תוכנית המומחים ליציאה מהסגר

תוכנית המומחים ליציאה מהסגר

תוכנית המומחים של ישראל ביתנו ליציאה מהסגר וההתמודדות עם משבר הקורונה יצאה לדרך

בשל העדר תכנון ויעדים לאומיים של הממשלה לטווח הארוך, יו״ר מפלגת "ישראל ביתנו", ח״כ אבגידור ליברמן, יזם הקמת ועדת מומחים ביניהם אנשי אקדמיה, כלכלנים בכירים, אנשי חינוך ורפואה, מדע וחברה. בראש הצוות עומד פרופ׳ יוסי שיין וחברים בו, פרופ' יזהר אופלטקה, פרופ' ליאוניד אידלמן, ד"ר רוני ברט, פרופ' ישראל גלעד, פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה וד"ר אפרת טולקובסקי. הצוות קיים דיונים ושמע אנשי מקצוע מתחומים שונים לשם הכנת תוכנית, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ליציאה מהמשבר ולמניעת חזרה על הטעויות שהממשלה עשתה מתחילת המשבר.

ח"כ אביגדור ליברמן: "תכנית המומחים שגובשה הינה אלטרנטיבה לפעולות שמבצעת הממשלה על בסיס שיקולים פוליטיים שהובילו את אזרחי מדינת ישראל לסגר שני ומיותר, את מצב התחלואה וכלכלת ישראל למשבר.
תכנית כזו ניתן ליישם רק בתנאי שטובת כלל אזרחי המדינה תעמוד לנגד עיני מקבלי ההחלטות ולא טובתם האישית או המגזרית, וכל עוד הממשלה הזו נותרת על כנה - תנאי הכרחי למימוש התכנית הוא החלפת ההנהגה הקיימת.
תהליך קבלת ההחלטות חייב להישען על נתונים ודעת מומחים, רק ככה ניתן לנצח את מגפת הקורונה ולהחזיר את אמון הציבור במערכת."

פרופסור יוסי שיין: ״במאבק מן הסוג הזה לא ניתן לנצח ללא שיקום מלא של אמון הציבור במקבלי ההחלטות ויצירת אמנה חברתית חדשה לישראל. המענה המוצע הינו מקצועי וממלכתי ורק טובתה של המדינה ועתידה עמדו לנגד עינינו בעת כתיבת המסמך. הכשלון של ממשלת ישראל בטיפול במגפת הקורונה מהדהד בארץ ובעולם כולו. הוא פוגע פגיעה אנושה במרקם החיים הישראלי ובעתיד המדינה. המגפה חשפה את חוסר המקצועיות של הממשלה ואת השיקולים הפוליטיים הקטנים המנחים את תהליך קבלת ההחלטות על חשבון קבלת החלטות עניינית ורציונלית. הטיפול הכושל במגפה הוביל לאובדן אמון הציבור במנהיגות הישראלית ובמוסדות המדינה והבליט את המחיר העצום שאנו משלמים על העצמת האוטונומיה החרדית שצמחה למימדים מסוכנים.
הפוליטיזציה היא שהובילה את אזרחי מדינת ישראל לסגר שני שרוב הישראלים, בצדק, סבורים שאינו כורח המציאות. תוצאותיו לא יביאו למיגור המחלה, להורדת רמת התחלואה בטווח הארוך ולהבראת הכלכלה. ברור לכל בר דעת שהממשלה הנוכחית איננה מסוגלת לתת פתרונות הולמים למשבר הקורונה ולמשבר הכלכלי-חברתי ולהוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר. ישראל זקוקה להנהגה ממלכתית יציבה ומקצועית שתוכל להתמודד עם המשבר העמוק והשלכותיו.״

 

חברי הצוות:

פרופסור יוסי שיין- מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג’ורג’טאון.

פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה- סטטיסטיקאי ומומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם. פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים, וראש המכון בעבר.

פרופסור יזהר אופלטקה- מחזיק תיק החינוך במועצת העיר גבעתיים וחבר סגל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.

פרופסור ליאוניד אידלמן- יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל בשנים 2009–2018 ונשיא ההסתדרות הרפואית העולמית לשעבר.

ד"ר רוני ברט -אל״מ (דימוס) מומחה ליחסים בינלאומיים, לשעבר ראש חטיבה במל״ל.

פרופסור ישראל גלעד- לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

ד״ר אפרת טולקובסקי- מנכ"לית מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה. מרצה למימון נדל"ן בבית ספר אריסון למנהל עסקים ובבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

עשרת הדיברות להתמודדות עם הקורונה

1.      אחריות אישית וסולידריות חברתית: חבישת מסיכה, שמירה על היגיינה, שמירת מרחק.

2.      מדיניות סגרים: הסגר הארצי הנוכחי חייב להיות האחרון. יש לצאת ממנו, בשיטת "הרמזור ההפוך". במקום המתנה לפתיחה ארצית, כל אזור היורד ל-5% בבדיקות חיוביות יוצא מהסגר. דהיינו, מעבר מדורג לסגרים ממוקדים על פי רמת התחלואה.

3.      העברת הטיפול הכללי במשבר לצה"ל ולפיקוד העורף בשיתוף השלטון המקומי. פרויקטור הקורונה ישמש יועץ-על לרמטכ"ל בסוגיה.  

4.      ביזור סמכויות ומשאבים לביה"ח ולקופ"ח, לגורמי חינוך מקומיים/מחוזיים, לרבות מנהלי ביה"ס,  ולרשויות המקומיות המתורגלות בעבודה עם פיקוד העורף.

5.      "סוף קורונה – במחשבה תחילה": במקום עיכובים ו'שליפות' והעדר תכנון יש להערך ביסודיות לטווח הבינוני והארוך ולקבל החלטות בהתבסס על משנה סדורה, נתונים אמינים בלבד, מדידה משופרת ויעילה יותר, והפקת לקחים מהירה.

6.      לאור הצפי של ארגון הבריאות העולמי למציאת חיסון לנגיף הקורונה ולתחילת השימוש בו, מדינת ישראל צריכה ללמוד לחיות ולפעול במתכונת חירום לפחות עד קיץ 2021.

7.      הסיכון הבריאותי מנגיף הקורונה אינו מהווה איום על קיומה של מדינת ישראל, אבל ההתנהלות הכושלת למולו היא בעלת השלכות הרסניות ליציבותה הכלכלית והחברתית של ישראל. אובדן הפרנסה פוגע אנושות באזרחי ישראל ובנפשה של האומה. לכן יש להקצות משאבים וסיוע/פיצוי על פי העקרון שקודם מקצים ללא טופסלוגיה בוחנת-מעיקה (באופן מושכל ולאחר קביעת תקרת הוצאה לאומית) ורק אחר כך מתחשבנים. 

8.      מדינת ישראל זקוקה לחידוש הסולידריות. "כל ישראל ערבים זה לזה". לאור זאת, יש לפעול  לגיוס לאומי של פנסיונרים (פעילות  מהבית), סטודנטים, מתנדבי השירות הלאומי, מערך המילואים של המשטרה, ומקבלי קצבאות אבטלה/חל"ת למערכי רפואה, חינוך, עבודה סוציאלית, משטרה, פיקוח מקומי, בקרת קצבאות ופיצויים.  

9.      הקצאת כל המשאבים הנדרשים לטיפול בחלשים, בנפגעים ובאוכלוסיות בסיכון.

10.  "כל משבר הוא הזדמנות": המשבר ממש מחייב וגם מאפשר לערוך רפורמות שהמתינו זמן רב מדי; הקמת צוות מומחים (הוגים, יזמים, מדענים, בוגרי השירות הציבורי, אקדמאים) לתכנון – איך יוצאים מהמשבר בהזנק מנצח.

