"תחתום יא כלב!" / אביב כהן

"תחתום יא כלב!" / אביב כהן

פילחה את המתח הרב ששרר באולם צעקתו של חוסני מובראכ, נשיא מצרים, כלפי יאסר עראפת, יו"ר הרש"פ.

כעשרה חודשים לפני כן, במדשאות הבית הלבן, חתמו רוה"מ דאז, יצחק רבין ז"ל ויו"ר הרש"פ יאסר עראפת, בנוכחות הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, על "הסכם העקרונות" הידוע בשם הסכמי אוסלו. ואז, ברגע שהגיעו לעגן את ההסכם במסגרת הסכם קהיר, ולאחר חתימת הצד הישראלי – סרב יאסר עראפת לחתום, בשידור חי, למול עיני כל העולם.

לימים ישווה ערפאת את ההסכם ל"הסכם חודיבייה" – הסכם שלום שחתם הנביא מוחמד עם שליטי העיר מכה בשנת 628. את ההסכם הפר מוחמד לאחר כשנתיים, לאחר שצבאו גדל מ1,400 לוחמים ל10,000. רצה לומר ערפאת: הכריחו אותי, אלו הן הנסיבות, אך ההסכם הפיך ועוד נפר אותו בעתיד.

בהמשך, חתם רוה"מ בנימין נתניהו על הסכם חברון, עם אותו יאסר ערפאת שהבטיח שלא יעמוד בהתחייבויותיו. ההסכמים הופרו לחלוטין עם תחילת האינתיפאדה השניה בספטמבר 2000 – אינתיפאדה שהייתה מאורגנת מראש ע"י אותו יאסר ערפאת.

יאסר ערפאת היה המנהיג החזק ביותר של העם הפלסטיני. לאחר מותו, החלה הדרדרות בדעת הקהל כלפי הרשות הפלסטינאית בהנהגתו של מחמוד עבאס אבו מאזן. אם בשנת 1994 חששו בחמאס להתחרות למול ערפאת בפרלמנט הפלסטיני, בשנת 2004 החשש פג. התמיכה בחמאס הפתיעה אפילו את ראשי הארגון שבין לילה הפך לארגון המוביל בדעת הקהל הפלסטינית.

בשנת 2006, מדינת ישראל בחרה לנסות בדרך נוספת תחת רוה"מ דאז, אריאל שרון ז"ל. "ההתנתקות" – שאת תוצאותיה הכואבות אנו נושאים עד ימינו אנו, הוכיחה שהתנהלות מדינית חד-צדדית שקולה להתאבדות.

המסקנות ברורות, דרך השמאל כשלה למול המנהיג החזק והאהוד ביותר שהיה לרשות הפלסטינית, כלומר, הפלסטינים אינם יכולים ואינם רוצים לחתום על הסכם שיסיים את הסכסוך עקוב הדמים אלא אם יוכתבו לעשות כן, ע"י מנהיגי העולם הערבי המתון. צעדים חד-צדדים אינם רלוונטיים, לא לכאן ולא לכאן. הדרך היחידה שנותרה לסיום הסכסוך היא דרך ההסדר האזורי – הגעה להסדר עם מדינות ערב המתונות שיכיל בתוכו את הפלסטינים וערביי ישראל.

לאחר הגעה להסדר כזה, מה שנותר הוא לומר לאבו-מאזן כדברי מובארכ – "תחתום יא כלב!"