מפלגת “ישראל ביתנו” בראשות אביגדור ליברמן הוקמה בשנת 1999. מראשית דרכה דגלה המפלגה בתפיסה ציונית-ליברלית לאור משנתם של בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי ומגילת העצמאות. לכל אורך שנותיה, גם כשהאופנות, השיח והגורמים הפוליטיים סביבה השתנו, המפלגה התמידה בתפיסות אלה, בין כשהייתה בעמדות השפעה בכירות ובין כשהייתה באופוזיציה, בין שעמדותיה זכו לתמיכה רחבה ובין כשהיה עליה לנהל מאבקים. מפלגת “ישראל ביתנו” רואה עצמה כאלטרנטיבה שלטונית ותחתור להקמת קואליציה רחבה המאחדת את מפלגות הימין והמרכז ללא כפייה חרדית.

מרכיבי החזון של “ישראל ביתנו” כרוכים זה בזה ותורמים זה לזה. בהגדרת החזון למדינת ישראל, אנו דבקים בתפיסה רחבה המייצרת פתרונות להתמודדויות היומיומיות של כל אזרח. החזון שלנו נוגע בשורשי ההתמודדות של החברה הישראלית בסוגיות כגון ביטחון, כלכלה, דת ומדינה, ממשל, חברה, חינוך, רווחה, עליה ועוד, שיוצגו כאן בשנים עשר פרקים שונים.

ביטחון

הביטחון הלאומי צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות מתוך הבנה שעצם קיום המדינה, שלמותה וביטחון אזרחיה מאוימים באורח ממשי על ידי אויביה. מדינת ישראל היא מעצמה אזורית. על מנת שאויביה יחששו לאתגר אותה יש לאמץ דוקטרינה חדשה שבבסיסה מניעת איומים שלא נפתרו  בהליכי הסדר באמצעות צעד מקדים, קרי להיות בצד היוזם, ולא בצד המגיב והמכיל כפי שקורה בהווה. למרות שלמדיניות זו יש מחיר בטווח הקצר, בטווח הארוך היא תביא ביטחון, שקט ויציבות שמעולם לא היו כאן.  עוצמתה הצבאית של ישראל, כושר הרתעתה והחוסן החברתי הינם תנאי הכרחי לביטחון בהווה ולסיכוי לשלום בעתיד. טיפול במרכיבי הביטחון העיקריים יכלול:

●       שמירה קפדנית על היתרון האיכותי של צה"ל מול כל צבא אחר במזרח התיכון.

●       תפיסת ביטחון המבוססת על הרתעה אמינה ומוחשית, יוזמה ונכונות לנקוט מהלכים מקדימים (מכה מקדימה, כולל מלחמת מנע).

●       הקמת חיל טילים על מנת לגבות את המיומנויות של חיל האוויר, עליהן צה"ל מתבסס כיום, ושיעניקו לצה"ל את היכולת לפגוע, בצורה אנושה, בכל נקודה במדינות מרוחקות שאין לנו איתן גבול משותף.

●       הגדרת האיום של פגיעה קשה בעורף באמצעות נשק מדויק כבלתי נסבל, בעקבות הכניסה המסיבית של נשק מדויק לאזורנו. זאת בנוסף לאיום הגרעיני, הכימי והביולוגי שהוגדר זה מכבר כאיום קיומי.

●       שימור מודל צבא העם ותפקידו ההיסטורי של צה"ל ככור ההיתוך של החברה הישראלית, כהוראתו של רה"מ דוד בן גוריון ז"ל לרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי ז"ל בשנת 1949:

" על הצבא לשמש גם מרכז-חינוך חלוצי לנוער בישראל, יליד הארץ והעולה. על הצבא לחנך דור חלוצי, בריא בגוף וברוח, נועז ונאמן, שיאחה קרעי השבטים והגלויות ויוכשר למילוי יעודיה ההיסטוריים של מדינת ישראל מתוך הגשמה עצמית, כבונה המולדת ומיישב שממותיה"

●       חקיקת חוק גיוס חובה לכל צעיר מגיל 18 והקמת מערך נפרד לחרדים ובני מיעוטים במסגרת פיקוד העורף או השירות הלאומי-אזרחי.

