מפלגת הליכוד איננה ראויה לקהילת יוצאי אתיופיה

טור דעה | עו״ד שי טספיה

קולות המצביעים בקהילה האתיופית בישראל שווי ערך ל־3.5 מנדטים.
במשך שנים ארוכות, מפלגת הליכוד נהנתה מתמיכה עמוקה מצד קהילת יוצאי אתיופיה.

ההזדהות הערכית עם עקרונות הימין, הציונות הגאה והאמונה במדינה יהודית וחזקה – כל אלה ועוד גרמו לרבים מבני ובנות הקהילה להעניק לליכוד את קולם בבחירות פעם אחר פעם.

אולם ככל שחלפו השנים, התברר כי הקהילה הייתה נאמנה לליכוד הרבה יותר משהליכוד היה נאמן לה.

חוסר ייצוג הולם במפלגה

במהלך 40 השנים שהליכוד נהנה מקולות יוצאי אתיופיה, כיהנו רק שלושה בני עדה כחברי כנסת מטעמו – וגם זאת לא מתוך טיפוח אמיתי של הנהגה מהשטח.

ד״ר עליזה מלקו נכנסה בזכות החוק הנורווגי.
גדי יברקן עבר ממפלגה אחרת.
היום – אין אף שר, סגן שר או יו"ר ועדה מהקהילה.

זה לא מקרה. זו מדיניות של הדרה.

שתיקה רועמת של הליכוד

כשהתרחשו מקרי שיטור יתר, אלימות משטרתית וכליאת שווא נגד צעירים מהעדה – בליכוד שתקו.

אפילו כשמפכ"ל המשטרה דאז הודה שיש בסיס לטענות – נציגי הליכוד לא נשמעו, לא נראו, לא הזדהו.

השתיקה הזו איננה ניטרלית. היא משדרת: המאבק לשוויון פשוט לא חשוב.

אדישות שיטתית

הבעיה היא לא רק היעדר עשייה, אלא אדישות עקבית.
בליכוד אין לוביסטים, אין מקורבים, אין נוכחות אפקטיבית של הקהילה.

וכך, בני העדה הפכו מציבור שצריך לשרת – לציבור שאפשר להתעלם ממנו.

מאור פנים של ערב בחירות

בכל מערכת בחירות זה קורה: מצלמות, חיוכים, ילדים עם דגלים.

אבל מיד לאחר מכן – השתיקה חוזרת. אין פתרונות, אין מדיניות, אין הקשבה.

ישראל ביתנו – הבחירה הנכונה לקהילה

מפלגת ישראל ביתנו לא פועלת מתוך אינטרס רגעי, אלא מתוך ערכים.
היא נלחמה באפליה מוסדית, הובילה יוזמות חינוכיות ותעסוקתיות, קידמה צעירים בני העדה במגזר הציבורי ופעלה לשילוב אמיתי של הקהילה.

לסיכום

הליכוד לא רק שלא קידם את הקהילה – הוא זנח אותה.
הוא נטש גם את עקרונות הימין: שוויון, אחריות, מדינה חזקה וצודקת.

קהילת יוצאי אתיופיה ראויה למפלגה שרואה בה שותפה.
אני בוחר בישראל ביתנו – לא מתוך מחאה, אלא מתוך תקווה.

כותב הטור: עו״ד שי טספיה, פעיל חברתי ומומחה למדיניות ציבורית, ממובילי מאבק השוויון לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל.