הישגים במשרד הביטחון

 

תקופת כהונתי כשר הביטחון

 

לתפקיד שר הביטחון נכנסתי לאחר עשרים שנות היכרות ועבודה צמודה עם מערכת הביטחון; שימשתי כחבר בקבינט וכחבר בפורומים ביטחוניים מצומצמים, כשר לעניינים אסטרטגיים, כשר החוץ וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון. הניסיון הרב במערכת וענפיה, העניקו לי את היכולת לראות את התמונה הגדולה, לבצע חילופים בכל המטה הכללי של צה"ל – ובראשם הרמטכ"ל - ללא מאבקים פנימיים, להנהיג מדיניות שקולה ולהוביל קו תקיף נגד הטרור. זכיתי לעמול עבור שקט וביטחון, במדינה אשר איננה יודעת רגע דל. בנוסף, במהלך כהונתי כשר הביטחון, היה עליי לקבל מספר רב של החלטות – רובן בעלות השלכות מרחיקות לכת. על חלקן אוכל לספר, אולי, כשימלאו לישראל מאה שנים, ועל חלקן אפשר בהחלט לדבר כבר היום.

בבואנו לבחון את ההישגים, אשר תמיד מהווים כר פורה למלחמות קרדיט, ראוי לשים לב כי ברוב המקרים מדובר באותו ראש ממשלה, אותו רמטכ"ל וכמעט אותו קבינט. הגורם המשתנה היחיד בתמונה – היה שר הביטחון.

ביטחון ומאבק בטרור

  1. כהונתי החלה בעיצומה של אינתיפאדת היחידים אשר מילאה את ארצנו בדם חפים מפשע. בזכות המדיניות הביטחונית הנחושה שהובלתי, חמישה חודשים לאחר מכן – התופעה מוגרה כליל והשקט הושב לאזרחי ישראל.

  2. במהלך כהונתי הבאנו להרס 17 מנהרות וחיסלנו כ- 240 מחבלים.

  3. הכרזתי על 13 ארגונים כעל "התאחדות בלתי מותרת" וביניהם: 'תנועת אלצאברין למען פלסטין', 'ארגון קאנדיל' ו-'הקרן הלאומית פלסטינית' ובנוסף אימצתי החלטות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם להוצאת ארגונים דומים מחוץ לחוק.

  4. יזמתי את הקמתו של ערוץ התוכן הדיגיטלי בערבית "אלמונסק" (המתאם) – שמטרתו לקיים שיח ישיר עם האוכלוסייה הפלסטינית ללא השפעת המנהיגים. לעמוד חצי מיליון עוקבים.

  5. בתקופת כהונתי נרשם שיא כל הזמנים בהיקף היצוא הביטחוני, אשר עמד על כ- 9.2 מיליארד דולר (בשנת 2018). עסקאות אלו, יביאו תעסוקה לכ- 85 אלף עובדים במרכז ובפריפריה.

 

טיפול באיומים היקפיים

  1. הקמת חיל הטילים – מערך טילי קרקע-קרקע אשר יאפשר למדינת ישראל להגיב באופן יעיל, מהיר ואקטיבי לשורה של איומים על אדמתנו, תוך סיכון מינימלי של חיילנו.

    מדובר בהחלטה חשובה ביותר, עליה עמדתי בתוקף מול צמרת הפיקוד הבכירה של צה"ל.

  2. פעילותי כנגד האיומים האירניים על אדמת סוריה נעשתה בפרופיל תקשורתי נמוך, בניהול מדויק וללא הדלפות או הצהרות רהב ריקות מתוכן. המידע נשאר ויישאר בידי ראשי מערכת הביטחון, שראו במו עיניהם את ההבדלים בין הימים בהם שימשתי כשר הביטחון לבין הימים שקדמו לתקופה זו.

  3. קידום טכנולוגיית יירוט טילים באמצעות קרני לייזר והקצאת תקציבים גבוהים לנושא. בזכות כך, נגיע ליכולת מבצעית כבר בעוד כשלוש שנים.

  4. צה"ל 2030 - הכנת צה"ל לעשור הבא בתוכנית הצטיידות חסרת תקדים, אשר בחלקה הגדול מיוצרת בתעשיות הביטחוניות בארץ, הכוללת בין היתר: החלפת הנגמשים המיושנים בנגמ"ש האיתן, הצטיידות במערכות ארטילריות חדשות (תומ"ת) והחלטה על הצטיידות במערכות להגנה אקטיבית.

 

דאגה לחיילי צה"ל ואנשי המילואים

  1. בתקופת כהונתי זכו מפקדי צה"ל וחייליו לגיבוי מוחלט שלי בכל פורום אפשרי. זאת אל מול מתקפות פראיות של פוליטיקאים כנגד לובשי המדים ומשרתי המדינה.

  2. בנייה מחודשת של בסיסי האימון החטיבתיים של גבעתי, נח"ל וכפיר.

  3. שדרוג תשתיות בבסיס האימון הראשי של צה"ל בצאלים.