●       הגדרת תקציב הביטחון כך שיהווה 6% אחוז מהתמ"ג ולא יהיה נתון למקח וממכר פוליטי בין שרי הביטחון, האוצר ורה"מ.

●       אימוץ דו"ח שמגר כבסיס הבלעדי לכל עסקאות שבויים ונעדרים עתידיות.

●       חיזוק התשתית של התעשייה הביטחונית  לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות.

●       העברת האחריות ליישום חוק השירות הלאומי-אזרחי לידי פיקוד העורף על מנת למנוע מצב בו השירות הלאומי יהיה "נדוניה" פוליטית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים כפי שקורה כיום.

 

כלכלה ויוקר המחיה

מדינת ישראל צריכה ויכולה להימנות בין המדינות המשגשגות בעולם, בעלת איכות חיים גבוהה שתהווה אלטרנטיבה עבור יהדות התפוצות. כיום, מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי חריף עקב מגפת הקורונה. מאז ימי הנשיא רוזוולט והניו-דיל, למדנו שלא ניתן לפתור משבר כלכלי חריף באמצעות כלכלת שוק חופשית אלא נדרשת השקעה ציבורית מסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים. בנוסף, וללא קשר למשבר הנוכחי, יש להכניס ציבורים נוספים למעגל העבודה. כאשר החרדים, הערבים ושאר המיעוטים בארץ יתווספו לשוק העבודה, הם יהפכו מחברה צרכנית לחברה יצרנית ובכך יגדילו את הכנסות המדינה. על מנת להתגבר על המשבר ולהבריא את הכלכלה יש לפעול באופן הבא:

●       מתן פיצוי לעסקים בגין ההוצאות הקבועות, בהתאם לירידה במחזורים (מתווה מלחמת לבנון השניה/צוק איתן).

●       מעבר למודל חל"ת גמיש בתקופות משבר. העברת כסף כמענק לעסקים בתנאי שימשיכו להעסיק עובדים, לפחות בחלקיות משרה.

●       מתן הקלות בקבלת רישיון עסק, כך שהרישיון יוענק בכפוף לתצהיר החתום על ידי עו"ד וללא בירוקרטיה.

●       מתן הקלות לעסקים בתשלומי ארנונה, שיותאמו למחזור העסקי ולא יוצמדו לשכר במגזר הציבורי כפי שקורה כיום.

●       השקעה בקו רכבת שיקיף את עיר הבה"דים, ליקית, ערד ובאר שבע, כזה שיאפשר לתושבי האזור להגיע למרכז הארץ במהירות ובנוחות.

●       הרחבת כביש 90 לכביש דו מסלולי לשני הכיוונים מאילת לקרית שמונה.

●       העברת קרית המודיעין לאזור ליקית.

●       מימוש תוכנית מיגון הצפון לאיומים ביטחוניים וסכנה מפני רעידות אדמה.

●       העמדת הלוואות לכל העסקים והחברות, בסכום השווה לתזרים של ארבעת החודשים האחרונים של שנת 2019, לפי תצהיר רואה חשבון של כל חברה וחברה. החזר ההלוואות יחל מה-1 בינואר 2021 ועבור העסקים שלא יצליחו לחזור לגובה ההכנסות הרגיל בתקופה האמורה, יהפוך ההפרש למענק. גובה המענק יקבע לפי תצהיר של רואה חשבון של החברה על הפסד תזרימי בשנת 2020.

●       חקיקת חוק בוררות חובה שיהווה אמצעי לפתרון סכסוכי עבודה במשרדי ממשלה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים, כמו גם בקרב אנשי מקצוע כגון מורים ורופאים, שהכרזתם על שביתה טומנת בחובה השלכות המכבידות מאוד על כלל הציבור.

●       דיור בר השגה – ישראל היא מהמדינות היקרות בעולם לרכישת דירה ביחס לשכר נטו הממוצע – וממוקמת במקום ה-75 מתוך 115 מדינות (כש-1 היא הזולה ביותר). אדם שמרוויח משכורת ממוצעת זקוק למשכורות של 19 שנים לרכישת דירה ממוצעת – פי 4.5 מאשר בארה"ב. אחד מהצעדים לפתרון: העדפה מתקנת לאזרחים ששירתו את המדינה בצבא ובשירות הלאומי-אזרחי, עובדים ומשתכרים (כושר השתכרות של שני בני זוג לפחות 125%), בדמות הענקת משכנתא לרכישת דירה ראשונה בגובה של 90%. מהלך כזה ירחיב את האופציות לזוג צעיר הרוכש דירה ראשונה ויאפשר להם לקנות דירות יד שניה, וליהנות מההטבה.

 

מבנה השלטון והשבת אמון הציבור ברשויות המדינה

שיטת הממשל הקיימת מקשה על המשילות ועל ניהול מדינה ראוי, וגורמת לאובדן אמון העם בנבחריו. אנו נפעל לחיזוק המשילות ולהשבת אמון העם, בין השאר על ידי הצעדים הבאים:

●       כינון חוקה והקמת בית משפט לחוקה, למניעת המאבק הבלתי פוסק וההאשמות ההדדיות בין שלוש הרשויות  - השופטת, המחוקקת והמבצעת.

●       הגבלת כהונת רה"מ לשתי קדנציות בלבד, בנות 5 שנים כל אחת. בהתאמה, ישונה חוק הבחירות לכנסת, שתתקיימנה בכל  5 שנים.

●       איסור בחוק על ח"כ שמוגש נגדו כתב אישום מהתמודדות לנשיאות או מלהיות מועמד להרכבת הממשלה.

●       חיוב רה"מ, השרים וכל ראשי המפלגות  לפרסם דו"ח הצהרת הון ברבים.

●       הגבלת מספר השרים כך שבכל ממשלה עתידית יכהנו לכל היותר 21 שרים, (לא כולל רה"מ) ו-7 סגני שרים.

 

דת ומדינה

"ישראל ביתנו" דוגלת בתפיסה היהודית כפי שהיא מתוארת בספרו המפורסם של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל , "מדינת היהודים": "האם ניתן את כהני דתינו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים. ועל כן נפר כל תחבולות כהנינו אשר יאמרו למשול עלינו, כי נדע לכלא אותם בבתי מקדשי אל..."

אנו אוהבים את מסורת ישראל ומכבדים את הערכים היהודים. אין לנו דבר נגד המגזר החרדי ואנו מכבדים את זכותו לחיות את חייו על פי אמונותיו, אך אין לו מנופול על היהדות. אנו מתנגדים לכפייה חרדית מכל סוג שהוא ולהשתמטות בחסות הדת ממילוי החובות האזרחיות והלאומיות. במדרש רבה כתוב "שבעים פנים לתורה", ולכן הפירוש למהי יהדות הוא רחב ומגוון והביטוי איש באמונתו יחיה, מקבל משנה תוקף. ההבדל בין “ישראל ביתנו” לבין החרדים הוא שאנו דוגלים ביהדות מקרבת ומאחדת בשעה שהחרדים מטיפים ליהדות קנאית ומרחיקה. לכן, אנו נקדם את הצעדים הבאים:

●       ביטול תשלומי קצבאות לתלמידי ישיבות. כל תלמידי הישיבות והכוללים יממנו את לימודיהם מכספם, כפי שעושים הסטודנטים באוניברסיטאות.

●       קבלת החלטה על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בין הפריפריה לערים מרכזיות ועל פתיחת מוזיאונים ותיאטראות בשבת.

●       העברת ההחלטה על הפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת לידי השלטון המקומי בכל עיר ועיר בהתאם לצביון האוכלוסייה.

●       התניית תמיכה במערכות החינוך השונות, בחובת לימודי ליבה בהיקף מלא.

●       עריכת גיור על ידי רבני ערים.

●       מיסוד נישואים אזרחיים לכל הזוגות שיחפצו בכך.

●       מדינת ישראל לא תאפשר בדיקה חוזרת של יהדותו של מי שהוכר כיהודי ועלה ארצה במסגרת חוק השבות, ולא תאפשר התערבות בסעיף הלאום בתעודת הזהות, לא על ידי סימנים נסתרים ולא באמצעות קודים. לתפיסתנו, כל אזרח שעלה לארץ על בסיס חוק השבות, גם אם הוא לא יהודי על פי ההלכה, משרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מיסים, מממש את יהדותו יותר מתלמיד ישיבה שלא משרת בצבא, לא עושה מילואים, לא עובד ולא משלם מיסים.

 

הסכמים אזוריים ומדיניות חוץ

אנו מאמינים שהסכסוך של מדינת ישראל עם שכנותיה אינו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך תלת-ממדי משולב: מדינות ערב-פלסטינים-ערביי ישראל. הסכסוך עם שכנינו הערבים החל לפני קום המדינה והרבה לפני 1967, כשירדן ומצרים עוד שלטו ביהודה ושומרון וברצועות עזה ובאזורים אלו לא היה יישוב יהודי אחד. התפיסה שלנו היא שיש להגיע להסכמים אזוריים על פי המתווה הבא:

●       ההסדר עם הפלסטינים חייב להיות חלק מהסדר כולל, שיכלול הסכמי שלום עם מדינות ערב וחילופי שטחים ואוכלוסיות של ערביי ישראל. פה המקום להבהיר שאף אזרח ערבי, לא יועבר מביתו. כולם ימשיכו להתגורר באותו המקום ובאותו הבית ואין שום כוונה לנשל אף אחד מרכושו או מאדמתו. הדבר היחיד שיזוז הוא הגבול, וזה בניגוד לרעיון הטרנספר כפי שהוא מופיע בכתביו של ברל כצנלסון.

אין טעם בהגעה להסדר עם הפלסטינים בלבד משום שהוא לא יפתור את בעיית הנאמנות של ערביי ישראל, לא יביא רווח מדיני וכלכלי מקשרים עם מדינות ערב ולא יביא לסופיות הסכסוך בין ישראל לעולם הערבי. רק עסקת חבילה כוללת תביא לתוצאה הרצויה. הסדר כזה אפשרי משום שהיום רבים כבר מבינים שהבעיה הפלסטינית אינה הבעיה המרכזית או הגורם לאי השקט במזרח התיכון. מאורעות האביב הערבי בתוניסיה, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, תימן ובמקומות אחרים מוכיחים זאת. גם מדינות ערב המתונות מבינות זאת, ומבינות כי האיום עליהן הוא לא מדינת ישראל והציונות, אלא הארגונים האסלאמיים הקיצוניים כגון דאעש, ג'באת א-נוסרה, האחים המוסלמים, חמאס, הג'יאהד האיסלאמי, החיזבאללה ואחרים. לכן היום, לראשונה, אפשר להגיע להסדר כולל שתנאיו יהיו סבירים ומתקבלים על-הדעת מבחינת ישראל.

●       מדיניות חוץ - דו"ח מבקר המדינה האחרון (2020) קובע כי: "מערך החוץ של ישראל מצוי במשבר מבני-תפקודי: הפעילות בזירה הבין-לאומית נעשית באמצעות כ-40 גופים ממשלתיים, בעשרות תחומים, באופן מבוזר, חלקה באופן משיק, חופף ומקביל לפעולת משרד החוץ, ללא ראייה אסטרטגית, ללא ניהול מרכזי מתכלל, ובלי שקיימת תמונת מצב מלאה על מלוא פעילות ישראל בעולם. לצד זאת, משרד החוץ עצמו מצוי במשבר תקציבי חריף, שבשנת 2019 שיבש במידה ניכרת את תפקודו. מצב דברים זה אינו מאפשר לנצל את מירב ההזדמנויות לקידום האינטרסים של ישראל בזירה הבין-לאומית". לכן, יש לחזק את משרד החוץ באופן משמעותי ולהשיב לו הסמכויות המאפשרות לו לשמש כגוף המרכזי והבלעדי המטפל ביחסי החוץ של מדינת ישראל.

