תשתיות

בעת כהונתו של אביגדור ליברמן כשר התשתיות הלאומיות, החל משנת 2001, הוא פעל לחילוץ משק המים בישראל ממצב חירום; יזם פרויקטים להתפלה וטיהור מים שתרמו להפיכת ישראל למומחית בעלת שם עולמי בתחום; העביר את "חוק משק הגז הטבעי" ליצירת תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל ולקיום משק אנרגיה תחרותי ועוד. במשרד התחבורה, שם כיהן ליברמן כשר החל משנת 2003, הוא פעל להפרטת אל-על וקווי התחבורה הציבורית; הנהיג שינוי מבני בנמלי הים תוך כדי הפיכת רשות הנמלים לחברות נמל עצמאיות; הפיכת רכבת ישראל ומע"צ לחברות ממשלתיות; פיתוח רכבת ישראל וחיבור המרכז לפריפריה והשלמת פרויקט נתב"ג 2000 שהוקפא טרם כניסתו לתפקיד. על פועלו הרב במשרד התחבורה קיבל השר ליברמן בשנת 2004 את "אות ראש הממשלה לאיכות ומצוינות ביצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה", מפורום CFO.


חוץ

בשנת 2009 עם כניסתו לתפקיד שר החוץ, הנחה השר ליברמן על בחינה מחדש של מדיניות החוץ הישראלית אל מול המציאות המקומית והעולמית המשתנה, זאת במקביל לפעילות דיפלומטית נרחבת בזירות השונות לשיפור תדמיתה ומעמדה של מדינת ישראל, באמצעות שני תהליכים:

1.    בניית קואליציות חדשות של מדינות תומכות ברחבי העולם וגיבוש "רוב מוסרי" של מדינות דמוקרטיות בהצבעות בגופים בינלאומיים.

2.    פיתוח כיוונים חדשים במדיניות החוץ הישראלית, תוך השקעה ישראלית במשאבים רבים לפיתוח ולהרחבת היחסים עם מדינות נוספות ברחבי העולם, באמצעות שת"פ כלכלי ומדיני והרחבת הפעילות של סיוע החוץ.

פעולות אלו הביאו להישגים מדיניים ולשדרוג מעמדה של מדינת ישראל בעולם ולקבלתה כחברה מן המניין בארגונים בינלאומיים כגון OECD,CERN,WEOG שהובילו להסכמים על שיתופי פעולה כלכליים, מסחריים ומדעיים ולתרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי; קבלת ישראל כמדינה משקיפה ב"ברית הפאסיפית"; סיכול ומניעת משטים ומטסים לעזה; הכנסת הזרוע הצבאית של חיזבאללה לרשימת הטרור של האיחוד האירופי; מסקנות דו"ח פאלמר לאירועי משט המרמרה שקיבלו את העמדה הישראלית וקבעו שישראל נהגה כראוי; חזרתו של השופט גולדסטון מקביעותיו בדו"ח נגד ישראל; החלטה בפרלמנט ההולנדי המכירה בארגון ה-IHH כארגון טרור; ביטול החוק בבריטניה המאפשר העמדה לדין של בכירים ישראלים; החלטה של הפרלמנט באוסטרליה כי הפגנות וחרמות נגד בתי עסק ישראליים יחשבו עבירה פלילית; פרישת רוב מדינות המערב מוועידת דרבן; אימוץ, ברוב חסר תקדים של 127 מדינות באו"ם, הצעת החלטה של ישראל בנושא "יזמות לפיתוח"; דחיית ההחלטה האנטי-ישראלית בוועידה הכללית של סבא"א שכותרתה "יכולות הגרעין של ישראל" (משמעותה של החלטה זו היתה ניצחון על הליגה הערבית); הכשלת המהלך הפלסטיני להכרה במדינה פלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם (פעמיים בתוך 3 שנים וזאת בזכות המאמץ המרוכז והקשרים הדיפלומטים שפיתח השר ליברמן עם מדינות אפריקה ומזרח ומכרז אירופה).

בהנחיית השר ליברמן  נפתחו נציגויות ישראליות חדשות במינכן, בסאו פאולו, בסנט פטרסבורג, בוולינגטון, באקרה, בגוונאז'ו, באשחבד, בפרגוואי, בבנגלור, בקינשאסה וב- OECD.


תיירות

בעת כהונתם של שרי "ישראל ביתנו" במשרד התיירות, עוזי לנדאו וסטס מיסז'ניקוב,  נחתם הסכם הדדי לביטול ויזות  עם רוסיה ואוקראינה. המהלכים הללו הביאו להגדלה משמעותית במספר התיירים המגיעים ממדינות אלו (פי 2 תיירים מאוקראינה ופי 4! מרוסיה לעומת הזמן שלפני הביטול), החלטת ממשלה להעברת 491 מיליון ₪ לסיוע ולשיקום ענף התיירות שנפגע במהלך מבצע "צוק איתן", החלטה שמנעה פיטוריהם של אלפי עובדים בתעשייה וחיזקה את ענף התיירות; הקמת קרנות לסיוע ותמיכה כספית בערי התיירות בישראל ומימון של עד 30% בבניית מלונות חדשים ושיפוץ מלונות קיימים; הקצאת תקציבים עבור תמיכה במיזמים תיירותיים בישובים הדרוזים, לרבות הקמת צימרים,  ותמיכה במפעלי תיירות אחרים בייעוץ, הכוונה, סיוע בתכנון ומימון.


ביטחון פנים

במשרד לביטחון פנים קידם השר יצחק אהרונוביץ' את פרויקט "עיר ללא אלימות" בלמעלה מ- 160 ערים. פרוייקט שהביא להפחתה במקרי פשיעה באופן משמעותי; פרויקט שיטור עירוני, לחיזוק הביטחון האישי של האזרחים, המעניק לפקחי העיריה סמכויות שיטור; העברת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שהתקבל במסגרת רפורמה כוללת במערך שירותי הכבאות בישראל. אחד השינויים המרכזיים בחוק הוא המעבר ממודל מבוזר של איגודי ערים להקמת רשות ממלכתית ארצית שתפעל כגוף סמך של המשרד לביטחון הפנים.


עליה וקליטה

השרה סופה לנדבר, בכהונתה כשרת העלייה והקליטה, יזמה וקידמה פרויקטים שונים, בין היתר: קליטה במסגרת הקהילה, קליטת מדענים עולים (קמ"ע), תכנית לעידוד עלייה מצרפת בשיתוף הסוכנות היהודית; תכנית מיוחדת לעידוד עלייה מאוקראינה ותגבור קרן הנמלטים לקבלת מענק לביגוד ולציוד ראשוני; סיוע מיוחד לעולים מוונצואלה; גיבוש מדיניות ממשלתית לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית; הפעלת קרן הלוואות ממונפת לפתיחה והרחבת עסקים  ליזמים עולים ולתושבים חוזרים; החלטת ממשלה לתגמול מסורבי עלייה (סירובניקים), שהיו פעילי עלייה וכתוצאה מכך איבדו את עבודתם, בשובר שירותים שנתי על סך 7,200 ₪; הגדלת המענק לוותיקי מלחמת העולם השנייה, מ 25% ל 35% מהשכר הממוצע במשק; צירוף אסירי ציון (יחד עם הווטרנים ומנטרל צ'רנוביל) לתוכנית הלאומית לניצולי שואה; החלטת ממשלה בענין ו"הקמת מותבי גיור מקומיים" המעניקה סמכות לרבני ערים בתחום הגיור.

בשנת 2014 נרשם שיא של עשור בעלייה עם הגעתם של כ-26,500 עולים חדשים מרחבי העולם.

השרה סופה נלדבר במשרד הקליטה בכנסת ה-20: 
1. השרה לנדבר ממשיכה את התכנית הלאומית לעידוד עלייה מבלגיה, צרפת ואוקראינה, לצד מדינות אחרות.
2. תכנית "נגב-גליל" לעידוד ותמרוץ עולים חדשים להתיישב בחלקי ארץ אלו.
3. השרה לנדבר פועלת להורדת חסמי הרישוי המקצועי בפני עולים חדשים במגוון מקצועות.
4. עידוד, תמיכה וייעוץ ליזמים עולים המעוניינים להקים עסק בישראל.
5. מגוון רחב של פרוייקטים ותמיכה בעולים לפני גיוס, סטודנטים עולים ועולים ברשויות המקומיות ועוד.
8. שלל תכניות ופרוייקטים לשילוב עולים חדשים בשוק העבודה בישראל. לדוגמה: הכשרת עולים בתחום הסייבר, קליטת מדענים עולים, סיוע בשילוב פסיכולוגים, רופאי שיניים, מורים, הנדסאים, אחיות, עובדים סוציאליים ובעלי מקצועות נוספים בתעסוקה בישראל.
9. חתימת חוזים לבנייה של כ-1,800 יחידות דיור לטובת דיור ציבורי לעולים על קרקע לייעוד ציבורי (קרקע חומה).


חקלאות

במשרד החקלאות הוביל השר יאיר שמיר את החלטת הממשלה לפיתוח ואיוש 750 נחלות חקלאיות חדשות ברמת הגולן; תכנית סיוע ליישובי הדרום ועוטף עזה, כולל תוספת מים, עובדים זרים ושיקום הקרקע; תמיכה בחיילים משוחררים וסטודנטים בחקלאות; פיילוט ראשון של המרת תמיכה עקיפה בתמיכה ישירה לחקלאים בענף הבקר לבשר; מתווה להפחתת מכסים בענף החלב (פטור חלקי ממכס ליבוא מוצרים מובילים); עידוד התארגנויות של חקלאים לשיווק ומיתוג, רכישת תשומות ויצוא מרוכז; התייעלות וצמצום תקציבי מועצות הייצור; הקצאת משאבים לטיפול בבעיות החקלאות ופיתוחה במגזר הדרוזי.


כנסת

גם חברי סיעת "ישראל ביתנו" בכנסת תרמו רבות במהלך השנים לחברה הישראלית באמצעות חקיקה, יוזמות והעלאת נושאים שונים לסדר היום הציבורי. אלו הם רק מקצת מן הנושאים שקידמה "ישראל ביתנו":

חוק המשילות  - אחד הנושאים המרכזיים שמקדמת "ישראל ביתנו" מאז הקמתה הוא נושא  המשילות. היכולת למשול היא אחד מן היסודות והצרכים הבסיסיים בדמוקרטיה חזקה ויציבה. הצעת חוק בנושא זה היתה אחת מן ההצעות הראשונות שהגשנו בכנסת הראשונה שאליה נבחרה "ישראל ביתנו" בשנת 1999.

בשל המבנה השלטוני הקלוקל, המדינה מתנהלת כמו חברה עסקית שיש בה אינפלציה של מנהלים. חברה כזו אינה יכולה להצליח. את התוצאה של הדבר הזה אנו רואים בכך שבמשך 66 שנות קיומה של המדינה, כיהנו בה 33 ממשלות, ורק ממשלה אחת, ממשלתה של גולדה מאיר, השלימה את כהונתה עד תום, וגם זה בגלל מלחמת יום הכיפורים שהתנהלה באותו זמן.

אין ספק שמצב כזה, שממוצע כהונה של כל ממשלה הוא שנתיים, אינו מאפשר לקדם תהליכים ולהפיק תועלת למען הציבור. לכן בצורה בה מתנהלות היום הממשלה והכנסת, המדינה לא מתנהלת כראוי. לכן, יש צורך בהפרדת רשויות מלאה. הממשלה – צריכה למשול. הכנסת – צריכה לחוקק.

בכנסת ה-19 הצלחנו לשנות מרכיבים חשובים הנוגעים למשילות ולחוקק את החוק שהעלה את אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%, מגביל את מספר השרים ל- 18 וסגני השרים ל- 4, וקובע נהלים בעבודת הכנסת על-מנת לאפשר לממשלה לשלוט ולכנסת לפקח מבלי להפריע האחת לשנייה. כמו כן, ומאחר והחקיקה עדיין לא הושלמה, העברנו החלטה במרכז המפלגה לפיה בממשלה הבאה שרי "ישראל ביתנו" יתפטרו מהכנסת ויקדישו את זמנם רק לטיפול בענייני המשרד עליו הם אמונים, בעוד שחברי הכנסת ימלאו את חובתם כנבחרי ציבור ויעסקו בעבודה הפרלמנטרית השוטפת.

שינויים וחוקים אלו יאפשרו לממשלה הבאה לעבוד, לקבל החלטות ולא לעסוק כל הזמן בתחזוקת הקואליציה ובפשרות שלא מאפשרות להוביל שום כיוון ברור. אך יש עוד מרכיבים שצריך להשלים על-מנת לתקן את המצב. לכן, "ישראל ביתנו" תמשיך לפעול על-מנת להביא לכך שראש-ממשלה ייבחר ל-4 שנים מלאות שבהן תינתן לו ההזדמנות להשלים ולבצע את תכניותיו, ולאחריהן יוכל הציבור לשפוט.

