יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן הציג את דרישות המפלגה בישיבת הסיעה

יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן הציג את דרישות המפלגה בישיבת הסיעה

״צהריים טובים לכולם. קודם כל, לגבי המו"מ, כמו שבוודאי שמתם לב, נסינו עד היום למצות את המשא ומתן עם הליכוד בתוך חדרים סגורים, תוך כדי דיון ענייני, בשקט, ללא הדלפות. לצערי בשבוע האחרון גל של הדלפות, פרשנויות ושמועות של מקורבים רחוקים וכל מיני אנשים , זה צבר תנופה עד שבלתי אפשרי להמשיך בצורה הזו והחלטתי שאני אבהיר היום איפה הדברים עומדים.

אנחנו לא רוצים לריב עם אף אחד ולא מתכוונים לריב עם אף אחד. אין לנו כוונה לרצות אף אחד, אנחנו רוצים להקים ממשלת ימין במעשים ולא בדיבורים. אני לא רוצה למשוך את כולם עד היום ה- 40 ולהודיע ביום ה- 40 שאנחנו לא מצטרפים או שהדברים לא מסתדרים. סיעת הליכוד היא אמנם הסיעה הגדולה והיא מובילה את המו"מ אבל גם היא צריכה להבין שגם למפלגות הקטנות יש עמדות ועקרונות.

לגבי התיקים אין לנו שום בעיה, לכולם ברור וידוע מודבר בשני תיקים- תיק הביטחון ותיק הקליטה. יש עוד כמה דברים שלגביהם הצלחנו להגיע לעמק השווה כמו למשל חוק עונש מוות למחבלים, הליכוד התחייב להעביר בקריאה שנייה ושלישית את החוק תוך חצי שנה. אבל בנושא המהות, העקרונות, מדיניות ביטחון, יש לא מעט בעיות ויש פערים משמעותיים. אני פרשתי מתפקידי כשר הביטחון בגלל ההחלטה להעביר 15 מיליון דולר לחמאס ו- 500 רקטות שנפלו על דרום הארץ. מה שראינו לצערי היום, זה העברת כסף 30 מיליון דולר לחמאס ו- 700 רקטות שנפלו בדרום הארץ. ברור שמבחינתי, הדבר בלתי סביר בעליל. אני יכול להיות שותף להכרעה ולא להסדרה. גם מתוקף תפקידי כשר ביטחון אמרתי שאני מתנגד בתוק, להסדרה וזו טעות. אם יחליטו על הכרעה אז אנחנו בהחלט שותפים נאמנים. בכלל לגבי ההסדרה, אין הסדרה לפני שחיילינו ואזרחינו חוזרים משבי החמאס הביתה. לגבי כל מה שנעשה לפני שבוע בעימות האחרון, ראיתי הרבה דיונים טקטיים מה הפציצו איך הפציצו, כמה רקטות הצליחו ליירט, אבל לא שמעתי דיון אמיתי מה הוא ה- end game ברצועת עזה. מה בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות בסוף. הרי אי אפשר כל הזמן כל כמה שנים ללכת למבצע, עוד מבצע ועוד מבצע ובאמצע טפטופים. הדבר הוא בלתי סביר בעליל ובלתי נסבל. ולכן את הדיון צריכים למקם סביב ה- end game. עזה לא תעלם לשום מקום, הם לא מתכוונים לעבור להתיישבות הראשונה על הירח. אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. והדבר הלא סביר בנוסף מבחינתי זה שהיוזמה כל הזמן נמצאת ביידים שלהם. הם כל הזמן יוזמים, מובילים ואנחנו רק מגיבים. אז לכן בנושא רצועת עזה אני חושב שעמדתינו היא ברורה מאוד ולצערי הפערים שם עדיין גדולים מאוד. הדבר המהותי שחייבים להבין אותו וזה גם במסגרת הפקת לקחים מכל מה שקרה בדרום, החלטה 1701, אנחנו לא יכולים לאפשר התעצמות של חמאס והג׳היאד האיסלאמי בקצב שכרגע מתרחש שם יום יום. היום ארגוני הטרור בעזה הרבה יותר חזקים גם מבחינת הסד״כ וגם מבחינת החימוש, גם מבחינת הרקטות הטווחים והדיוקים מלפני צוק איתן. כרגע כל הסיפור של ההסדרה שקונים שקט מאפשרים להם באין מפרע בהתעצמות. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה גם באגף הצפוני יש לנו חיזבאללה וגם באגף הדרומי קמה לה עוד מפלצת שצוברת חוצפה, תעוזה ובעיקר המון המון רקטות. ההתעצמות הזאת היא לא משהו שאנחנו יכולים להסכים לו. מדינת ישראל צריכה להבין שבטווח קצת יותר ארוך ולא בטווח המיידי, ההתעצמות הזאת היא לא דבר שאנחנו יכולים להסכים אליו. גם אגב בנושא אחר, לגבי תיק הביטחון. אתם בוודאי זוכרים את סוסיא וחאן אל אחמר. הייתה החלטת קבינט לפנות עד סוף שנת 2018. את חאן אל אחמר. אח״כ ראש הממשלה הודיע במהלך הבחירות שאחרי הבחירות הוא מפנה את חאן אל אחמר. תמיד יש סיבות ונסיבות, ואני לא מוכן להיכנס לתפקיד שר הביטחון שכל פעם שאני אחליט לפנות את סוסיא וחאן אל אחמר, אחרי שבג״צ אגב אישר את הפינוי כך שזה לא החלטה שרירותית, אני לא יכול לחיות עם זה שכל פעם אני אצטרך אישור של ראש הממשלה והוא עושה overruling, ומבטל את החלטה שלי לפנוי סוסיא או חאן אל אחמר. עם כל הכבוד והערכה אני לא אהיה שר הביטחון אם אצטרך כל פעם להיתקל ב- overruling של ראש הממשלה בנושאים הללו. אני מכיר את כל האילוצים של הזירה הבינלאומית וחושב שאני בנאדם שקול ופרגמטי, אבל כרגע אי פינוי זו טעות חמורה.

לסכם את כל המשא ומתן שלנו אז גם לנו יש את חמשת המ״מים שזה סף המינימום. אז קודם כל לגבי רצועת עזה, לגבי מדיניות הביטחון, הכרעה במקום הסדרה. דבר שני- חוק הגיוס. אנחנו לא נסכים לשום שינוי. אנחנו דורשים את חוק הגיוס כמו שהוא, כולל כל הנקודות והפסיקים ולא נסכים לפחות מזה. כמו שהוא עבר בקריאה ראשונה כך הוא חייב לעבור בקריאה שנייה ושלישית. מי שלא זוכר, אז דומני בסוף יולי, פגה הדחייה שנתן בג״צ על חוק הגיוס ואני מאוד מסופק שתינתן דחייה נוספת.
הדבר השלישי זה כמובן כל הבדיקות ד.נ.א- אנחנו הגשנו בשבוע שעבר הצעת חוק שהגישה יוליה מלינובסקי לביטול הבדיקות. אני חושב שאם יש פגיעה בכבוד האדם וחירותו, זה כל הבדיקות ד.נ.א משפילות האלה. זה לא משנה אם זה לצורך קביעת יהדות, גירושים או נישואין. זה באמת מכשיר פולשני, זאת חדירה לפרטיות, שיותר גדולה ממנה לא קיימת. אני לא מוכן שבתי הדין הרבניים, חדשות לבקרים ישתמשו בבדיקות ד.נ.א ולא משנה לאיזה מטרה. יש מקרים חריגים, חמורים, אז ששופט מחוזי יחליט במקרה של פשע חמור לעשות את הבדיקות הד.נ.א. זה לא יכול להיות לצורך נישואים, גירושים או קביעת יהדות. זה בלתי מתקבל על הדעת. גם פה הגשנו את החוק, ואני לא אסכים לזוז מילימטר ממנו. גם בנושא פנסיית מינימום שהיא 70 אחוז משכר המינימום. פנסייה לכל הגמלאים. אי אפשר להפריד פה בין עולים לוותיקים למרות ששמעתי כל מיני סיפורים. זה הסטנדרט של ה- OECD פנסיית מינימום של 70 אחוז משכר המינימום. הסעיף האחרון זה ראשות ועדת הפנים. אנחנו דורשים את הוועדה בראשות נציג של ישראל ביתנו וגם פה אנחנו לא מוכנים להתווכח. מבחינתו כל חמשת הסעיפים זה Take it or leave it. אני פגשתי את ראש הממשלה מאז הבחירות שלוש פעמים, דיברתי עם יריב לוין, אני יותר לא מתכוון להיפגש איתם ולא לדבר. יש מי שמנהל משא ומתן, הם מכירים את הטלפונים שלנו ואת חמשת הסעיפים. אם הסעיפים מקובלים אנחנו נשמח להמשיך הלאה, אם זה לא מקובל אז אנחנו, ואני חושב שזו זכות גדולה, לשרת את עם ישראל גם מהאופוזיציה. עשינו את זה לא פעם, נעשה זאת באהבה גם בפעם הזאת. אבל מבחינתנו אחרי כל הדיונים והבירבורים, יש את חמשת הדברים שאיתם יצאנו לבחירות, לפני הבחירות ובמהלך הבחירות, מעולם לא אמרנו משהו אחרת, זה אותם חמישה סעיפים שהם לפני הכל. אח״כ נגיע להסכמות בכל יתר הדברים.”