מיד לאחר הבחירות תפעל "ישראל ביתנו" לקידום שורה של יוזמות בתחומים המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי ותיזום שורה של חוקים שמטרתם לחזק באופן משמעותי את החוסן הלאומי ואת ביטחונם ורווחתם של אזרחי מדינת ישראל. הצעות אלו יועלו במסגרת המו"מ הקואליציוני שתנהל "ישראל ביתנו" ואנו נדרוש לכלול אותן בקווי היסוד של הממשלה הבאה.

חקיקה

1. עונש מוות למחבלים - בשלושת העשורים האחרונים שחררה ישראל כ-3,000 מחבלים, ביניהם רוצחי החייל נחשון וקסמן, מבצעי הלינץ' ברמאללה, סמיר קונטר, קוזו אוקומוטו ואחרים... כל אסיר שלפי הגדרת הפלסטינים הינו מחבל "בכיר" (כלומר עם דם על הידיים) מקבל 12,000 ₪ בחודש מהרשות הפלסטינית. בשל מדיניות כושלת זו של שחרור מחבלים, יודע כל מחבל שקיימת סבירות גבוהה שהוא יוחלף במסגרת עסקה לחילופי שבויים או כמחווה לאבו מאזן. בשנים האחרונות קיים, באופן פורמלי, עונש מוות אבל הוא לא מבוצע עקב מגבלות חקיקה.
   לכן, יקבע בחוק שעונש מוות יוטל ויחול על כל מחבל שרצח ישראלי באופן אולטימטיבי ולא יחייב פה אחד אלא רוב מקולות השופטים.
2. נאמנות לסמלי הלאום של המדינה - כל צעיר/ה המגיעים לגיל 16 ומבקשים לקבל תעודת זהות, יחויבו לחתום על מסמך נאמנות לסמלי הלאום של המדינה (המנון, דגל הלאום ומגילת העצמאות). במידה ויסרבו לא יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לכנסת.
3. העדפה מתקנת – העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות, לעבודה ובשיבוץ בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות תחול רק על אנשים ששירתו בצבא ובשירות לאומי.
4. שוויון בנטל – "ישראל ביתנו" תמשיך לפעול לכך שכל צעיר המגיע לגיל 18 יתגייס לשירות צבאי או לשירות לאומי-אזרחי.
5. הפרדת רשויות – עקרון הפרדת הרשויות הנו אחד הדגלים ש"ישראל ביתנו" מובילה מאז הקמתה. ברוח זו, נגיש הצעת חוק אשר תמנע מבג"צ להתערב בהחלטות הכנסת וועדת הבחירות המרכזית ויוקם בית משפט לחוקה אשר יפסוק בכל נושא בו מתעוררת שאלה חוקתית הטעונה הכרעה.
6. ביטול מע"מ על מוצרי יסוד והכנסתם לפיקוח – יקבע סל בסיסי של 50 מוצרים אשר המחירים עליהם יוגבלו ויהיו בפיקוח, על מנת שאזרחים הנמצאים במצוקה כלכלית לא יאלצו לוותר על מזון בסיסי.
7. דמי אבטלה לעצמאים – החוק הקיים ישונה כך שעובדים עצמאיים המשלמים דמי ביטוח לאומי יהיו זכאים לדמי אבטלה להם זכאים היום רק עובדים שכירים.
8. 90% משכנתא – ישראל ביתנו" תבקש להחיל דין רציפות על הצעת החוק שכבר העברנו בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת הקובעת שבני זוג ששניהם שירתו בצבא ושניהם עובדים לפחות 125% משרה, יקבלו משכנתא בסך 90% לרכישת דירה ראשונה. מהלך כזה מרחיב את האופציות לזוג צעיר הרוכש דירה ראשונה ומאפשר להם, בניגוד לתכניות אחרות, לקנות גם דירות יד שניה, ולא רק דירות מקבלן, ולהנות מההטבה.

מדיניות ובטחון

1. הסכם אזורי - הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו רק סכסוך טריטוריאלי עם שכנינו הפלסטינים אלא סכסוך תלת-מימדי משולב: מדינות ערב-פלסטינים-ערביי ישראל. לכן, שני תנאים הכרחיים בכל מו"מ עתידי, הם דיון על הסדר אזורי כולל וחילופי שטחים ואוכלוסיות. "ישראל ביתנו" תדרוש שסוגיות ההסדר האזורי הכולל וחילופי שטחים ואוכלוסיות יכללו בקווי היסוד של הממשלה הבאה.
2. מיגור שלטון החמאס - "ישראל ביתנו" תדרוש שהממשלה שתקום תפעל למיגור שלטון החמאס בעזה. שלושת המבצעים הצבאיים אליהם נגררה ישראל בשנים האחרונות מוכיחים כי חובה על הממשלה הבאה ליזום ולא להיגרר, להציב את מיטוט שלטון החמאס כיעד אסטרטגי ולמלא אחריו בכדי למנוע את הצורך במבצע צבאי בכל שנתיים ולהשיג שקט ובטחון לאזרחי מדינת ישראל בכלל ולתושבי הדרום בפרט. "ישראל ביתנו" תעמוד על כך שממשלת ישראל לא תחזור על שגיאת הנסיגות החד-צדדיות דוגמת לבנון וחבל עזה, שדרדרו את כושר ההרתעה של ישראל. כל פעולה צבאית חייבת להסתיים בהכרעה שתוביל למהלך מדיני מתוך עוצמה.

חברה וכלכלה

1. עובדי קבלן - "ישראל ביתנו" תפעל לצמצום הדרגתי של היקף המועסקים באמצעות חברות קבלן בשירות המדינה ובשלטון המקומי והם יהפכו לעובדים מן המניין. ניתן לראות את הבעיה במלוא חריפותה בהעסקת ה"מורים הזמניים" שמפוטרים לאחר 11 חודשים ואח"כ מחזירים אותם שוב לעבודה, דבר היוצר פערים, תחושת תסכול וירידה במוטיבציה. נביא לכך שבתוך 5 שנים לא יועסקו עוד עובדי קבלן בשירות המדינה ובשלטון המקומי.
2. פנסיות - ניזום דיון מקיף בכל נושא הפנסיות ורפורמה במערכת הפנסיונית שהולכת ומסתבכת משנה לשנה. המצב האקטוארי שבו חלק ניכר מהקופות נשחקות עקב קפיצה משמעותית בתוחלת החיים בנוסף לכל העיוותים שנוצרו עקב קיומם של סוגי פנסיה שונים (פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת) והקיזוזים שנעשים למי שחי אך ורק מקצבת ביטוח לאומי יצרו מערכת מעוותת ולא יציבה לטווח ארוך ויש לשנותה ולהתאימה למציאות הנוכחית .
3. עליה - "ישראל ביתנו" רואה בעליה ובעולים נכס אסטרטגי למדינה ומרכיב מהותי והכרחי בבניינה של הארץ, המדינה והחברה הישראלית. מהות החלום הציוני הוא ריכוז רוב רובו של העם היהודי בארץ ישראל. אנו נמשיך לפעול להגברת העלייה ולרווחתם של העולים בתחומי הדיור , התעסוקה והחינוך. נפעל להכרה בתארים אקדמיים של מדינות האיחוד האירופי על-ידי המערכת האקדמית בישראל.
4. בריאות - תכנית לאומית להגדלת היקף הצוותים הרפואיים: "ישראל ביתנו" תוביל תוכנית להגדלת מספר הרופאים והאחיות במערכת הבריאות. במסגרת זו תבחן מערכת ההשכלה הגבוהה שנועדה להכשיר סגלים רפואיים וייפתחו מסלולי הכשרה נוספים על הקיימים. כן תגובש תכנית להבאת צוותים רפואיים במסגרת תכניות לעלייה לישראל.
5. חינוך:

