התוכנית הכלכלית של ישראל ביתנו

התוכנית הכלכלית של ישראל ביתנו

״ממשבר לצמיחה״

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן וצוות מומחים כלכלי עבדו בשנה האחרונה על התכנית הכלכלית ״ממשבר לצמיחה״, תכנית מקיפה ויסודית שמטרתה להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי הנוכחי והחזרת מעמדה של מדינת ישראל כמדינה צומחת, יצרנית, חדשנית ומובילה. אתם מוזמנים להכיר את עיקרי התכנית והנקודות המרכזיות שהנחו אותנו בדרך.

צמיחה

צמיחה מייצרים באמצעות השקעה מוגברת בתשתיות המאפשרת מיידית יצירת אלפי מקומות עבודה וצמצום האבטלה.

  1. בשלב הראשון יש לתת עדיפות לפרויקטים תשתיתיים שניתן לבצע בשיטת B.O.T שיטה שבה מקור המימון של הפרויקטים יבוא מהשוק הפרטי ולא מתקציב המדינה.
  2. הגודש בכבישי ישראל הוא מהנוראים והקשים בין מדינות ה-OECD.
    יציאה לפרויקטים לשיפור תשתיות תחבורתיות וקיצור הפקקים האינסופיים, תביא לשיפור בבעיית הבעיות בכלכלה הישראלית.
  3. השקעה בתשתיות התקשורת תוך מתן דגש לפריסת סיבים אופטיים ופס רחב בכל הארץ, כך שהקדמה תגיע גם לירוחם וגם לשלומי.
    הגדלת תקציב מחקר ופיתוח, לשמירת מעמדה של מדינת ישראל כמובילה בתחום לצד המדינות המפותחות.

 

סיוע לעסקים קטנים

העסקים הקטנים הם המנוע הכלכלי, חייבים לדאוג להם.

  1. התמיכה בעצמאיים תינתן בהוכחת ירידה של 25% מהמחזור במקום 40% כיום.
  2. מתן הלוואות עומדות שיומרו למענקים. אם העסק יעמוד ביעדים של החזרת עובדים לעבודה וחזרה לפעילות, התמיכה תהפוך למענק.
  3. הגדלת ערבות קרן הסיוע מ- 15% היום לגובה של 33%.
  4. מס הפוך. קיזוז ההפסדים הצפויים ב- 2020 על חשבון הרווחים שנרשמו בשנת 2019.
    * עסק שספג הפסד בשנת 2020 כתוצאה מהמשבר, יוכל לקזז את ההפסדים כנגד הרווחים שהיו לו בשנת 2019 ולקבל החזר על תשלומי המס ששילם בגין רווחים אלו.
  5. מענק לעסק קטן (המעסיק עד 10 עובדים) בגובה ההפרשות הסוציאליות עד לשכר של 10,000 ₪ ברוטו, למשך 6 חודשים.
  6. הקלה בתשלומי ארנונה לבעלי עסקים.

 

תעסוקה

יש ליצור סדר עדיפויות חדש בכל הנוגע לתעסוקה.

  1. תוספת במס הכנסה שלילי לזוג עם ילדים, במצב בו שני בני הזוג עובדים.
  2. העמקה והרחבת הסבסוד לצהרונים ולמעונות יום לזוגות עובדים.
  3. הכרה בהוצאות מטפלת, דבר שיאפשר לנשים לצאת לעבודה ויעודד דיווח לרשויות המס.
  4. מתן השתתפות בשכר כבר במועד ההכשרות להכשרות שיבוצעו על ידי המעסיק שיתחייב לקלוט את העובד בסיום ההכשרה, והן השתתפות בעלות ההכשרה של המעסיק שניתן להפעיל במהירות בענפים רבים כגון בנייה, תחבורה ציבורית, תעשייה וכו'.
  5. סיוע לעובדים, עובדים בחל"ת ומובטלים בעלי שכר נמוך ועסקים קטנים ובינוניים.
  6. דחיית תשלומים שונים לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות או פירעון מוקדם של חסכונות למיניהם ללא קנסות.

עיקרי התוכנית:

חזון כלכלי - יצירת צמיחה, תעסוקה ורשת ביטחון לאוכלוסיות מוחלשות

הקדמה

הדבר החשוב ביותר עבור כל כלכלה היא הוודאות, אך בפועל מדינת ישראל מתפקדת ללא תקציב מאושר כבר שנתיים, כאשר התקציב האחרון לשנים 2019-2018 אושר ב- 15.3.2018. שנת 2020 הסתיימה ללא תקציב מאושר ושנת 2021, שבה תוקם ממשלה רק בסוף חודש מאי תחילת יוני, למעשה אבודה מבחינה תקציבית.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את ממדי האבטלה, הגרעון שמתקרב ל- 12%, החוב העצום שגדל מכ- 60% חוב תוצר ל- 73% שצפוי להמשיך לעלות גם בשנת 2021 וממומן באמצעות הלוואות שנלקחו באמצעות הנפקת אג"ח בישראל ובשווקים הבינלאומיים בסדר גודל של בין 190-170 מיליארד ש"ח, חל"תים ומענקים שאמורים להסתיים בחודש יוני 2021, משכנתאות והלוואות שאמורות להיפרע מחודש יוני ואילך, אחוז פושטי הרגל שרק בשנת 2020 ראינו עלייה חדה של 40% לעומת השנה שעברה בבקשות שהוגשו וכ- 600 עסקים קורסים מידי יום. על פי הערכות "דן אנד ברדסטריט", בשנת 2020 קרסו כ- 75 אלף עסקים ובשנה הבאה עוד 60 אלף.

צמיחה

צמיחה מייצרים באמצעות השקעה מוגברת בתשתיות, בדגש על תשתיות תחבורתיות, כגון קידום מהיר וביצוע של המטרו בתל אביב, קידום מהיר של רשת רכבות קלות במרכזי המטרופולינים, הגברת איכות וזמינות התחבורה הציבורית מאזורים כפריים וישובים קטנים בדרום ובצפון למרכזי התעסוקה המטרופולינים, הגברת תדירויות קווי אוטובוס חדשים ויצירת נתיבי תחבורה ציבורית נוספים.

כמו כן, יכולים להיכנס לקטגוריה הזאת פרויקטים בתחום דיור להשכרה, מתקני התפלה ומתקנים לטיהור שפכים והובלת מים, בעיקר לנגב ולערבה, מתקני אנרגיה להולכה וייצור חשמל וכן האצת שדרוג תשתיות תקשורת.

ניסיון העבר מלמד אותנו שפרויקטים לאומיים גדולים מהסוג הזה נתקלים בסבך בירוקרטי וכדי להתגבר עליו יהיה צורך בחקיקה מיוחדת, עם כל הרגישות לנושאי איכות הסביבה והפקת לקחים מחקיקה קודמת, כגון חוק הול"לים וכביש חוצה ישראל.

בשלב הראשון יש לתת עדיפות לפרויקטים תשתיתיים שניתן לבצע בשיטת B.O.T, כך שמקור המימון של הפרויקטים יבוא מהשוק הפרטי ולא מתקציב המדינה. כדי למשוך משקיעים פרטיים לפרויקטים בשיטת B.O.T ובעיקר את הכסף של המוסדיים, האוצר חייב להכין עשרות פרויקטים זמינים לביצוע מהסוג הזה כשהוא מבטיח רווחיות סבירה לאותם משקיעים וגם שיפוי מינימלי על מנת להפוך הצעות תיאורטיות לעבודה מעשית בשטח. 
הגודש בכבישי ישראל הוא מהנוראים והקשים בין מדינות ה-  OECD.  שיפור תשתיות תחבורתיות ויכולת לנוע ולשנע דברים במהירות ללא בזבוז זמן בפקקים אינסופיים, יביא לשיפור בבעיית הבעיות בכלכלה הישראלית - הפריון.
השקעה בתשתיות התקשורת תוך מתן דגש לפריסת סיבים אופטיים ופס רחב בכל הארץ, כך שהקדמה תגיע גם לירוחם וגם לשלומי.
הגדלת תקציב מחקר ופיתוח, לשמירת מעמדה של מדינת ישראל כמובילה בתחום לצד המדינות המפותחות. 
סיוע לעסקים קטנים