  4. החלטה על בניית שכונות לאנשי קבע: כ- 600 יחידות דיור יוקמו בלוד, רמת ישי, יקנעם, כפר ורדים, אשקלון ואופקים.

  5. הוחזרו עשרות מיליוני שקלים לחיילים משוחררים שלא משכו את כספי הפיקדון.

  6. הענקת סיוע בשכר דירה בסך של עד 1000 ₪ לחיילים בודדים למשך שנה מיום סיום השירות, או מגורים חינם בבתי החייל ברחבי הארץ.

  7. ביטול המגבלות על הטבת השלמת בגרויות בחינם לכל לוחם. כעת, הטבה זו תחול גם על חיילי מילואים פעילים.

  8. הקדמת הזכאות להשכלה בקרב חיילים מעוטי יכולת כלכלית או חסרי השכלה פורמלית – לשלושה חודשים בטרם שחרורם מצה"ל.

  9. תגמול מילואים למפקדים בגובה חצי נקודת זיכוי במס.

  10. תוספת תגמול של כ- 25% וביטול מס הכנסה על תגמולי שירות למשרתי מילואים עצמאיים.

  11. הארכת תקופת הזכאות לסיוע מהקרנות לסיוע נוסף ולהשכלה גבוהה לחיילי מילואים פעילים - מחמש שנים לעשר שנים.

  12. ביטול הדרישה מחיילים משוחררים המקבלים סיוע ממלגה ללימודי תואר ראשון להשלים את התואר בתוך 5 שנים.

  13. בוטלה ההחלטה לסגירת הפנימיות הצבאיות בחיפה ואור עציון.

תמיכה בפריפריה:

  1. לראשונה, בהוראתי, גובשה תוכנית רב שנתית בסך 5 מיליארד ₪ למיגון הצפון ולהתמודדות עם רעידות אדמה. התוכנית אושרה בקבינט.

  2. העברת בית הספר הטכני לכרמיאל.

  3. העברת מרכז השיקום והאחזקה של צה"ל לנצרת עילית

  4. החלטה על הקמת מפעל ביטחוני חדש בעיר ערד, בו יועסקו מעל ל- 100 עובדים.

חיזוק מעמדה של העיר ירושלים – בירת ישראל והעם היהודי

  1. העברת המכללות הצבאיות לירושלים והקמתן על שטח עצום של כ- 39 דונם בקריית יובל.

  2. העברת גל"צ לירושלים והקמת בית גלי צה"ל חדש, אשר יהפוך ל"קרייה ביטחונית" ויכלול, בין היתר, לשכת גיוס חדשה ובית לחיילים בודדים.

  3. העברת מוזיאון צה"ל לירושלים.

 

קידום גיוס חרדים

במהלך כהונתי כשר הביטחון, פעלתי ביתר שאת על מנת לפתור את בעיית הגיוס בקרב בני הישיבות.

  1. הוריתי על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת הסוגייה, אשר החלטותיה גובשו לכדי הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה.

  2. בוצע קמפיין לעידוד גיוס בקרב חרדים, שאת תוצאותיו ראינו בשנת 2017: כ- 3,070 בני ישיבות התגייסו לצה"ל.

  3. טיפול בהתנכלויות נגד חרדים המשרתים בצבא הכולל ענישה והרתעה כנגד הגורמים המסיתים.

  4. הקמת בית החייל לחיילים חרדים.

  5. נקיטת צעדים להתמודדות עם תופעת ההשתמטות מצה"ל בקרב הציבור החרדי.

 

טיפול וקידום אוכלוסיות מיוחדות

  1. גיבוש חבילת תמריצים ותמלוגים לאוכלוסיית הבדואים בדרום.

  2. לראשונה, הוקמה מכינה קדם צבאית לבדואים.

  3. תגבור הקצאת מגרשים לחיילים בדואים משוחררים.

  4. הקמת מכינת "ארז כנרת", מכינה קדם צבאית מעורבת לנוצרים, ארמים ויהודים.

  5. הקמת מועצה אזורית לטיפול באוכלוסיה הנוצרית.

  6. הקמת אנדרטה נפרדת לחללים נוצרים

  7. הקמת מבנה מורשת ללוחם הדרוזי בכסרא סמיע בהשקעה כוללת על סך 30 מיליון ש"ח, בשיתוף FIDF.

  8. הגדלת תקציב השיווק של פרויקט "נתיב" – פרויקט המאפשר לחיילים שאינם יהודים על פי ההלכה לעבור גיור במסגרת הצבא. בנוסף, הופצה הנחייה המחייבת מפקדים לשלב חיילים פוטנציאליים בפרויקט.

  9. הנחיה על גיוס "הדור הרביעי" המעוניינים להתגייס לצה"ל בטרם קבלת האזרחות.

 

פעילות ביו"ש

 

מתוך הבנת חשיבות ההתיישבות היהודית כחלק מהחזון הציוני, פעלתי רבות לטובת ציבור המתיישבים. להלן חלק לא מבוטל מפעילותי בנושא:

  1. הקמת יישוב הקבע "עמיחי" למפוני עמונה.

