לליברמן מגיע יותר משישה מנדטים

נחמיה שטרסלר

השנה וחצי האחרונות, שבהן שימש אביגדור ליברמן כשר האוצר, לימדו אותנו עד כמה מדובר בתפקיד כפוי טובה. דווקא כשאתה מפגין אומץ לב, נוקט מהלכים הנכונים ומוציא את המשק מהבור, הציבור לא מכיר לך תודה. עובדה שבבחירות האחרונות קיבל ליברמן שבעה מנדטים, ועכשיו יש לו בסקרים שישה בלבד.

ליברמן קיבל את המשק במצב הגרוע ביותר האפשרי: גירעון ענק, אבטלה בשמים וצמיחה שלילית. בנימין נתניהו, שנחשב (בטעות) ל"מר כלכלה", קרא לו להיות בזבזן כמוהו: "לתת מיד פיצוי כספי וסיוע כלכלי כמו שאנחנו נתנו, וגם רשת בטחון נדיבה, חל"ת, מענקים ופיצויים". אבל ליברמן אוהב את המדינה. הוא לא רצה להמשיך בשיטות הפופוליסטיות של ביבי שהובילו אותנו אל סף תהום. הוא הפסיק להזרים עשרות מיליארדים למענקים ופיצויים, ביטל את החל"ת, הפסיק עם הסגרים, וכך החזיר את המשק לפעילות וצמיחה. הוא הגיש תקציב אחראי עם רפורמות רבות וקשות, דבר שנתניהו לא עשה שנתיים, כך ש–2022 תסתיים עם גירעון אפס, אבטלה נמוכה וצמיחה גבוהה — הפוך בדיוק מהירושה שקיבל.

ליברמן הוא גם הראשון שהכניס את ידיו לאש, כשהוריד מכסים וביטל תקנים ייחודיים, על אפן וחמתן של קבוצות לחץ חזקות ומקושרות כמו החקלאים והתעשיינים. כך הוא פתח את הדלת להורדת מחירים.

בתחום המזון הוא הוריד מכסים על ירקות ופירות, בשר, דגים, ביצים, שמנים, רטבים, מאפים, ריבות, חטיפים, ושימורי טונה — וספג השמצות מחקלאים ומח"כים. הוא ביצע רפורמה בענף הביצים, בפעם הראשונה בהיסטוריה. הוא גם ביטל 97 תקני מזון ייחודיים על מוצרי מזון פופולריים כמו פסטה, שוקולד ואורז, והוריד מכסים וביטל תקנים וחסמים על מאות מוצרי צריכה שאינם מזון. את ניצני פעילותו זו ראינו כבר במדדי המחירים של אוגוסט וספטמבר שלא עלו, כאשר מחירי המזון אף ירדו.

אבל ליברמן לא מקבל על זה שום קרדיט. התקשורת מגמדת את שינוי המגמה וממשיכה להפחיד אותנו בהתייקרויות, כי זה מביא רייטינג. כמו כן, לציבור אין סבלנות להמתין עד שהורדות המכסים וביטול התקנים יביאו להגברת התחרות ולהורדת מחירים משמעותית. לכן, במקום שיזכה להערכה על הצעדים האמיצים, ליברמן מואשם בהתייקרויות שכבר היו, ולא חשוב שקצב האינפלציה אצלנו הוא מחצית מזה שבאירופה וארה"ב, וגם לא אכפת שמדובר באינפלציה מיובאת שסיבותיה ידועות: יציאה ממגפת מהקורונה והמלחמה באוקראינה.

תנו פחות פוליטיקה ויותר מנהיגות

"הרפורמה" המשפטית של הימין היא טיל מונחה נגד ליבת הדמוקרטיה

ליברמן מתרברב שאנחנו עשירים. אבל האמת היא שהמדינה מתקמצנת על האזרחים

ויש גם זווית פוליטית לסיפור. פעם הבייס של ליברמן היה העולים מחבר המדינות, היום נשארו רק המבוגרים שבהם; פעם הוא היה ימני קיצוני ושונא ערבים לתיאבון, היום הוא חלק מגוש השינוי ומי שיושב בממשלה אחת עם מנסור עבאס; פעם היה בעל ברית וחבר קרוב של אריה דרעי, היום הדגל המרכזי שלו הוא מלחמה בכפייה החרדית; פעם הוא היה מדבר פה ושם בזכות השוק החופשי, היום הוא מבצע זאת בפועל; פעם היה בעל ברית של נתניהו, היום הוא הכי קיצוני בקבוצת "רק לא ביבי". לכל זה יש מחיר בקלפי. הבייס הישן שלו עזב כי השינויים לא מוצאים חן בעיניו, והמצביעים החדשים, שכן אוהבים את השינוי, מגיעים טיפין טיפין.

ליברמן הוא גם ההיפך מטפלון. הכל נדבק אליו. אפילו עלילת דם כמו זו של יוסי כמיסה, שהעליל עליו שהזמין רצח. מדובר כמובן בטענה מופרכת ולא הגיונית, אבל היא מתאימה לפרצוף המפחיד שלו, למבנה הגוף, ולמבטא הרוסי הכבד. מי אמר שאנחנו לא גזענים? בשורה התחתונה, הוא הפתיע לטובה. מגיע לו יותר משישה מנדטים.