כלכלה חופשית או כלכלה תלויה? הגיע הזמן לבחור

מאת: ד"ר יעל בנבנישתי

מאז ימי אביגדור ליברמן כשר אוצר – שדגל במדיניות של כלכלה חופשית וגם יישם אותה בפועל – ההתערבות הממשלתית בכל תחום הולכת ומתרחבת, בעיקר בשל לחצים סקטוריאליים.

מאוד מרגיז לראות אדם שלא טרח לחסוך ליום סגריר, מתחנן לציבור לתרום לו, או דורש מהבנק למחוק לו את החוב. לא פחות מרגיז לראות את אלה שבחרו לא לתרום כלל לקופה הציבורית, אך חיים היטב על קצבאות – ועוד על חשבוננו.

רבים בישראל מבקשים מהמדינה להיות שם בשבילם בעת צרה – וזה מובן, ואף ראוי. אבל המדינה אינה "אבא ואמא" לנצח. היא רשת ביטחון – זמנית ברוב המקרים. בפועל, המדינה הפכה למקור קבוע של הכנסה עבור רבים – לעיתים מתוך בחירה, לא רק מתוך כורח.

התוצאה? עומס תקציבי, מיסוי גבוה, חוב ציבורי מתנפח – ובקצב הזה, המצב רק ילך ויחמיר.

יוקר המחיה בישראל אינו כוח עליון. הוא תוצאה של מדיניות כלכלית שמדברת על "שוק חופשי", אך בפועל מקדשת רגולציה, תלות, ותחזוק קבוצות אינטרס. במקום לשלם את המחיר הכרוך בעצמאות כלכלית, רבים מעדיפים שמישהו אחר יישא בנטל.

כמו בטנגו – צעד קדימה, שניים אחורה – כל שר אוצר מבטיח, ואז נכנע ל"יציבות הקואליציונית". והתוצאה? הציבור שוב משלם.

כלכלה חופשית היא מערכת שבה המחירים נקבעים על ידי היצע וביקוש, היוזמה היא פרטית, והתחרות פתוחה. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר להבטיח מוצרים ושירותים במחירים תחרותיים, ולצמוח.

אבל בישראל, רבים תובעים "שוק חופשי" רק כשמדובר ביוקר המחיה – רוצים מחירים נמוכים, אבל בלי לגעת בקצבאות, בלי להפחית רגולציה, ובלי להפר את ה"סטטוס קוו" הפוליטי.

תוסיפו לכך את אלה שלא עובדים, לא חוסכים, לא מייצרים – ולמרות זאת, ממשיכים לדרוש זכויות וכספים מהמדינה. חשוב להבהיר: כלכלה חופשית איננה צדקה. מי שלא תורם – לא יכול לדרוש!

ובואו לא נשכח – שוק חופשי זקוק גם לצרכן נבון. בישראל, מאות אלפי ילדים כלל לא נחשפים ללימודי ליבה בסיסיים. אז איזו עצמאות כלכלית נוכל לצפות שתהיה להם בעתיד?

מה אפשר לעשות?

• הציבור – לקחת אחריות. לחסוך, לתכנן, לא לצפות ש"ידאגו לנו".

• הממשלה – להשקיע בחינוך פיננסי, לפרק מונופולים, לאפשר יבוא מקביל, להסיר חסמים, ולהפסיק לממן סקטורים לא יצרניים על חשבון כלל האזרחים.

• התודעה הלאומית – לשנות גישה. מדינת רווחה היא רשת ביטחון, לא תשתית חיים. קצבאות הן גשר – לא גג ולא יסודות.

כי בסוף, בלי אחריות אישית, כלכלה חופשית היא רק סיסמה ריקה.

הכותבת הינה ד"ר יעל בנבנישתי
חוקרת מדיניות כלכלית, יועצת בתחומי כלכלה ציבורית ורווחה