נקודות לעידוד צמיחה ומתן הטבות למשרתים והורדת יוקר המחיה:

בעת הזו נדרשת תוכנית חירום כלכלית כוללת ומקיפה. תוכנית כזו תתמודד במקביל עם כלל האתגרים הבוערים: יצירת תנאים לצמיחת המשק, מאבק אפקטיבי ביוקר המחיה, שיקום .הצפון והעוטף, התאמות נדרשות בתקציב המדינה, עידוד תעסוקה וחיזוק החוסן הכלכלי־חברתי.

בתוך כך, יש לתת מענה למציאות הכלכלית המורכבת של זוגות צעירים בישראל, המתמודדים עם נטל כבד במיוחד של הוצאות משכנתא ומעונות יום, שני תחומים המשפיעים ישירות על איכות חייהם ועל יכולתם לבנות עתיד כלכלי יציב.

נדרש שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים, כך שהמשאבים הציבוריים יוקצו באופן מושכל והוגן: פחות מימון למגזרים שאינם נושאים בנטל ואינם משתלבים בשוק העבודה, ויותר הקלה ותמיכה באזרחים שמשרתים, עובדים, משלמים מסים ותורמים בפועל לצמיחת הכלכלה ולחוסנה של המדינה.

התכנית הכלכלית של אביגדור ליברמן:

סיוע לזוגות משרתים ברכישת דירה

המצוקה הכלכלית של זוגות צעירים נובעת בעיקר מהקושי לגייס את ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה (25%). התכנית החדשה תאפשר לזוגות צעירים, לקבל משכנתא של עד 90% משווי הדירה. בנוסף, תינתן להם האפשרות לפרוס את המשכנתא עד 40 שנה, בתנאי ששווי הדירה הנרכשת היא עד 2.5 מלש"ח, דבר שיקטין משמעותית את ההחזר החודשי ויקל עליהם כלכלית.

ההטבה תינתן לבני זוג אשר לפחות אחד מהם שירת שירות צבאי מלא והינו משרת מילואים פעיל וכושר ההשתכרות שלהם יחד הוא 150%.

נקודת החוזקה של התכנית, היא שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה אם הם מצליחים לגייס הון עצמי של 10%, ופריסת המשכנתא על פני 40 שנה תקטין משמעותית את ההחזר החודשי.

מעונות יום
עלות מעונות היום מהווה נטל כבד על זוגות צעירים. ההוצאה הממוצעת על ילד אחד במעון יום הינה מעל לשלושת אלפים ש"ח בחודש, סכום לא מבוטל שיוצר עומס על ההוצאות המשפחתיות. במקום להמשיך להוציא סכומים עצומים על מגזרים שלא לוקחים חלק בשוק העבודה, יש להקל על זוגות צעירים עובדים, אשר לפחות אחד מהם שירת שירות צבאי מלא והינו משרת מילואים פעיל וכושר ההשתכרות שלהם יחד עומד על 150%, ע"י מתן נק' זיכוי שמשתוות ל-2,500 ₪ בחודש לעשירונים גבוהים והרחבה של מס הכנסה שלילי בעשירונים הנמוכים, כך שההטבה תחזיר להורים את הסכום הנ"ל באופן ישיר.

גיוס מנהיגות ניהולית לשירות המדינה
כדי לשדרג את כלכלת ישראל ולהגביר את היעילות במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, יש צורך בגיוס מנהלים בכירים מהשוק הפרטי, בעלי ניסיון מוכח בניהול. קריאה למנהלים מצטיינים מהחברות הגדולות להתגייס לשירות המדינה לפרק זמן מוגבל, כשירות "מילואים", תוכל לשדרג את המערכת הציבורית ולהביא לניהול מקצועי ויעיל.