●       חיפוש הזדמנויות נוספות בזירה הבינלאומית ובנית מערכת קשרים עם שורה של מדינות באפריקה, באמריקה הלטינית, במזרח אירופה ובמרכז אסיה. ביחסינו עם מדינות אלו טמון פוטנציאל כלכלי ומדיני רב ולכן חייבים להשקיע מאמץ לא מבוטל בפיתוחם, זאת בנוסף לקשר האסטרטגי עם ארה"ב, הקשר המסורתי עם מדינות האיחוד האירופי ושדרוג היחסים, בשנים האחרונות, עם רוסיה וסין.

 

מדינת ישראל והמיעוט הערבי

הבסיס ליחסינו עם המיעוט הערבי במדינת ישראל הוא מגילת העצמאות. אנו מצפים מערביי ישראל שיפגינו לויאליות כלפי המדינה בה הם חיים כדבריו של פרופ' בן ציון דינור ז"ל שר החינוך לשעבר מטעם מפא"י וחתן פרס ישראל פעמיים: "לערבים כל הזכויות בארץ ישראל, אבל שום זכות על ארץ ישראל".

●       לא נשלים עם התופעה המסוכנת של ההקצנה בקרב חברי הכנסת הערבים, המסיתים נגד המדינה שבפרלמנט שלה הם מכהנים. יש "לצייד" את מערכת המשפט בחקיקה מתאימה שתחייב ענישה מרתיעה במקרה של הסתה נגד המדינה, השתתפות במפגשים עם אויבי ישראל והתנגדות לעקרונות היסוד של המדינה הציונית, ותמנע הישנות המקרה שבו בג"צ ביטל את החלטת ועדת הבחירות לאחר ש"ישראל ביתנו" הביאה לפסילתה של בל"ד מלהתמודד בבחירות לכנסת.

●       זאב ז'בוטינסקי אפיין את תכונותיו של היהודי-הישראלי החדש, המשוחרר מכבלי הגלות, הבטוח בציונות כמעשה של צדק היסטורי, המשוכנע בשייכותו לארץ ישראל ובזכויותיו עליה  - כ"גאון, נדיב ואכזר". המשמעות היא שהמיעוט הלא-יהודי אשר חי בתוכנו, שמזדהה עם המדינה ותורם לה, צריך לקבל את כל הכבוד והזכויות – עד חצי המלכות. מי שחי איתנו ופועל נגדנו - יש להילחם בו עד חורמה.

 

ביטחון פנים

ביטחון הפנים חיוני לתחושת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, כמו גם להבטחת היציבות ולכלכלה משגשגת. על כן, אנו נפעל על  מנת לקדם מטרה זו באמצעים הבאים:

●       יישום מדיניות של "אפס סובלנות" כנגד הטרור הפלילי והלאומני, תוך מתן עדיפות מרכזית למאבק בפשיעה, לרבות, בפשע המאורגן, בפשיעה החקלאית, בנגע הסמים, באלימות ובשחיתות הציבורית, בשוד קרקעות המדינה ובבניה הבלתי חוקית.

●       הפעלת תוכניות למניעת אלימות במשפחה ורצח נשים.

●       מתן דגש מיוחד לשני נושאים בהם המצב הולך ומתדרדר מיום ליום: האלימות הגואה בחברה הערבית ואובדן השליטה בנגב, שהטיפול בהם מצריך הקמת מערך ייעודי שיכלול יחידות משטרה מיוחדות, מערך תביעה ובתי משפט שיתמחו בטיפול בסוגיות הנ"ל, להם יוקצה כ"א בהיקף ובאיכות המתאימים להתמודדות עם שני אתגרים מורכבים אלה.

