״רק אוכלוסיות ספציפיות מעניינות את הממשלה ולשם הולך הכסף וכל וההטבות, בעוד שהציבור הכללי סובל…״.

חבר הכנסת חמד עמאר נולד בישראל בשנת 1964 ,הוא בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת "שערי משפט" ומוסמך לעריכת דין ותואר ראשון במדעי החברה ממכללת צפת.

בעברו, עמאר  היה חבר במועצת העיר שפרעם, בה הוא מתגורר עד היום.

במשך שנים עבד ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כמו כן, ייסד את תנועת הנוער הדרוזי בישראל ואת העמותה לאומניות לחימה.

עמאר נבחר לראשונה לכנסת השמונה-עשרה מטעם מפלגת ישראל ביתנו, והספיק להיות חבר במגוון וועדות משמעותיות ומכהן כיו״ר הכנסת הנוכחית.

 

ח״כ עמאר, לפני בחירתך לכנסת הקמת עמותות ותנועות נוער והשפעת הרבה מבחוץ, למה החלטת להכנס לפוליטיקיה והאם בראייתך ח״כ יכול להשפיע יותר?

הנוער הוא העתיד שלנו וחשוב להקנות לו ערכים. רציתי לאחד את הנערים תחת קורת גג אחת. הקמתי גם עמותה לאומנויות לחימה ואני בעצמי בעל חגורה שחורה בקראטה . אני משקיע כמה שאפשר בנוער  ואני רואה את התוצאות החיוביות היום. ההשקעה בהחלט מניבה פרי ונפלא לראות אותם מתקדמים באקדמיה בישראל. כמה שנים אחרי שהתנועות והעמותות הוקמו, ראיתי שהדרוזים מאוחדים עם הצופים הערבים, הם לומדים ביחד ומכירים אחד את השני, זו הצלחה גדולה.

אחת ההחלטות להכנס לפוליטיקה היא קודם כל לשנות דברים, ניתן להקים עמותות אך כדי לשנות משהו בחברה צריך להכנס לפוליטיקה ואת זה ראיתי כשהייתי חבר מועצה מקומית.

אני מנסה לייצג את העדה הדרוזית ומנסה לייצג את המדינה ולקדם חוקים שיעזרו לכולם, ולכן זה מקומי ואני משפיע לטובת העדה ולטובת כלל אזרחי ישראל.

 

נראה כי נושא הבטיחות בדרכים מאוד קרוב לליבך, מדוע?

הנושא מאוד קרוב לליבי, קרוב משפחה שלי נהרג בגיל מאוד צעיר. הנושא הוא ערך עליון בשבילי וכל אחד שאפשר להציל הוא עולם ומלואו.

כשנכנסתי לכנסת נושא התאונות היה אחד הדברים המרכזיים שרציתי לשנות ולמצוא פתרונות כדי למנוע את ההרוג הבא. הקמתי שדולה שתנסה להאבק ולדחוף קדימה כדי שיבינו שהבטיחות בדרכים באמת חשובה, גם שיחות מרובות גם מול הרלב״ד על מנת להעלות את הנושא לסדר היום בכנסת ובמדינה. אם הממשלה הייתה מתעסקת ולו במעט כמו שהכנסת מעתסקת בנושא, מצבנו היה הרבה יותר טוב, השרים לא מתכנסים ולא מייחסים לכך חשיבות, אני כחמאד עמר מחויב למנוע את ההרוג הבא בתאונת דרכים.

 

האם קיימת לדעתך גזענות/אפליה כלפי מיעוטים בחברה הישראלית? - רק לאחרונה נחשף כי השב״ס מפלה דרוזים ומנסה למנוע מהם להתגייס לשירותיו.

החלטה אומללה, זו מגמה פסולה.  אותו בחור דרוזי החליט לקשור את גורלו בגורל המדינה, והדרוזים מאמינים שבטחון המדינה זה הדבר הכי חשוב, ולא יכול להיות מצב ששב״ס יגיד שיש יותר מדי שוטרים דרוזים. ההתעסקות בשאלת הלאום לא יכולה להיות חלק מקריטריון קבלה, ולכן לא שום תשובה לכך לא תתקבל.

 קיימים קיצורי שירות בכל שירותי הבטחון וצריך לאפשר לכל צעיר דרוזי להתגייס במידה והוא מתאים. היום מגייסים שוטר מוסלמי כי הוא מוסלמי ולא כי הוא יותר טוב ממשהו אחר , אפילו לא באמת בודקים אם הקריטריונים מתאימים. אם אחרי השירות הצבאי מחליטים הדרוזים ללכת לשירות ביטחון צריך לאפשר להם.

 

מה דעתך על חוק קמיניץ והבניה הלא חוקית במגזר הדרוזי? אלפי דרוזים הפכו לעברייני בניה בעל כורחם.

העדה שומרת חוק והמדינה גורמת לדרוזים לא לבנות את ביתם. אחד מחמשת הממים של זבוטינסקי הוא לבנות מעון והמדינה מונעת מאיתנו. היישובים שלנו נבנו על אדמות פרטיות עוד לפני קום המדינה.

חשוב לדעת כי לטובת הקמת בסיסי צה״ל ותשתיות, המדינה הפקיעה דונמים רבים כדי להקים בסיסים והדרוזים ברכו על כך. כיום האכיפה ממש בשיאה, והדרוזים נשארים ללא מענה. לא הגיוני לאכוף בדיעבד ולשנות סיכומים עם היועמש. רק אחרי שיבדקו שלב אחר שלב ויביאו פיתרון ראוי יהיה ניתן להתחיל לאכוף, אך בוודאי שלא לפני.