התמיכה בעצמאיים תינתן בהוכחת ירידה של 25% מהמחזור (במקום 40% כיום) ובמתן הלוואות עומדות שיומרו למענקים אם העסק לא יתאושש. התמיכה תינתן בדומה למתווה האמריקאי – כהלוואה מהמדינה. אם העסק יעמוד ביעדים של החזרת עובדים לעבודה וחזרה לפעילות התמיכה תהפוך למענק.
פישוט הליכים בירוקרטיים: אישור רו"ח על ירידה בהכנסות יהווה אסמכתא לזכאות. הסיוע יינתן לזכאים תוך 21 יום מהגשת הבקשה אם היא נעשתה באופן תקין. 
בקרן הסיוע הנוכחית מוענקת ערבות מדינה של 15%. יש להגדיל את הערבות לגובה של 33%.
קיזוז הפסדים הצפויים ב- 2020 על חשבון הרווחים שנרשמו בשנת 2019 -
עסק שספג הפסד בשנת 2020 כתוצאה מהמשבר, יוכל לקזז את ההפסדים כנגד הרווחים שהיו לו בשנת 2019 ולקבל החזר על תשלומי המס ששילם בגין רווחים אלו. מנגנון קיזוז הפסדים מול רווחים פועל כבר היום, אך הקיזוז נעשה רק קדימה ולא אחורה. עסק שמפסיד כסף בשנה אחת יכול לקזז הפסדים אלא מול רווחיו בשנים הבאות, וכך להקטין את הרווח שבגינו עליו לשלם מס. עסקים שירוויחו בשנת 2021 הקיזוז יעניק להם למעשה הלוואה ללא ריבית, שכן הם יוכלו להקדים את הקיזוז. לעסק שעדיין ימשיך להתקשות בשנת 2021 הקיזוז יהפוך למענק. ניתן להגביל את האפשרות לקיזוז מס אחורה למיליארדים בודדים בסך הכל, לסכום מקסימלי שייקבע לענפים מסוימים.

 

תעסוקה

יש ליצור סדר עדיפויות חדש בכל הנוגע לתעסוקה.

תוספת במס הכנסה שלילי לזוג עם ילדים, במצב בו שני בני הזוג עובדים.
העמקה והרחבת הסבסוד לצהרונים ומעונות יום לזוגות עובדים. 
הכרה בהוצאות מטפלת, דבר שיאפשר לנשים לצאת לעבודה ויעודד דיווח לרשויות המס.
מיצוי נקודות זכות "מבוזבזות" - חלק רב מהנשים העובדות לא מגיעות לרף המס כאשר בני הזוג  עוברים את רף המס ומשלמים מס הכנסה. יש לאפשר חישוב מס על בסיס משק בית ולא על בסיס פרסונאלי בלבד, הדבר יאפשר תוספת חודשית של בין 50- 200 ₪ להכנסה הפנויה של המשפחה.
בעוד שיעור האבטלה שובר שיאים, קיימים ענפי משק המשוועים לידיים עובדות. לפי נתוני שירות התעסוקה, יש כיום ביקוש ל-50,000 משרות בתחומים שונים כגון עובדים סיעודיים, נהגי רכב כבד, עובדי שירותים בבתי חולים ועוד.
לכן, מה שדרוש זו החלטה הן על מתן השתתפות בשכר כבר במועד ההכשרות להכשרות שיבוצעו על ידי המעסיק שיתחייב לקלוט את העובד בסיום ההכשרה, והן השתתפות בעלות ההכשרה של המעסיק שניתן להפעיל במהירות בענפים רבים כגון בנייה, תחבורה ציבורית, תעשייה וכו'.