 

חינוך

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה משמעותית באיכות החינוך בישראל ולאובדן השאיפה למצוינות, אלו עלולים להשפיע לרעה על התמ"ג. הכשר הדור הצעיר לדרישות העתיד תובעות התאמתה של מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21 ולהעמיד דור חדש של תלמידים מצוינים, אקדמאיים מובילים וחוקרים פורצי דרך. לשם כך אנו נפעל באופן הבא:

●       תמריצים – יש לתמרץ מורים למדעים מדויקים בכיתות י-י"ב, בוגרי אוניברסיטאות בעלי תואר שני, במקצועות ההוראה הרלוונטיים.

●       איכות החינוך – יש לפעול לטיפוח המצוינות, ליצירת תנאי מינימום שווים להשכלה בכל רחבי הארץ, תוך מזעור פערים לימודיים שמקורם ברקע סוציו-אקונומי או במקום מגורים. 

●       חוק חינוך חינם – יש ליישם מגיל שלושה חודשים ולהפעיל צהרונים עד לשעה 17:00, עבור שני בני זוג עובדים ששירתו בצה"ל או בשירות הלאומי-אזרחי.

●       צמצום מספר התלמידים בכיתה.

●       הדגשת החינוך היהודי-ציוני.

●       פיתוח שיטות וכלים איכותיים ללמידה מרחוק כחלק ממערכת החינוך הפורמלית.

●       מניעת זליגת תכנים אנטי-ישראלים למערכת החינוך - כמחצית הסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים במוסדות בחו"ל, לומדים ברשות הפלסטינית ובירדן – במכללה האסלאמית בחברון, בביר זית ובא-נג'אח. הם מהווים כרבע מכלל המורים הערבים במערכת החינוך. יש למנוע זליגה של תכנים אנטי ישראליים ממערכת החינוך הפלסטינית לזו הישראלית, ולכן עליהם לעבור התאמה ללמד בישראל ולעשות מבחן באזרחות בטרם יוכלו להשתלב במערכת החינוך הישראלית.

●       השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח – איכות ההשכלה הגבוהה היא המפתח ליתרון האיכותי של מדינת ישראל, אך רק מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית מדורגים בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2020, וארבע מתוך שבע המדורגות הישראליות ירדו במקומותיהן בדירוג 2,000 האוניברסיטאות הטובות (על פי CWUR). כמו כן, על פי מחקר של המכון הבינלאומי IMD, למרות שמדינת ישראל מדורגת במקום ה- 3 בהוצאה ציבורית על חינוך כשיעור מהתוצר, באיכות החינוך ירדנו למקום 23. אנו נפעל לחיזוק המוסדות להשכלה גבוהה ולהגדלה ניכרת של תקציבי המחקר.

 

עליה וקליטה

אנו רואים בעליה לישראל נכס אסטרטגי למדינה ומרכיב מהותי והכרחי בבניינה של הארץ, המדינה והחברה הישראלית. כל גל עליה הביא עמו קפיצה וצמיחה כלכלית. משבר הקורונה, האנטישמיות הגואה ושעורי ההתבוללות יוצרים הזדמנות ומחייבים את ממשלת ישראל להכין תוכנית אב לעליית יהודי התפוצות שתכלול:

●       יצירת תשתית מתאימה לקליטת 3.5 מיליון יהודים בעשור הקרוב והקמת אולפנים לשפה העברית, מגורים מערך הסבה מקצועית ומקומות תעסוקה.

●       הנגשת החינוך היהודי-ציוני ברמה גבוה לכל ילד יהודי בתפוצות, באמצעות הקמת רשת חינוך יהודי-ציוני שמטרתה לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות של הצעירים הגדלים בניכר לישראל ולעודד את החינוך היהודי-ציוני. רשת זו, שהלימודים בה יהיו באיכות גבוהה מאד ויסובסדו בכספי הממשלה והעם היהודי, תהווה מוקד משיכה לתלמידים ולהוריהם, ותכין ותכשיר את הלבבות לעלייה.

●       העלאתם של 3.5 מיליון יהודים מהתפוצות לישראל בתוך עשור, על מנת שהאוכלוסייה היהודית בישראל, לצד הגידול הטבעי, תגיע למעל 10 מיליון בני אדם. מקרב אותם עולים, שליש ייושבו בגליל ושליש בנגב.

 

 

בריאות

אנו שואפים לחזק באופן משמעותי את מערכת הבריאות הציבורית, וליצור מערכת המסוגלת לספק שירותי רפואה מתקדמים, איכותיים ונגישים לכל אזרח ואזרח, בלי כל קשר למעמדו הסוציו-אקונומי ולמקום מגוריו של באמצעות:

●       בניית ארבעה בתי חולים חדשים, אחד בדרום, אחד בצפון ושניים במרכז.

●       הגדלת מספר המיטות בבתי חולים הציבוריים וטיפוח מערכת הבריאות, בדגש על הפריפריה.

●       הגדלת מספר התקנים לרופאים ולאחיות, בדגש על הפריפריה.

●       פתיחת שירותי רפואה אמבולטוריים חדשניים ושירותים מתקדמים של רפואה מונעת.

●       עדכון סל התרופות בשיעור קבוע, באופן מתמיד ושוטף, על מנת למנוע מסע לחצים פומבי של ציבור החולים.

●       הגדלת תקציב הבריאות, והיערכות למשברים כגון מלחמה ומגפות.

 

רווחה

העקרונות המחייבים את המדינה בנוגע לרווחת האזרח מצויים במאמר "הגאולה הסוציאלית" של זאב ז'בוטינסקי ומתמצים בחמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. חובת המדינה לנקוט מדיניות זו, וביתר שאת, כלפי האוכלוסיות המוחלשות באמצעות הצעדים הבאים:

●       הבטחת הכנסת מינימום לגמלאים החיים רק מאבטחת הכנסה ומקצבת זקנה, עד לגובה של 70% משכר המינימום במשק.

●       העלאת קצבאות לנכים בדרגת נכות מרבית לגובה שכר המינימום במשק.

●       הגדלת מלאי הדיור הציבורי ובניית כאלף יחידות דיור לשנה במסגרת תוכנית חומש לדיור מוגן לעולים ולניצולי שואה.

●       הגדלת משכורות העובדים הסוציאליים  והעובדים הסיעודיים ושיפור תנאי העסקתם.

 

איכות הסביבה

אנו מכירים בחשיבות הגדולה של השמירה על איכות הסביבה, על המערכות האקולוגיות והאיזון הנכון בתוכן מפני פגיעה והשמדה. אנו נפעל למען סביבה בריאה, איכותית ומאוזנת באמצעות הפעולות הבאות:

●       הרחבת המאמצים בנושא מחזור והכנסת מוצרים מתכלים למשק.

●       התנעת פרויקט לאומי להצלת ים המלח -  נכס לאומי שאסור לנו לאבד. יש לבחון רעיונות ישנים לצד רעיונות חדשים.

●       הפעלת מעבר מהיר, ככל הניתן, למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות, באמצעות עידוד צרכנים פרטיים ורשויות מקומיות להפיק אנרגיה סולארית ולהשתמש בנכסים ציבוריים על מנת להקים פאנלים סולריים על גגות מבנים ציבוריים. המעבר לאנרגיות מתחדשות יבוצע באמצעות הקלת רגולציות במשרדי הממשלה השונים ובעידוד פיתוח טכנולוגי באמצעות רשות החדשנות.

●       צמצום השימוש ברכבים פרטיים וקידום תחבורה ציבורית בשבת. נעודד את שיפור הסביבה באמצעות צמצום הנסיעה ברכבים פרטיים, הרחבת מסלולי אופניים ומסלולי הליכה, קידום הטבות לוויתור על הרכב הפרטי באמצעות Carpool, שיפור התחבורה הציבורית ואמצעי התחבורה הלא מונעים.

הרשמה לרשימת תפוצה