 

בריאות

פעולות מיידיות שיש ליישם

1.      מתן עדיפות עליונה בהקצאת כ"א ותקציב לתגבור המערך האפידמיולוגי (מעבדות והמרכז לקטיעת ההדבקות). זה המערך שידביר את הקורונה! היעדים: 100,000 בדיקות ביום וקטיעת שרשרת ההדבקה ביומיים הראשונים לחשיפה.

2.      סדר בבלגן: הקמת מאגר נתונים אחיד ושקוף, הן בתוכן והן באופן פרסומו; סטנדרטיזציה של הפרוטוקולים (הגדרת "חולה קשה", מספר בדיקות נדרשות לשלילה, גובה הרף בבדיקה, וכו'); איחוד כל קבוצות הייעוץ הממשלתיות.

3.      שדרוג אופן המדידה של שלבי המגיפה (מהחשש להדבקה עד לפטירה) ברזולוציה יומית ועל פי מקום מגורים, כדי לאפשר שימוש יעיל ב"רמזור ההפוך".

4.      על בסיס שלושת הסעיפים הנ"ל יש לקבוע יעדים אזוריים חודשיים ושבועיים של רמת התחלואה.

5.      יציאה מהסגר הנוכחי על פי "רמזור הפוך" – לא ממתינים לפתיחה ארצית אלא פותחים אזורים באופן הדרגתי. כל אזור היורד ל-5% בדיקות חיוביות (על פי התקן הבינ"ל) ייצא מהסגר.

6.      יש להגדיל בצורה מדוייקת את יכולת הספיקה של בתי החולים בארץ, על פי מצאי סגל זמין. המספר 800 אינו מעודכן וחייבים הגדרה מקצועית, מבוססת-נתונים, ושקופה.

7.      קיצור זמן הבידוד ל-7 ימים עם הצגת תוצאות בדיקה שלילית לנגיף הקורונה, כמו בצרפת.

8.      חיזוק הסגל הרפואי, אשר נשחק קשות באמצעות תיקצוב תורנויות נוספות ככל הנדרש; שילוב של סגל ביה"ח הפרטיים; גיוס פנסיונרים וסטודנטים במקצועות הבריאות; גיוס המוני של מתנדבים בשירות הלאומי ושל מקבלי קצבאות אבטלה/חל"ת, כסייעים לא מקצועיים; תוספת משכורת משמעותית.

9.      מתן עדיפות בבדיקות ובהקצאת כ"א ותקציב לבתי חולים סיעודיים/גריאטריים ולבתי אבות, ואישור לתוספת של 3,000 עובדי סיעוד זרים (אותו מונע משרד הפנים).

10.  שחרור תקציבים לביה"ח לניצול על פי שיקול דעתם המקצועי של מנהלי בתי החולים. ההתחשבנות תעשה בעתיד.

11.  המרה של תקני המיטות שנוספו בגין משבר הקורונה מזמניים לקבועים.

12.  פיתוח מערך שיקומי לחולי קורונה ומעקב  בריאותי  למחלימים.

13.  היערכות מיידית לגל תחלואה בקורונה לצד השפעת בחורף.

14.  פיתוח מערך לטיפול בחולים שאינם חולי קורונה על מנת להבטיח את הטיפול המיטבי בהם.  

15.  תחילת היערכות לחלוקת חיסונים: אופן רכישה, לוגיסטיקת איחסון והפצה, תיעדוף מתחסנים (באמצעות ועדה ציבורית), מניעת כל אפשרות לשחיתות בתהליך. 

 

רפורמות בבריאות לטווח הבינוני והארוך:

1.      השוואת מספרי המיטות והרופאים והאחיות ל-1,000 נפש, לממוצע במדינות OECD. 

2.      הגדלת מספר הרופאים באמצעות:

·        גידול במספר הסטודנטים, במקביל לגידול במספר המיטות אשר יגדיל את מספרן של מחלקות הכשרה ("שדות קליניים"). היעד המינמלי: תוספת של 2,000 מיטות יאפשר הכשרת עוד 300 רופאים כל שנה.