• הכשרת מורים בתחום המדעים – מדינת ישראל ניצבת בפני משבר חמור במחסור במורים במקצועות המדעים המדויקים. נפעל לגיבוש תוכנית לאומית להכשרת מורים בתחום, מחטיבת הביניים ועד כיתה י"ב.
• מימון גני ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 6 - "ישראל ביתנו" תפעל ליצירת תוכנית לאומית – שתבטיח מימון בגני ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 6 לזוגות ששני בני הזוג שירתו בצבא או בשירות לאומי-אזרחי ושכושר השתכרותם 125%, קרי אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה והשני לפחות ברבע משרה.
• צהרונים לילדים בגילאי 3-10– תוחל תוכנית לקיום צהרונים בכלל הישובים ובהשתתפות כספית דיפרנציאלית. צהרונים לילדי הגן גילאי 3-6, ויום לימודים ארוך לילדי כיתות א'-ד' גילאי 6-10, במהלכו יעסקו הילדים בספורט, הכנת שיעורים מודרכת וחוגי העשרה כמו שחמט, משחקי חשיבה, מוסיקה, אמנות ויצירה.
  התכנית תגדיל את שעור השתתפות נשים בשוק התעסוקה ותספק מקומות עבודה לסטודנטים, למשרתי השרות הלאומי-אזרחי ולבוגרים המתקשים להשתלב אחרי גיל חמישים בשוק התעסוקה.
  סבסוד קייטנות בחודשי החופש הגדול לילדים בגילאי 3-10 ובהתאם לשעות יום לימודים ארוך.
  הרחבת החינוך הטכנולוגי לצד הלימודים העיוניים כבר משלב חטיבות הביניים ובתאום עם צרכי המשק - תכנית שתקיף את כלל מערכות החינוך ותכלול גם את החינוך החרדי והחינוך המיוחד.
  החלת חובה על לימוד שחמט בבתי הספר היסודיים - מחקרים מוכיחים כי שילוב ענף השחמט בתכנית הלימודים בבית הספר הוביל לשיפור החשיבה הרציונלית והבגרות האינטלקטואלית, לשיפור היצירתיות, הריכוז והזיכרון, פיתוח החשיבה והיכולת לקרוא את המפה ולתכנן כמה צעדים קדימה ולהעלאת הביטחון והערך העצמי של המשתתפים.

ביומיים האחרונים אנו עדים לפרסומים שונים בכלי התקשורת המתיימרים כביכול ״לחשוף״ את רשימת המועמדים של מפלגת ״ישראל ביתנו״ לכנסת.

זה המקום להבהיר כי הוועדה המתמדת, שסיימה את סבב הראיונות של אלו שהגישו את מועמדותם, סה״כ 65 איש ואישה, תתכנס רק ביום ראשון הקרוב לישיבת סיכום וקביעת הרשימה יחד עם יו״ר המפלגה, השר אביגדור ליברמן.

הרשימה הסופית תובא לאישור מרכז המפלגה שיתכנס ביום שני הקרוב (19/1) בירושלים. כל שאר הפרסומים אינם נכונים ובמקרה הטוב מתייחסים לשמות אלו שהגישו את מועמדותם ולא לרשימה הסופית שתועבר כדין לוועדת הבחירות המרכזית בתחילת שבוע הבא.

הקבינט החברתי כלכלי אישר בשבוע שעבר (4.12) בדיון שהתקיים בראשותו של שר האוצר, יאיר לפיד, את הצעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, להגדלת מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות בשנת 2014. ההצעה התקבלה בתמיכתם של משרד האוצר ומשרד הכלכלה, מתוך הבנה כי כיום האלטרנטיבות הקיימות בשוק אינן מספקות את הצורך הנדרש בחקלאות בכדי לספק מזון טרי, איכותי ובמחיר הוגן. על פי ההחלטה, מכסת העובדים הזרים השנתית בחקלאות תעמוד החל משנת 2014 על 24,999 היתרים לעובדים זרים, לטובת שמירה על ההתיישבות ועל העיבוד החקלאי באדמות החקלאיות.

בנוסף, ההחלטה נותנת עדיפות בהקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בשיעור של 30% לחקלאים המעבדים שטחים ביישובי הספר המרוחק, בהם מצוקת כוח האדם גדולה אף יותר, כיוון שמצאי העובדים הישראלים היכולים להשתלב בעבודה בחקלאות הינו נמוך, כפונקציה נגזרת מהריחוק משוק העבודה.

כמו כן, על פי ההחלטה יינתנו היתרים ל- 500 עובדי חקלאות עונתיים מסרי לנקה לתקופת עבודה של עד 8 חודשים על מנת לתת מענה לחקלאים המבקשים לקבל עובדים לעונות השיא בחקלאות.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר: "במקביל לתכנית התמריצים לעידוד העסקת עובדים ישראלים בחקלאות, ופיתוח אמצעים טכנולוגים לחיסכון בכוח אדם, פועל משרד החקלאות לספק לחקלאי ישראל את אמצעי הייצור ההולמים, בנוסף הגדלת מספר העובדים הזרים תאפשר להגדיל את תפוקות הענף".