ללא הצהרות פומפוזיות ומיותרות, קידמה "ישראל ביתנו" נשים, שהיוו תמיד אחוזים נכבדים מרשימות "ישראל ביתנו" לכנסת ומונו על-ידי השר ליברמן גם לתפקידים בכירים בשרות הדיפלומטי ובמשרדים השונים בהם כיהן, כנ"ל גם לגבי מגזרים אחרים באוכלוסיה (השגרירה האתיופית הראשונה, חבר הכנסת הדרוזי היחיד בקדנציה האחרונה היה מ"ישראל ביתנו")  ובני מיעוטים הנאמנים למדינה שמונו לשגרירים ולתפקידים בכירים אחרים בשירות הדיפלומטי על ידי ישראל ביתנו.

·      חוק זכויות הסטודנט המעגן את זכויותיהם של הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה (לרבות מכינות קדם אקדמיות במסגרת המוסדות, מוסדות להכשרת עובדי הוראה ומוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים בפיקוח משרד התעשייה המסחר והתעסוקה).

·      חוק "שי דרומי" (תיקון לחוק העונשין), שקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור."

·      חוק הנכבה המתיר לשר האוצר להפחית תקציבים מגופים אשר שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות, לאלימות או לטרור, תומכים במאבק מזויין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, מציינים את יום העצמאות או את יום הקמת המדינה כיום אבל או עושים מעשה של השחתה או ביזוי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמלי המדינה.

·      חוק רשות השידור המעניק פטור מאגרת טלוויזיה לחיילים בודדים ולאזרחים ותיקים.

·      חוק קליטת חיילים משוחררים הקובע כי חיילים לוחמים יקבלו מענק שחרור של 20,000 ₪. כמו כן, מי ששירתו שירות צבאי ו/או אזרחי יקבלו מענק שחרור מוגדל בהתאם ליחס הקבוע בחוק.

·      "חוק צוהר" (תיקון פקודת הנישואין והגירושין בענין אזורי רישום לנישואים של בני זוג) הקובע כי אדם יוכל להירשם לנישואים בכל רבנות בארץ, ולאו דווקא בזו של מקום מגוריו, דבר שמקל על זוגות צעירים להירשם לנישואין, וחוסך להם זמן יקר והוצאות נסיעה מיותרות.

·      חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי) המעניק הזדמנות שניה לנערים עם רקורד פלילי שהשתקמו ושירתו כלוחמים בצה"ל לעסוק, בין היתר, גם בעבודות אבטחה.

·      הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה) (עבר בקריאה ראשונה בכנסת ביום 9.12.14) ומחייבת את המדינה במתן סיוע בשכר דירה בגובה הריאלי למחירי השוק, כך שכל זכאי לדיור ציבורי שלא נמצאה בעבורו דירה, יינתן פתרון של ממש.


ביטחון

יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן נכנס לתפקידו כשר ביטחון בכנסת ה-20 ושינוי הגישה והמדיניות מורגשים בשטח.

1. שינוי בתפיסת הביטחון של ישראל. יד קשה ותגובה לא פרופורציונאלית לירי מעזה, ארגון חמאס יישא באחריות על כל ירי.

2. תגובה נחרצת, חריפה ומיידית לפיגועי הבודדים, הטלת סגרים על יישובים וכפרים מהם יצאו המפגעים בנוסף לשלילת היתרי עבודה וכניסה לישראל. 

3. מדיניות המקל והגזר. יישובים פלסטיניים שלווים יזכו לשיתוף פעולה והקלות בעוד יישובים עוינים לא יזכו לכל סיוע ויטופלו בקשיחות.

4. חיזוק הפריפריה על ידי תעדוף מפעלים בפריפריה במכרזי רכש של משרד הביטחון והעברת מרכז מש"א לצפון.

5. הכנסת קורס הגיור הצבאי, "נתיב", לבסיס התקציב של משרד הביטחון-17 מיליון ₪. 

6. העברת המכללות הצבאיות מגלילות לירושלים, תהליך אשר מהווה הן חיזוק כלכלי עבור בירת ישראל והן תורם למלחמה ביוקר המחיה ע"י פינוי שטחים לבנייה באיזורי הביקוש.

7. במהלך כהונתו של השר ליברמן יורד מפלס הטרור באויו"ש ב-2016 לרמה אשר קדמה לגל פיגועי הבודדים. 

8. בסוף חודש ינואר 2017 מאשר השר בנייה של מעל 5000 יחידות דיור ביו"ש.

9. השר ליברמן מעביר את המימון הדרוש עבור עבור השלמת המכשול סביב רצועת עזה.