·        תמרוץ כספי  שיעודד המשך עבודתם של העומדים לפרוש לפנסיה, 8-5 שנים נוספות.

3.      תקצוב של תוספת של כ-1,500 תקני אחיות, והגדלת משכורתן כדי למשוך עוד אנשים למקצוע.

4.      הקמת שלושה בי"ח חדשים, על פי סדר עדיפות: בקריית אתא, בדימונה ובמודיעין.

5.      חיזוק משמעותי של רפואה מונעת ואשפוז ביתי.

 

תקציב, כלכלה, משק, תשתיות והכשרה מקצועית

פעולות מיידיות שיש ליישם:

1.      ישראל על סף תהום כלכלית. חייבים להכין באופן מידי תקציב מדינה לשנת 2021! בלי תקציב אין יכולת פעולה אפקטיבית, אין תיעדוף, ואין יציבות ושמה של ישראל בקרב הגופים הבינלאומיים וחברות לדירוג האשראי הולך ונשחק.   

2.      אימוץ, עד סוף המשבר, של מדיניות "חל"ת נושם" קבועה ומשדרת ודאות, התומכת במעסיקים הממשיכים להעסיק עובדים לפחות ב-30% משרה. ברם, כדי למנוע התקבעות אבטלה תוך ניצול הקופה הציבורית, יש לחייב את מקבלי הקצבאות (אבטלה, חל"ת, השלמת הכנסה) במציאת תעסוקה במערכי השירות הציבורי המשוועים לכ"א (רפואה, חינוך, עו"ס) או בהכשרות למקצועות הנדרשים במשק.       

3.      סיוע לבעלי עסקים על פי מתכונת קבועה ידועה מראש, אשר יושמה כבר בהצלחה בעיתות חירום ביטחוני באמצעות הזרמה ישירה, על פי המנגנון הקבוע בחוק מס רכוש.

4.      צמצום רגולציית עסקים ועריכת רפורמות בקבלת רישיון עסק, הכרה בהוצאות (רכב, אירוח לקוחות, מטפלות צהרון וכו') וביטול מסים ואגרות (כגון מס שולחנות ואגרת שילוט).

5.      בכל מצב של סגר ארצי או מקומי, כל מקומות העבודה בעלי תו סגול, שאינם כרוכים בקבלת קהל ישארו פעילים, ובכל מקרה, היקף הפעילות לא יקטן מ- 50%.

6.      עלות ימי הבידוד לא תחול על העובדים או המעסיקים והמדינה תישא בעלותם באותו מודל של תשלום עבור שירות מילואים. 

7.      מתן דמי אבטלה לעצמאיים.

8.      מימוש תוכנית הממשלה להכשרה מקצועית בעלות כמיליארד וחצי שקל, אשר אושרה לפני כחודשיים ומתעכבת בגלל מאבקי כוח בין משרדי האוצר והעבודה.

9.      סיוע למגזר השלישי ולעמותות – תוך מתן דגש על עמותות המתמודדות בתחלואי הקורנה ובאוכלוסיות שקרסו במהלך הסגרים.

10.  תחבורה ציבורית למקומות עבודה, קרי השלמת פערי תפוסה באמצעות מערך היסעים צה"לי נפרד, וניצול אוטובוסים של חברות תיירות, מיניבוסים, ומשאיות נוסעים צבאיות.

11.  פרישת רשת אופטית לחיבור אינטרנטי החיונית לעבודה ולהוראה מרחוק (מתעכבת רק בגלל מסמך ניגוד אינטרסים של ראש  הממשלה).

12.  קביעה חד משמעית למתן ודאות עסקית ואישית לפחות עד קיץ 2021. כל המתחמים הסגורים שאינם רווחיים לתפעול ע"פ התו סגול (כגון מועדוני ריקוד ואולמות אירועים) לא יורשו לפעול, בכפוף לפיצוי הולם ותחלופות ראויות לבעלי העסקים.

