עשרה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל | טור דעה, מאור טריקי

עשרה חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת במצב מדאיג במיוחד. הממשלה הנוכחית, אשר אמורה להוביל את המדינה בזמנים קשים אלה, מציגה כשל מנהיגותי חמור ומתנהלת בצורה רופסת, מבוהלת וחלשה.

במהלך החודשים האחרונים, מצאנו את עצמנו מתמודדים עם מאות חטופים, עשרות אלפי טילים שנורו אל עבר הדרום והצפון, ועשרות אלפי אזרחים שנאלצו להתפנות מבתיהם. המצב הנוכחי מראה על חוסר יכולת מוחלט של הממשלה להביא פתרון למציאות הקשה הזו.

במבט לאחור, ניתן ללמוד מהעבר. במלחמת ששת הימים, למשל, צה”ל הצליח להביא לניצחון מהיר ומוחץ בתוך שישה ימים בלבד. אפילו במלחמת יום כיפור, בה הופתענו באופן קשה, הצלחנו להתעשת ולבסוף לנצח תוך 19 ימים. לעומת זאת, במלחמה הנוכחית, עשרה חודשים חלפו ועדיין אין אופק ברור או יעד לסיום הלחימה.

הממשלה הנוכחית אינה יוזמת מהלכים. בעוד שבעבר, ממשלות ישראל היו יוזמות התקפה, כיום האויבים שלנו הם אלו אשר מכתיבים את הקצב. לראייה, ממש בזמן כתיבת שורות אלו, מדינה שלמה מחכה בחיבוק ידיים להתקפה איראנית. במקום לצאת למכת מנע ולהיות זאת אשר מובילה את מהלכי המלחמה, אנו שוב בוחרים בפסיביות והכלה.

האבות המייסדים של הפרויקט הציוני מתהפכים בקברם למראה הכישלון הצורם.

דוגמא נוספת לכישלון המדיניות היא חסימת נתיבי השייט על ידי החות'ים. בעבר, סגירת מעברי שייט הובילה את ישראל לצאת למלחמות, כמו במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים, כאשר סגירת מיצרי טיראן הובילה לפעולה מהירה ונחושה. כיום, ישראל פשוט מכילה את החסימות ואינה מגיבה בצורה נחרצת. דבר שמצביע על חוסר היוזמה והמנהיגות הנדרשת במצבים כאלה.

ישראל צריכה לחזור לימים בהם יזמה והובילה, ולא להסתפק בתגובות בלבד. הממשלה הנוכחית? זה פשוט גדול עליה.

המדינה שלנו זקוקה למנהיגות חזקה ומסודרת, כזו שתדע להתמודד עם אתגרים ולספק פתרונות מהירים ויעילים. המצב הנוכחי הוא תוצאה ישירה של ממשלה חלשה ומפוחדת שלא מצליחה לנהל את המלחמה בצורה נכונה. עשרה חודשים של ביזיון הם יותר מדי, ועם המנהיגות הנכונה, המצב יכול וצריך להיראות אחרת.