סיוע לעובדים, עובדים בחל"ת ומובטלים בעלי שכר נמוך ועסקים קטנים ובינוניים:
חלק גדול מקבוצה זו דחה תשלומי משכנתאות, מימן את ההפסדים של העסק והצריכה השוטפת שלו על ידי פירעון חסכונות ולקיחת הלוואות ועלול להיתקל בבעיה במועד תחילת התשלומים בעיקר בטווח הזמן הקצר ובבעיות תזרימיות קשות.

לכן, חייבים ליצור למי שירצה בלבד, כאופציה קיימת ועומדת אפשרות לדחות תשלומים שונים לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות או פירעון מוקדם של חסכונות למיניהם ללא קנסות. 

להלן מספר מנגנוני סיוע זמניים להגדלת הנטו והקטנת עלות המעסיק, בדגש על בעלי שכר נמוך במקביל לעידוד צריכה פרטית וסיוע לעסקים קטנים. 

הפרשות לפנסיה:

מעסיק 6.5%

עובד 6%

סה"כ 12.5%

הבעיה המיידית של העובדים והעסקים הינה הצורך במקורות בטווח הקצר ולא הארוך. לכן הדגש הינו על פינוי הכנסה פנויה לטווח הקצר על חשבון חיסכון לטווח ארוך לתקופה מוגבלת. הקפאת ההפרשות לתקופה מוגבלת שתיקבע, תוך המשך הפרשת מעסיק לפיצויים תביא להגדלת הנטו של השכר וההכנסה הפנויה, להקטנת עלות המעסיקים, הגדלת התעסוקה והפחתת מחירי צריכה ושירותים, ללא השלכה מהותית על הקצבה העתידית.

ניתן לשקול גם אפשרות למשיכה על פי קריטריונים של גובה משיכה מקסימלי שייקבע וגובה מינימלי של שכר. אין עלות תקציבית וניתן ליישם זאת באופן רחב.

קרנות השתלמות:

כהוראת שעה ניתן למשוך כיום כספים מקרנות ההשתלמות:

מי שפוטר או יצא לחל"ת החל מ- 1.3.20 ומחוסרי עבודה במועד המשיכה.
הכנסת העובד או בן זוגו ירדה ביחס להכנסת 2019.
משיכה חודשית ולא חד פעמית של 7,500 ₪ לאורך חצי שנה.
כנ"ל לגבי ביטול ההפקדות. 7.5% מעסיק ו- 2.5% עובד.

בנוסף, יש להרחיב את האפשרות באופן משמעותי ולאפשר למשוך את כל הצבירה ברמת שכר של עד כ- 10,000 ש"ח ללא פגיעה בהטבת מס כמשיכה אחת. ההפקדה לקרנות ההשתלמות וההפקדה לפנסיה (ללא אפשרות משיכה מהצבירה) מדובר על 22.5% מהשכר שיביא במצטבר הן לקיטון בעלות העסקה, הן להגדלת הנטו והן להוזלת מחירי מוצרים ושירותים, וזאת בנוסף למתן אפשרות למשיכה של כל הצבירה של קרנות ההשתלמות והאפשרות למשיכה חלקית ומוגבלת מהצבירה לפנסיה. ברור כי לאחר ייצוב המצב, יוכלו העובדים להפקיד מעבר לשיעור המינימלי ובכך גם להגדיל בחזרה את החיסכון ארוך הטווח.   

הקלה בתשלומי ארנונה – בשנת 2020 בעלי עסקים מענפים מסוימים שנקבעו קיבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים. ניתן להפעיל את הפטור גם לתקופה נוספת במהלך 2021. זה יוזיל את עלויות התפעול של העסקים ויעלה את התמריצים להשקיע ולהגדיל את היצור. מדובר במנגנון פשוט ללא בירוקרטיה מצד בעל העסק. עסקים שלא נפגעו כלל מהמשבר לא יהיו זכאים להטבה זאת.
מענק לעסק קטן (המעסיק עד 10 עובדים) בגובה ההפרשות הסוציאליות עד לשכר של 10,000 ₪ ברוטו, למשך 6 חודשים. מדובר על מענק של בין 18,000 ל- 108,000 ₪ לעסק קטן (תלוי במספר העובדים). המענק ינתן רק לעסקים שנפגעו מהסגר (ספגו ירידת מחזורים של מעל 25%)  על מנת לעודד עסקים לחזור לפעילות.

