ריאיון מיוחד עם ח"כ יבגני סובה

ריאיון מיוחד עם ח"כ יבגני סובה

״ההחלטות הן פוליטיות, חודשים מתעסקים בשטויות ואין מתווה לפתיחת התרבות ואין שום תקווה לנפש״

 

חבר הכנסת יבגני סובה נולד באוקראינה בשנת 1980, עלה לישראל ב1997 במסגרת תוכנית סל״ה של הסוכנות היהודית.

בצבא שירת בתפקיד קצין קבילות חיילים, הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובעל תואר שני בתקשורת פוליטית.

בעברו, סובה עבד כתחקירן בעיתון ״וסטי״ מקבוצת ידיעות אחרונות, בערוץ הבינלאומי בשפה הרוסית RTVI. את הקריירה הטלוויזיונית שלו החל בחדשות 2 ולאחר מכן בערוץ 9.

ב- 2019 הצטרף לישראל ביתנו לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

כיהן כחבר ועדת החינוך של הכנסת וכיום חבר ועדת הכלכלה.

 

ח״כ סובה, לפני שנכנסת לפוליטיקה היית איש תקשורת וביקרת את הממשלה, היום אתה בכנסת ומבקרים אותך, מדוע החלטת לעשות את המעבר ולהיות חבר כנסת ?

 

עיתונאי זה מקצוע לכל החיים, לא מפסיקים גם שנמצאים בשליחות ציבורית.  15 שנה בתחום נתנו לי בסיס טוב להבנה עמוקה של תהליכים פוליטיים, לא נכנסתי לפוליטיקה כטירון כי ידעתי איך העולם הזה עובד.

בתור עיתונאי מצאתי את עצמי בחזית ההסברה הלאומית גם כשלא תמיד הסכמתי עם עמדות  הממשלה, היום יש לי את הפריווילגיה לא להסכים.

 המעבר לפוליטיקה אפשר לי למעשה להביע ביקורת גלויה בלי לחשוש להינזק כתוצאה מהביקורת.

כיום כחבר כנסת אני רואה בעיקר את החזון שאני רוצה להגיע אליו, כשאתה מתמודד וחולם להיות ח״כ אתה בונה לעצמך שלבים להשגת מטרות, בשום שלב לא חשבתי על עצמי, כעיתונאי הרווחתי יותר אך המעבר לכנסת הוא הרבה יותר חשוב מכסף,  אני רואה את התפקיד כשליחות ולא כג׳וב, אני נמצא במפלגה שנלחמת על המדינה ולא על הכיסא כמו אחרים.

 

בתור עולה מברית המועצות, מדוע לדעתך הציבור מחשיב את ישראל ביתנו כמפלגה של הציבור הרוסי?

 

אני נלחם עבור הציבור הישראלי, אם השם שלי לא היה יבגני, לא היו חושבים על המוצא שלי, בשום ריאיון ובשום כתבה לא יכולים לחשוב בכלל על המוצא שלי. יש לי שם שני שקיבלתי בברית מילה שלי, אולי אחשוף אותו בעתיד. 

לצערי מתייחסים גם אל ליברמן כעולה חדש למרות שהוא כבר 40 שנה בארץ ועדיין מתייחסים למבטא שלו, אלה דעות קדומות. ישראל היא קיבוץ גלויות והעולים בנו את המדינה והמשך העלייה תורם לחוזק שלנו. אני מחשיב את עצמי כדור שני, אני התפר וילדי צברים. אני נלחם עבור ילדיי כדי שתהיה פה מדינה יהודית ודמוקרטית. אני רוצה שיבינו שאנחנו מפלגה שעומדת על שלה ונלחמת עבור כלל הציבור הישראלי, המוצא לא חשוב, המדינה היא שחשובה.

 

מה אתה חושב על הדרך שבה פעם קיבלו עולים חדשים והיום?

 

היום קל יותר לעולים להגיע לארץ, בשנות ה- 90 היו מגיעים לארץ עם כרטיס לכיוון אחד. היום הכל זמין יותר ונגיש, ניתן לבדוק הכל באינטרנט, ללמוד את השפה בכל מקום ולפנות אפילו לחברי הכנסת כדי לקבל עזרה.

העולים כיום יכולים לבחור, נותנים להם להשאיר עסקים במדינה ממנה עלו, וחוק הדרכונים לדוגמה הוא חוק המאפשר את הגמישות בתהליך העלייה, צר לי שהופכים אותו לכלי ניגוח כי זה חוק שמאפשר להזדהות עם העם היהודי והוא שייך לכולם.

כשעליתי לארץ, באחד השיעורים הראשונים באולפן למדנו על השיר ״לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה״, בתור עולה חדש קשה להבין את השיר ואת המשמעות שלו, עם הזמן אתה מבין שאין לנו מדינה אחרת ואם לא טוב לי אני לא אלך אלא אלחם ואשנה.

 

האם בסבב הרביעי של בחירות אתה חושב שמשהו ישתנה?

 

מקווה שתהיה הצבעה המונית, וכך ניתן יהיה להגיע לשינוי אמיתי. ההישארות בבית היא שגויה, מי שנשאר בבית לא יכול להגיד שקולו לא נשמע. חשוב לצאת ולהצביע.

חשוב לזכור, אנחנו המפלגה היחידה שהצליחה לשמור על המילה שלה שלא לשבת עם ביבי ואפילו הוא לא הצליח לשבור שלנו. הציבור שלנו איתנו ומקווה שיהיו עוד אנשים שראו את העשייה שלנו ויצביעו לישראל ביתנו בבחירות הבאות. אנו רוצים ממשלה עם השקפת עולם ליברלית ציונית. ליברמן היחיד שיש לו מספיק ניסיון והוא זה שצריך לקחת את המושכות ולהנהיג. אנחנו לא רוצים להפיל את נתניהו לשם הפלתו, הוא מוביל אותנו למונרכיה, שייקח פסק זמן ויתעסק במשפט שלו, הוא לא יכול לנהל את המדינה היום.