13.  החלת הקיצוץ במשכורות הח"כים על בכירי השירות הציבורי וקיצוץ גם בהפרשות לפנסיה, כך שהחיסכון יגיע למיליארדים.

14.  קיצוצי תקציב לא יושתו על שירותים לאוכלוסיות החלשות (בניגוד למשל לקיצוץ הנוכחי בסבסוד של מעונות היום). 

 

פעולות בתחום הכלכלי לטווח הבינוני והארוך:

1.      קביעת יעדים ברורים בנושא הגרעון, מאזן התשלומים, צמיחה ויחס חוב תוצר.

2.      שינוי חוק "קרן עושר" לניצול תמלוגי הגז, והפניית כל מה שהצטבר בעבר, בהווה ובעתיד למימון של חובות המשבר.

3.      חזרה לחוק חינוך חובה חינם אמיתי, קרי ביטול מלא של תשלומי הורים לביה"ס, והחלפתם במימון מדינה.

4.      חיזוק הנגב והגליל בעיקר באמצעות פיתוח מטרופולין ב"ש-רבתי, ויצירת מטרופולין משנה נוסף במרכז-מזרח הגליל.

5.      הגדלת ההוצאה הציבורית לפרויקטים תשתיתיים מחוללי צמיחה ותעסוקה, בעדיפות להקמת שלושה בי"ח חדשים; מיגון הנדרש באזורי העימות בצפון ובדרום; שדרוג מקיף של התחבורה הציבורית, בדגש לחיבור הגליל והנגב; העברת קרית המודיעין לליקית בנגב; השלמת קו הרכבת בדרום לעיר הבה"דים, לליקית, לערד; הקמת שדה תעופה נוסף, שמתעכבת מזה שנים בגלל העדר הכרעה; הרחבת כביש 90 לכביש דו מסלולי לשני הכיוונים מאילת לקרית שמונה.

 

חינוך

1.      מערכת החינוך חייבת להיתפש כנדבך קריטי במשבר בשל חשיבותה הרגילה, מיצובה כמענה לא רק הוראתי לתלמידים בתקופה קשה, בדגש על אוכלוסיות מצוקה והיותה האילוץ המרכזי להחזרת האזרחים לעבודתם. משבר זה מצדיק השקעת משאבים גדולה לאין ערוך מאלה שהושקעו עד כה, כולל תוספת של כ-20% כוח אדם הוראה. 

2.      כפי שיש להפריד גיאוגרפית בהטלת סגר, כך יש להפריד גילאית במערכת החינוך. גיל התלמידים משפיע על סיכון-קורונה, על יכולותיהם בלימוד עצמי ועל הנדרש מהוריהם. בהתאם, יש לממש תוכנית על פי העקרונות כדלקמן:

·        גני ילדים – משמרות של עשרה ילדים; פיזור בין הגנים, מתנ"סים ומתקנים אחרים.

·        כיתות א-ג – משמרות של עשרה תלמידים; פיזור בין כיתות ריקות (בשל העדרם של תלמידים מבוגרים יותר).

·        כיתות ד-י – הוראת-זום מרחוק. יום בשבוע יתכנסו בביה"ס לשמירה על קשר חברתי רגשי עם המורים וחבריהם בקבוצות של עשרה.

·        כיתות יא-יב – הוראת זום מרחוק משולבת בשיעורים בביה"ס (בקבוצות של עשרה) למקצועות הכנה לבגרות הדורשים זאת, ע"פ שיקול דעתו של סגל ביה"ס.

·        בנוסף לכללים הנ"ל הטיפול במערך החינוך החרדי והישיבות דורש פתרונות מיוחדים, בשל הצפיפות, חוסר השקיפות ואופי החיים החרדי.

 

הצעדים הדרושים להפעלת התוכנית:

·        להעניק למנהלי בתי ספר ולרשויות המקומיות את שיקול הדעת כיצד להתאים את התכנית לבית הספר בהינתן מאפייני התלמידים והקהילה.