סדרת שוק הקריפטו
נכון להיום יש יותר  ממיליון וחצי ישראלים שמחזיקים בנכסים דיגיטליים. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על אובדן הכנסות משמעותי של כשלושה מיליארד ₪ בשנה עקב חוסר הסדרה בתחום הקריפטו. כמו כן, הערכות של גורמי מקצוע בתחום זה היא של אובדן של מעל 10 מיליארד ₪ בשנה. חוסר ההתייחסות של המדינה ואי ההסדרה של הנושא, לא גורמים לו להיעלם, אלא פשוט גורמים למדינה להרוויח פחות. הממשלה הבאה תפעל בשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים, בהם רשות שוק ההון, רשות המסים, בנק ישראל, הרשות להלבנת הון  ו"צלצל", בכדי להסדיר את הסוגיה, תוך שמירה על שקיפות ואחריות, וגם תקדם רגולציה תומכת כדי להפוך את ישראל לבירת פינטק עולמית.

המוסדיים במדינת ישראל

המוסדיים במדינת ישראל מרכזים כרגע מעל ל- 3 טריליון שקלים. לרוב הכסף אין שימוש בישראל ומעל 50% מושקעים בחו״ל.

המוסדיים מכל הפרויקטים עלי אדמות תמיד מעדיפים פרויקטים בתחום התשתיות, ולכן על מדינת ישראל להכין כ-30 פרויקטים בתחום התשתיות במסלול ירוק, קרי ע"י חקיקה מיוחדת בכנסת, שתאפשר ליישם באופן יעיל ומהיר פרויקטים לאומיים.

כך היה בעבר הרחוק וכך גם בעבר הלא רחוק. לדוגמא בפרויקט 'חוצה כביש 6', התקבל בזמנו חוק 'חוצה ישראל', ולצורך בנייה מאסיבית לקליטת מיליון עולים מברית המועצות לשעבר חוקק חוק 'הול"לים', כך גם לצורך קידום יעיל ומהיר של פרויקט המטרו.

הייטק וסטרטאפים

תחום חיוני נוסף הזקוק להשקעות הוא הסטרטאפים הישראלים, אם חברות הייטק ותיקות כבר הסתדרו גם מבחינת ההכנסות, גם מבחינת המימון והמשקיעים, לסטרטאפים ישראלים הנושא של המשקיעים הופך יותר ויותר קריטי.

לכן, רשות המסים יחד עם הרשות לחדשנות חייבים לגבש 'מסלול ירוק' לאותם מוסדיים שיאפשר להם להשקיע בהייטק הישראלי ובמיוחד בסטרטאפים הישראליים.

החשש הטבעי של קרנות הפנסיה או קרנות ההשתלמות למיניהן זה מסיכונים מיותר לעמיתים, אך בהנחה שרק עשירית אחוז (0.10%) מהכספים האלו יושקעו בתחום הנ״ל, אם שורה של הקלות וערבויות מטעם המדינה, אין בזה שום סיכון עבור אותם עמיתים. שלושה מיליארד ש״ח יכסו את כל הצרכים של הסטרטאפים הישראליים ועוד יישאר עודף. קידום תכנית מסוג זה תוביל להזדמנויות אטרקטיביות ולעידוד השקעה בארץ.

 המשך ההשתתפות בתכנית "הורייזן"

תכנית "הורייזן" מהווה מקור חשוב למימון מחקר ופיתוח במדינת ישראל. במסגרת אותה תכנית, במשך 14 שנים, מדינת ישראל זכתה במיליארדי יורו מטעם האיחוד האירופי לצורך קידום המדע וההייטק הישראלי. התכנית שנחתמה בפעם האחרונה בתאריך 6.12.21 תקפה למשך 7 שנים ועתידה להסתיים בשנת 2027. יש להשקיע מאמץ מדיני מוגבר כדי להבטיח המשך השתתפותה של ישראל בתכנית, ובכך לשמור על יתרון תחרותי בתחום המדע וההייטק.

המשך הסיוע הביטחוני האמריקאי (MOU)

הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי, MOU בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בשנה הוא חלק אינטגרלי מהביטחון הלאומי של ישראל. ההסכם האחרון נחתם כאשר כיהנתי בתפקיד שר הביטחון ונכנס לתוקף בתאריך 2.10.18. על המדינה להיאבק להמשיך ולהשיג סיוע נוסף גם לאחר 2028, כאשר הסכם הסיוע הנוכחי יסתיים, כדי לשמור על יתרון אסטרטגי באזור.