 

האם הבחירות יהיו סביב המצוקה הכלכלית ופחות בתחום הביטחוני - מדיני כמו בעבר לדעתך?

 

חד משמעית. הנושא ילווה אותנו במשך שנים, אנחנו עמוק בתוך משבר כלכלי, הגרעון עלה ומדברים על גרעון של 150 מיליארד. אין ספק שהנושא הכלכלי הוא קריטי ואני חושב שצריך להגיד את האמת לציבור ואסור למכור לו שקרים. הצלת הכלכלה היא מטרה לאומית, זה יצריך שינויים פנימיים במגזרים שונים. אי אפשר לשבת בבית ולקבל כסף, צריך פשוט לצאת לעבוד. אנחנו בפיגור כלכלי ענק, ביבי מתגאה שעושים יום ולילה אך אין השקעה או תכנית אמיתית. יש חסיון של 30 שנה על ישיבות הקורונה ואנחנו לא נחשפים ולא יודעים באמת מה קורה, אותי זה מדאיג.

 

מה הספקת לקדם מאז כניסתך לכנסת?

 

לפני שהממשלה קמה, שר החינוך ביטל את הטיסות לפולין בגלל הקורונה. תלמידים רבים לוקחים חלק  במסעות. משרד החינוך עובד מול סוכני נסיעות שקיבלו תשלום וההורים לא קבלו החזר, זרקו את ההורים להתמודד לבד.

פנו אלי הורים רבים ששילמו אלפי שקלים וביקשו שאעזור להם. הייתי הראשון שביקש דיון דחוף וזעקתי את זעקתם. הצטרפו אלי מספר חברי כנסת ממספר מפלגות והובלנו את המאבק נגד סוכני הנסיעות וההתנהלות של משרד החינוך. כשגלנט נכנס לתפקיד הוא קיבל סקירה עם פתרונות מוכנים על השולחן. האנשים קיבלו החזר כספי ממשרד החינוך והמשרד יפעל אל מול סוכני הנסיעות, כך היה צריך להיות מהתחלה.

אנחנו מנסים לעזור לכולם ולהגיע לכולם. היום אני נלחם כדי שאנשים ששילמו על כרטיסי טיסה ולא טסו, יקבלו את כספם בחזרה. קיימנו מספר דיונים בוועדת הכלכלה ואני שמח שיש אנשים שבזכותי מקבלים החזר. זהו מאבק ממושך והאוצר והתחבורה צריכים לטפל בנושא הזה, עד אז אני הנציג של אותם אנשים, אני רגיל לענות לאנשים בפייסבוק ולנסות לעזור בכל מה שאני יכול, גם אם זה לוקח לי כמה ימים אני תמיד עונה לכולם בסופו של דבר.

 

ישראל ביתנו עומדת בראש המאבק בפתיחת התרבות וחדרי הכושר, מה לדעתך הסיבה שאין מתווה לפתיחתם?

 

שמח שהצלחנו להביא את הנושא לסדר היום. אני לא מצליח להבין את ההיגיון בהחלטות הממשלה.

ההחלטות הן פוליטיות, חודשים מתעסקים בשטויות ואין מתווה לפתיחת התרבות ואין שום תקווה לנפש. שרידות פיזית היא חשובה, אך השרידות הנפשית לא פחות חשובה, התרבות היא מזון לנפש והספורט הוא מזון גם לגוף וגם לנפש.

מכון כושר זאת קלאסיקה של בריאות, יש היום עליה במשקל, בלחץ דם ובסוכרים, כל זה כי אנשים לא מתאמנים. אין שום הצדקה לסגירה מוחלטת ואין הצדקה לאי פתיחה לפי כל סטטיסטיקה אפשרית. ההחלטה היא בזויה ולא מובנת, אני שמח שאנחנו מובילים את הנושא החשוב הזה.

 

החברה הישראלית מפולגת בתוך עצמה יותר מתמיד, חברי הכנסת החרדים טוענים שישראל ביתנו מסיטה נגדם, האם תרצה לפנות לציבור החרדי בכמה מילים?

 

אני מהבודדים שיודעים להגיע ללב החרדים כי הילדים שלי לומדים במסגרת דתית ויש לי חברים דתיים, אני חושב שאני יודע להעביר את המסר גם מתוך אמונה עמוקה במה שאני עושה. השיקולים שלי לא פוליטיים וזו המטרה של כולנו, אנחנו כנים ואומרים אמת. אני פתוח עם חברי בשמאל ואומר שאני חולק עליהם על המון נושאים, אבל מבחינה חברתית נוכל לשתף פעולה וכך גם עם החרדים. החרדים צריכים להסתכל אל העתיד, מגיעה להם הנהגה קצת יותר פיקחת ועם ראייה אסטרטגית לטווח הארוך.

חסרים אנשים שיבינו את גודל השעה, היום הרבנים הם עסקנים פוליטיים והשיקול שלהם מעורבב.

התורה, היהדות והמסורת אלה דברים חשובים מאוד, אך גם לימודי ליבה. צאו לעבוד ותפרנסו את המשפחות שלכם בכבוד, תסתכלו קדימה ותיקחו עליכם חובות כמו שאנחנו לוקחים כדי לתרום למדינה ולקחת את כולנו קדימה.

 

מאת: דניאל איאוחים כ״א בכסלו תשפ״א

הרשמה לרשימת תפוצה