כיום, המצעים הכלכליים של המפלגות השונות, מחד"ש ועד "הבית היהודי", דומים כולם ומורכבים מסיסמאות המתייחסות לעזרה לשכבות החלשות, חיזוק מעמד הביניים, מאבק ביוקר המחיה, דאגה לערי הפיתוח וכו'. כל הדברים הללו נכונים ויש לפעול בנוגע לכולם, אך בכדי להביא לשינוי אמתי המדינה חייבת להגדיר ולהבהיר מה ומי בראש סדר העדיפויות שלה. להבהיר למי קודם כל מגיע לקבל, לומר זאת בקול ברור וצלול ולפעול לחיזוקם בצורה ממוקדת ונחושה.

יש לדאוג בראש ובראשונה לאוכלוסייה שתורמת למדינה: אזרחים ששירתו בצבא או בשרות לאומי, שעובדים ומשלמים מסים.

ז'בוטינסקי דיבר על חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. שני הסעיפים המרכזיים שבהם יש צורך לטפל כיום בדחיפות, על-מנת להקל על חיי האזרחים העובדים במדינה, הם דיור וחינוך.

דיור – כיום לזוגות צעירים רבים יש את היכולת לשלם משכנתא חודשית, אולם אין להם את ההון העצמי הראשוני הנדרש כדי לרכוש דירה, מה שמביא אותם לכלות את כספם על דמי שכירות גבוהים בעוד ש"חלום הדירה" מתרחק מהם. המצב הזה, כשזוגות שבהם שני בני הזוג עובדים והם שירתו בצבא או בשירות הלאומי, כלומר זוגות בעלי כושר השתכרות של לפחות 125%, מקבלים מהבנקים רק 75% אחוז משכנתא לרכישת דירה ראשונה ומשום שאין להם את ה-25% הנותרים הם לא מצליחים לרכוש דירה, הוא מצב בעייתי ומעוות.

"ישראל ביתנו" פועלת בכדי שהזוגות הללו, ששניהם שירתו בצבא ושניהם עובדים, יקבלו משכנתא בסך 90% לרכישת דירה ראשונה. מהלך כזה מרחיב את האופציות לזוג צעיר הרוכש דירה ראשונה ומאפשר להם, בניגוד לתכניות אחרות, לקנות גם דירות יד שניה, ולא רק דירות מקבלן, וליהנות מההטבה. הטענות כאילו ייווצר משבר כפי שקרה בארה"ב אינן נכונות משום שבארה"ב נתנו משכנתאות כאלו לכולם, ללא מבחן השתכרות, בעוד שכאן מדובר על פלח אוכלוסייה ממוקד של אנשים עובדים.

חינוך – על המדינה לספק מערכת צהרונים, עד לשעה 17:00 אחה"צ, לילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 6.

אמנם מדובר בסכום לא מבוטל הנדרש בכדי ליישם זאת, אך זהו סכום שהוא בהחלט סביר ולא מופרז במונחים של תקציב מדינה שעומד על מאות מיליארדי שקלים, ובשיקולים של עלות מול תועלת.

מהלך כזה יעודד יציאה לעבודה ויגדיל את מספר המשפחות בהן יוכלו שני בני הזוג לעבוד משרה מלאה, במקום בחצי משרה, ישפר באופן משמעותי את מצבם הכלכלי של הזוגות הצעירים שמוציאים אלפי שקלים בחודש על גני ילדים פרטיים או צהרונים וגם ישים סוף לתופעה בה הילדים הקטנים נתונים משעות הצהרים לסידורים מזדמנים, ללא ארוחה חמה ומסודרת, ומבלי לנצל את שעות הצהריים הארוכות לחוגי העשרה או תכניות התורמות להתפתחות הילד בגיל הרך. אנו ב"ישראל ביתנו"  סוברים שהרחבת המשפחה אינה צריכה להוות שיקול כלכלי, עבור זוגות צעירים.

כיום, עלות "מסגרת" לשעות הצהרים לגילאי 3 חודשים עד 3 שנים  היא כ-100,000 ₪, ולא, הפעוטות  אינם מקבלים  תואר אקדמי בתום 3 השנים.

ועדת טרכטנברג, דנה בדרישה הצודקת שעלתה במחאה החברתית ותבעה להאריך את השהות במעונות ובגנים עד לשעות אחר הצהרים.  אולם ההחלטה שהתקבלה בוועדה היתה חלקית ולא מספקת וקבעה שצהרונים יסובסדו רק לילדים מגילאי חמש, שהצהרון יפעל עד לשעה 16.00 בלבד ושהתכנית תיושם רק ביישובים הנמצאים בדירוג סוציו-אקונומי 1 ו-2, יישובים שהם בעיקר יישובים חרדיים וערביים ושבהם שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך. לכן ההחלטה החטיאה את המטרה של סיוע למשפחות שעובדות ותורמות למדינה.

התכנית הזו  של "ישראל ביתנו" כן דואגת להם.

יישום התכניות הללו בתחומי הדיור והחינוך יחסוך אלפי שקלים בחודש לכל משפחה ובכך יקל את העומס הכלכלי גם בתחומים אחרים.

השורה התחתונה היא השאלה אם אנחנו רוצים להיות מדינת סעד המסתפקת בדאגה לחלשים בלבד או מדינת רווחה, שדואגת גם למעמד הביניים, לאותם זוגות שעובדים, שירתו בצבא, משלמים מיסים ותורמים למדינה. אנחנו ב"ישראל ביתנו" יודעים את התשובה.