העובדה כי הממשלה הנוכחית הרימה ידיים והסכימה לוותר על הכספים הנ"ל תוך ניסיונות להציג את הוויתור הזה כצעד חיובי, או להלביש עליו מסכה של שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, אינם נכונים. מדינת ישראל היא נושאת המטוסים הגדולה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון, ובעלת הברית היחידה שהאמריקאים יכולים לסמוך עליה באזור. עלינו לחלוק עם ארה"ב לא רק את המודיעין והטכנולוגיה, אלא גם את הסיכונים האסטרטגיים.

תקציב הביטחון

בעשור הקרוב, תקציב הביטחון חייב לעמוד על 8% מהתוצר. אסור שצרכים ביטחוניים יהיו תלויים בגחמות של קואליציות ובמאבקים פוליטיים. ללא ביטחון, לא תהיה כלכלה. אני לא מכיר אנשי עסקים שמוכנים להשקיע במדינות כמו סודן ותימן.

מערכת הביטחון חייבת להשלים את כל המלאים שאזלו מאז ה-7 באוקטובר ועד היום. בנוסף, עד כה, הרבה מהרכיבים החיוניים עבור מוצרי ביטחון שונים יוצרו במדינות שונות, כמו הולנד, אנגליה ועוד. מעכשיו, לעתיד הנראה לעין, לא נוכל להמשיך באותה הדרך. נהיה חייבים להתחיל לייצר את אותם הרכיבים כאן, במדינת ישראל.

בניגוד למשרדי ממשלה או תקציב המדינה שמאשרים מדי שנה, צה"ל פועל במסגרת תוכניות חומש, קרי מאשרים תקציב ותוכניות עבודה לחמש שנים. חייבים להבין שפיתוח מוצר ביטחוני, משלב הרעיון ועד להפיכתו למבצעי, לוקח במקרה הטוב בין 7 ל-9 שנים, ולכן חייבים לייצר וודאות בתקציב הביטחון.

הייצוא הביטחוני של החברות הביטחוניות הפך לקטר אמיתי של התעשייה הישראלית. גם תרומתן לתחום ההייטק הישראלי לא מבוטלת כלל, ומשפיעה רבות על חיזוק הכלכלה.

אזרחים ותיקים

חובותינו גם לדאוג לקבוצה הכי חלשה בחברה הישראלית, הגמלאים שחיים על השלמת הכנסה מביטוח לאומי. מדובר על כרבע מיליון איש, שבני הזוג יחד מקבלים נכון להיום כ- 6,750 ₪ .

בממשלה הבאה נעלה לקבוצה הזו את התשלום החודשי המגיע להם ב-20% וגם את המענק השנתי לניצולי השואה נעלה מ- 6,500 ₪  כיום ל-8,000 ש"ח.

בנוסף, נדאג להסדיר באופן קבוע את נושא הביטוח הסיעודי שנוגע לכלל הציבור.

השאלה הנצחית היא מה המקור התקציבי?

מדינת ישראל מסבסדת את המגזר החרדי בהיקף של כ-36 מיליארד שקלים בשנה, לא יהיה מנוס מקיצוץ דרמטי באותו תקציב.

נצטרך לקצץ את רוב ואף את כל התקציבים שהוקצו לכספים הקואליציוניים, שעומדים על 5.7 מיליארד ש״ח בשנת 2026.

בנוסף, בממשלה הבאה נקצץ בצורה משמעותית גם את כמות השרים וסגני השרים וגם את מספר משרדי הממשלה. הטירוף הזה שבמדינת ישראל קיימים גם משרד למורשת, גם משרד למסורת וגם משרד למשימות לאומיות חייב להיפסק.

כמו כן, חייבים להתחיל בתהליך עמוק של התייעלות ואיחוד יחידות בתוך משרדי ממשלה, כמו איחוד בין נציבות שירות המדינה לממונה על השכר במשרד האוצר.

לצערי לא יהיה מנוס גם מקצוץ משמעותי בקצבאות הילדים וגם מהחלת מבחן מיצוי כושר השתכרות על הנחות הארנונה.