 

תעסוקה במגזר החרדי ובמגזר הערבי

העלאת שיעור התעסוקה של הגברים החרדים במגזר החרדי, שנכון להיום מגיע ל- 52.5% לעומת הגברים היהודים בשאר האוכלוסייה הלא חרדים, שמגיע ל- 88%, במקביל להגדלת פוטנציאל ההשתכרות שלהם.
התניית מימון ממשלתי במסגרות חינוך שילמדו לימודי ליבה.
ביטול חוק נהרי שמחייב רשות מקומית שמשתתפת בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים הפועלים בתחומה להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם תומכת המדינה במוסדות המוכרים הרשמיים.
הדבר הזה יכול לקרות בפועל ולא על הנייר אך ורק בתנאי שהולכים על קיצוץ אמיתי בקצבאות הילדים מילד חמישי ומעלה והפסקת קצבאות חודשיות לאלפי אברכים ותלמידי ישיבות שרובם צעירים בגילאי תעסוקה בין 38-18. הקיצוץ הנ"ל גם יחסוך לתקציב המדינה כמה מיליארדי שקלים שיושקעו בפרויקטים בתחום התשתיות.

העלאת שיעור התעסוקה בקרב המגזר הערבי, בעיקר בקרב נשים ערביות, תוך הגדלה משמעותית של תקציבי מסלולי הכשרה מקצועית לנשים ערביות וצמצום תופעת העבודה בשחור. 
רשת ביטחון לאוכלוסיות מוחלשות

אוכלוסיות מחולשות, כגון מקבלי השלמת הכנסה, בעלי מוגבלויות וכו', צריכים לקבל רשת ביטחון ממשלתית שתאפשר להם קיום בכבוד, כמו למשל הכנסה מינימלית לאזרחים שחיים מהבטחת הכנסה בלבד עד ל- 70% משכר המינימום.

שיקולי מקרו כלכלה

התוכנית גורסת מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה שתושתת על גירעון של עד 12% (כפי ששרר ב-2020) ויחס חוב תוצר של עד 80%.  זהו אמנם מחיר כבד, אך בהחלט משתלם לשם הסיכוי להחזיר את המשק הישראלי למסלול של צמיחה והתאוששות מאבטלה המונית.

שולחן עגול – במצב חירום כלכלי, כפי שנקלענו, הידברות עם כל הגורמים הרלוונטיים היא קריטית. לכן, חובה ליצור שולחן עגול שסביבו ישבו 4 הגורמים הדומיננטיים בכלכלת ישראל – המעסיקים, ההסתדרות, בנק ישראל ומשרד האוצר. בדומה לעסקת החבילה, כפי שהיתה בשנות ה- 80, ההדברות בין הגורמים הנ"ל יכולה להקל מאוד על קבלת החלטות קשות, מורכבות, אך נחוצות להצלת המשק.
הערות לסיכום

ברור שתמצית התפיסה כפי שפורטה במסמך זה היא תמצית של תוכנית כלכלית מפורטת, שתכלול התייחסות לפרמטרים חשובים נוספים כמו הסכמי שכר, ריכוזיות יתר של המשק הישראלי ועודף בירוקרטיה ורגולציה, ומבלי להיכנס לפרטים יצוין שהדרך להתמודד עם כל הקשיים הנ"ל במצב בו כלכלת ישראל נמצאת במשבר מורכב, היא באמצעות מרכיבים של התוכנית לייצוב המשק כפי שהוגשה ואושרה על ידי הממשלה ביולי 1985.

הרשמה לרשימת תפוצה