניסיון נלוז לגרוף רווח פוליטי. לעולים התורמים למדינה מכוחם, כספם ורוחם יש לומר בקול חזק וברור: אתם גאוותנו.

 

מפלגת ישראל ביתנו היא מפלגת הימין החילוני. בית לכל מי שמבקש לראות את מדינת ישראל כמדינה יהודית, חזקה ומודרנית, מדינה שבזה לחולשה וגאה בעוצמה, מדינה שלא נכנעת ולא מוותרת, לא לאויבים מרים מבחוץ ולא לכוחות חשוכים מבית, לא עכשיו ולא לעולם.