·        תגבור הסגל באמצעות פנסיונרים של המערכת (הוראה מרחוק), מורים צעירים יותר שפרשו, פרחי הוראה, סגל תנועות הנוער, מתנדבי השירות הלאומי, מקבלי קצבאות אבטלה/חל"ת, הורים פנויים ומלגאי פר"ח. מורים באוכלוסיית סיכון יעסקו רק בהוראה מרחוק.

·        נקיטת צעדי חירום מואצים כדי להשלים את המחסור במחשבים ובחיבור אינטרנטי למאות אלפי תלמידים. עד אז, תלמידים אלה חייבים להיות מוחרגים מהתוכנית הנ"ל,באמצעות הקבצות של עשרה או באמצעות יצירת קשר אישי-טלפוני עם המורה או  אמצעים אחרים עליהם יחליט משרד החינוך.

·        הגדלת הסגלים הטיפוליים, סייעות ומורים בחינוך המיוחד, באופן שניתן יהיה לקיים מסגרות קטנות ולפזרן בכתות הנורמטיביות בהן לא מתקיימים לימודים.  לצורך זה יש להגדיל את תקציב מסגרות החינוך המיוחד תוך דגש על ליקויי תקשורת, ליקויים נפשיים וסומטיים.

·        הקצאת זמן מורה-תלמיד לקשר אישי לא רק הוראתי, על חשבון זמן הוראת-זום קבוצתית.

·        הקמת צוות פדגוגי שיערך כבר עכשיו לשנה"ל תשפ"ב אשר תתחיל בספטמבר 2021 ויבחן כיצד משלימים פערים, לא רק בחומר הלימודי אלא אף בהבטים הרגשיים חברתיים שבתהליך החינוך.

 

ממשלה, אזרחים, אמון

1.      נקיטת צעדים מעשיים למעבר משיח מקטב לשיח מאחד. יצירת פורום הידברות של נציגי כל האמונה והדעת בישראל.

2.      הקמת מערך הסברה אחוד ולא-פוליטי.

3.      מינוי כל בעלי התפקידים החסרים – פרקליט מדינה, מפכ"ל משטרה, ראש אגף תקציבים – על פי הנוהלים המחייבים.

4.      ביטול כל השינויים שערכה הקואליציה בחוק יסוד הממשלה, כולל קביעה של מקסימום 21 שרים + ראש הממשלה, ו- 4 סגני שרים, והגבלת כהונתו של רה"מ לשתי קדנציות.

5.      מניעת בחירתו לנשיא של אדם המצוי בהליכי משפט.

6.      יצירת פורום הידברות של נציגי ממשלת ישראל ונציגי הקהילות היהודיות בעולם כדי ללבן במשותף את מכלול הסוגיות הנוגעות לעמיות היהודית, כגון עלייה והגירה, אנטישמיות, חינוך, זהות ושייכות, וסיוע כלכלי הדדי.

 

מינוי ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כל ההיערכות והטיפול במשבר הקורונה:

המשבר הנוכחי הוא בראש ובראשונה משבר פוליטי, ניהולי ומנהיגותי. תהליך קבלת ההחלטות בישראל במשבר הקורונה מעוות ולא ענייני. עדיפות ניתנה לשיקולים קואליציוניים וסקטוריאליים על פני  שיקולים מקצועיים, הן במישור הרפואי והן במישור הכלכלי.  הממשלה הבאה שתקום תהיה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הכשלים בניהול משבר הקורונה, התנהלות מקבלי ההחלטות, והקשר בין הדרג המקצועי והפוליטי, כגון ביצוע כושל של פעולות היערכות אלמנטריות [דוגמת מחסור במטושים], דחיית המלצות הדרג המקצועי ואי הפעלת המנגנונים שהוקמו למקרים כמו המשבר הנוכחי, קרי מל"ח (משק לשעת חירום), קרן הפיצויים וחוק מס רכוש, רח"ל (רשות החירום הלאומית) ופיקוד העורף.  

הרשמה לרשימת תפוצה