  2. הסדרת מעמדו של המאחז "מגרון" והכרה בו כיישוב קבע.

  3. אישור תב"ע (תוכנית בניין עיר) ליישובים: "נגוהות", "רחלים" ו-"ברוש הבקעה"

  4. הסדרת תב"ע ליישוב "כרם רעים" כחלק מהיישוב "טלמון".

  5. הסדרת חלופה לבתי דריינוף: הקמת 300 יחידות דיור בבית-אל, כחלופה לבניינים אשר נהרסו בצו בג"צ בשנת 2015.

  6. השלמת חומת המיגון בצד המערבי של בית-אל, המהווה חציצה בין מחנה הפליטים ג'ילזון ורמאללה – כפרים ערביים אשר משם בוצע ירי לעבר היישוב.

  7. פתיחת כביש "עוקף נבי אליאס" המוביל לקרני שומרון וקדומים.

  8. קידום הליכי התכנון ל-"עוקף חווארה" בשומרון ו-"עוקף אל ערוב"/"בית אומר" בגוש עציון.

  9. פינוי שדה מוקשים בקרני שומרון - מהלך אשר יאפשר בעתיד קידום הקמת מאות יחידות דיור.

  10. קידום תוכניות בניין עיר של כ- 200 יחידות דיור ומרכז מסחרי בקרני שומרון.

  11. שדרוג אמצעי ביטחון ושבמ"ים (שטחים ביטחוניים מיוחדים) בכ- 14 יישובים, ביניהם: עתניאל, עלי, כרמי צור, מכמש ופסגות.

  12. הובלת מהפכה טכנולוגית-ביטחונית המסוגלת לזהות גורמי טרור. טכנולוגיה, אשר מטבע הדברים, לא ניתן לפרט על יכולותיה.

  13. השגת פתרון בנייה בנתיב האבות: בניית 91 "קרווילות" (בתים ניידים) על תשתיות קבע, כשבהמשך יוכלו לקדם תב"ע של כ- 350 יחידות דיור.

  14. התמודדות מול עתירות לבג"צ וניצחון בולט ב-"בג"צ התמרים", אשר קבע כי חקלאים ישראלים יוכלו להמשיך לעבד אלפי דונמים של אדמות חקלאיות.

  15. אישור סמל מוניציפאלי ליישוב היהודי בחברון. פעולה המסדירה את מעמדו של היישוב ומאפשרת, בין היתר, קבלת תקציבים ממשרדי ממשלה, שיפוץ תשתיות וכדומה.

  16. הקמת 31 יחידות דיור וגני ילדים ברובע חזקיה בחברון, לראשונה מזה 20 שנה.

  17. הוענק היתר עסקה לבית לאה ורחל שאינו מותנה בסיום הליך הרכישה (כלומר – מאפשר לקונה הישראלי מימוש בעלות מיידי), בניגוד להמלצת היועמ"ש.

  18. הגשת חו״ד משפטית שנתקבלה ע״י היועץ המשפטי לממשלה לגבי היתכנות בניית יחידות דיור מעל למבנה השוק הסיטונאי הישן בחברון, שהוקם על אדמות יהודים.

  19. בכל שנה בה כיהן אביגדור ליברמן במשרד הביטחון אושרו בממוצע כ- 10,000 יחידות דיור, חלקן בשלבי תכנון וחלקן בבניה. זאת בניגוד לשנים שקדמו לכהונתו, בהן הממוצע עמד על כ- 3,000 יחידות דיור בשנה.

  20. לראשונה, קרקע אשר הייתה מוחזקת בתפיסה צבאית - אושרה לבניה. מדובר בכ- 40 יישובים, אשר על מנת להרחיבם קיים צורך להציג חוות דעת משפטית. בתקופת כהונתו של השר ליברמן שוחררו חוות הדעת על פי סדר עדיפויות שנקבע מראש ואושרו על ידי היועמ"ש, מה שאפשר לקדם את התב"ע בכפר עציון, מעלה אפרים ואלעזר.

  21. הגשת חו״ד משפטית פורצת דרך על הסדרת הישוב עפרה, (בדבר הפקעת הקרקע גם לטובת המתיישבים הישראלים באזור)

  22. הגדרת המערכה על שטח c, התחלת התמודדות יעילה עם ההשתלטות הפלסטינית על שטח c, חקיקת צווים רלוונטית, שינוי סד״ע לאכיפה, מעבר לדיוני עתירות מבג"צ לבית משפט לעניינים מנהליים במחוזי בירושלים.

  23. הסדרת מעמדה של אחת השכונות ביישוב מצפה כרמים, בזכות הישענות על סעיף בחוק המאפשר לתושבים להמשיך להתגורר במקום ולפצות את בעל הקרקע המקורי.

  24. גריעת שטח אש לטובת יכולת ההרחבה של הישוב מעלה אדומים בעוד אלפי יח״ד.