כזכור, במאי 2009 נחתם הסכם בין משרדי האוצר והחקלאות להתאחדות חקלאי ישראל, להפחתה במכסות העובדים הזרים בין השנים 2009 ל- 2015. בשנת 2008 עמדה המכסה על 28,500 היתרים, לעומת שנת 2013 בה עמדה המכסה על 24,000 היתרים קבועים, ועוד 1,000 היתרים לעובדים עונתיים.

לפי עמדת משרד החקלאות, ההפחתה שהיתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2014 מ- 24,000 היתרים ל- 21,600 היתרים בלבד, תגרום לפגיעה אנושה בענף.

שינוי זה התאפשר במסגרת הסכם זה, ולאחר ששר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר סיכמו את הנושא לאור חשיבותו הרבה לציבור החקלאים והצרכנים.

במסגרת ההחלטה תבוצע עבודת מטה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר לבחינת אפשרויות לצמצום העובדים המוקצים בענפים בהם קיימת חלופת מיכון או חלופת עובדים ישראלים לחלק משמעותי מתהליך היצור, כדוגמת ענפי הרפת, ההטלה וכן בתי אריזה. במקביל, ממשיך המשרד במתן מענקים לעידוד העסקת עובדים ישראלים בחקלאות, ותמיכה במיכון מתקדם לחיסכון בכוח אדם במטרה לאפשר חלופה לעובדים הזרים.

 

בימים אלה אנו מציינים 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לבלארוס. באירוע שהתקיים ובו נכחו שגריר בלארוס, מר איגור לשצ'ניה (LESHCHENYA ) וחברי הסגל הדיפלומטי בישראל, הצהירה השרה לנדבר בשם הממשלה, שישראל מייחסת חשיבות רבה ליחסים אלה, אשר יונקים את כוחם ממורשת מפוארת בת מאות שנים של הקהילה היהודית בבלארוס. מורשת זו המשיכה את דרכה גם במדינת ישראל.

קהילת יוצאי בלארוס בישראל מהווה גשר לפיתוח היחסים בין שתי המדינות.  בולט חלקה של קהילת יוצאי בלארוס בין מנהיגי המדינה, בהם הנשיא המכהן מר שמעון פרס, הנשיא לשעבר חיים ויצמן, וכן ראשי הממשלה לשעבר מנחם בגין ומר יצחק שמיר.

בלארוס היתה בין המדינות התומכות בהחלטת האו"ם לחלוקת ארץ ישראל (החלטה 181 משנת 1947) וכן היתה בין הראשונות להכיר במדינת ישראל עם היווסדה ב-1948.  ישראל היתה בין הראשונות להכיר בבלארוס לאחר שזכתה לעצמאות ב-1991.

הקירבה שמוצאות ישראל ובלארוס האחת בשניה באה לידי ביטוי בשורה של ביקורים הדדיים של אישים, שרים בכירים, שרי חוץ ועוד.  קיים קשר הדוק בין משרדי החוץ ומשרדים ממשלתיים נוספים.
הקשרים בין ישראל לבלארוס הולכים ומתחזקים גם בתחום הכלכלה והסחר.  פוטנציאל הגידול וההתרחבות בתחומים אלה הינו גדול ועל שתי המדינות לעשות למימושו.  לצד פרויקטים ישראליים שכבר מיושמים בבלארוס, בסקטור הפרטי בישראל יש עניין רב בהשקעות בתחומים שונים בבלארוס: חקלאות,  מדגה,  נדל"ן,  היי טק וכו'. עניין זה עולה בקנה אחד עם רצונה של בלארוס לבצע השקעות רבות ככל האפשר מישראל, ובעיקר בתחום ההיי טק. ממשלת ישראל מצידה תמשיך לתמוך בהרחבת ההשקעות הישראליות בבלארוס ואף מעניקה לכך משענת על ידי ביטוחי השקעות אלו. ישראל ובלארוס הקימו הקים ועדה כלכלית משותפת המסייעת לקידום הקשרים הכלכליים. במסגרת הועדה נחתם פרוטוקול פיננסי בין שתי המדינות.

ירושלים ומינסק הניחו זה מכבר את הבסיס המשפטי ליחסים ביניהן, בסדרה של הסכמים כלכליים ובתחומי: החינוך, המדע והתרבות,המאבק בפשע ועוד.  בשלב זה עומד על הפרק נסיון לקדם הסכם לבטחון סוציאלי, במסגרתו יזכו אלפים מיוצאי בלארוס בישראל לתשלום פנסיה. יש לקוות כי ההסכם אכן יקרום עור וגידים.