המדינה צריכה לתת פתרונות אמיתיים למצב, ולכן נכון לרגע זה, חוק קמינץ צריך להיות מוקפא.

 

מה אתה חושב על חוק הלאום?

כדרוזי אני מדבר בשם עצמי ומאמין שגם בשם רוב העדה. לדרוזים אין בעיה עם מדינה יהודית. הדרוזים תמיד תמכו ויתמכו במדינת ישראל. אבל איפה אנחנו בחוק הזה? שכחו אותנו.

אנחנו קשרנו את גורלנו עם גורל המדינה עוד לפני שקמה. איפה החלק שלנו כשהתגייסנו ואיפה חלקם של המשפחות השכולות והחללים שאבדנו למען בטחון המדינה. חיילים דרוזים שאבדו חלק מגופם, איך אפשר להסתכל להם בעינים ולהגיד להם שהם לא קשורים למדינה או שהם שווים פחות.

לדרוזים אין שאיפה לאומית, אנחנו נאמנים למדינה שאנחנו חיים בה, אנחנו ישראלים.

אמרתי לנתניהו ולשר האוצר דאז כחלון, זה לא מעניין את הצעיר הדרוזי הרפורמות שתביאו, אנחנו צרכים את הישראליות שלנו בחזרה והתקציבים שלכם לא מעיינים אותנו.

המדינה החשובה לנו ואנחנו חלק ממנה ולכן  יצאנו למאבק עד שיבינו מה מרגישים הדרוזים ועד שישנו את החוק הזה.

בחודש שעבר הוחלט להעניק לרסאן עליאן את דרגת האלוף, אותו אתה מכיר מקרוב. שניכם מאותו ישוב וניתן לומר כי גדלתם יחד מאז היותכם ילדים. בנימה אישית מה תספר עליו  העתיד?

רסאן הוא דוגמה וכולם צריכים לקחת אותו כדוגמה, לוחם וגנטלמן, איש ערכים ואוהב את המולדת ומגן עליה. הוא הדוגמה האישית הטובה ביותר לצעירים ומקווה שכולם ילכו בדרכו. כלוחם שהתחיל בגולני אני מאמין שצופה לו עתיד גדול גם בחייו הפרטיים אחרי השירות הצבאי.

הוא מביא הרבה כבוד למדינה ולציבור הדרוזי בפרט, הנוער צריך ללמוד ממנו, הוא השראה לכולם.

 

האם לדעתך בעידן הרשתות החברתיות, ההחלטות מתקבלות על סמך פופולאריות יותר מבעבר?

אני אחד ממייסדי המפלגה, לכן אני יכול לומר כי אנחנו תמיד עובדים וממשכים לעבוד באותו קו ולא לפי החליל של התקשורת. ישראל ביתנו הנה מפלגה ימנית ליברלית ואנו מאמינים ״בחיה ותן לחיות״. בעוד אחרים מדברים על פוליטיקה וסקרים, אנחנו מדברים על חזון.

יש לנו מטרות, ודרך הצעות חוק מקדמים את האג׳נדה שלנו וכמפלגה וסיעה היינו הראשונים לוותר על תוספת שכר לחברי הכנסת, מכיוון שאנחנו איננו יכולים להסכים לכך בזמן שלאזרחי המדינה כל כך קשה. אנו פועלים לטובת האוכלוסיה ומשתדלים לשרת את הציבור הישראלי.

 

זוגות צעירים לא מצליחים לקנות דירה  ויוקר המחיה רק ממשיך לעלות, האם לדעתך הממשלה עושה מספיק כדי להוריד את יוקר המחיה?  והאם ניתן לטפל בנושאים כאלה גם אם אתה יושב באופוזיציה?

אנחנו כמפלגה עושים הכל כדי לשרת את הציבור ובהחלט ניתן לשרת מהאופוזיציה. אנו מקדמים הרבה חוקים ופעילים בוועדות ושדולות.

הממשלה לא עושה מספיק כדי לפתור את מצוקת הדיור ויוקר המחיה. המדינה שולטת ברוב הקרקעות והשאלה איזה מחירים היא נותנת ולמי היא משווקת. לא משקיעים מספיק בנושא ונראה כי רק אוכלוסיות מסוימות מעניינות את הממשלה ולשם הולך הכסף וכל וההטבות, בעוד שהציבור הכללי סובל.

 זה בידיים של הממשלה לאפשר את קניית הבית בדרך שצעירים יוכלו לעמוד בה. אסור להגיע למצב שצעיר לא יוכל לקנות בית, צריך להוריד את מחרי הקרקעות וזה יגדיל את היצע ויוריד מחירים.

החלום של הצעירים היום הוא לקנות דירה, אסור שזה ישאר רק חלום- צריך להגשים להם אותו.

 

ישראל ביתנו לא מוותרת על חוק הגיוס ומוכנה לשבת באופוזיציה ואפילו ללכת לבחירות פעם נוספת, האם לדעתך ההתעקשות תביא תועלת?

נטל צריך להיות שווה לכולם ולא יכול להיות שחלק כן יתגייסו וישקיעו למען המדינה ואחרים לא יעשו זאת וילכו ללמוד ולא יתרמו. הנושא הוא לא רק הגיוס לצהל, זה הרבה יותר מזה, אותם צעירים שהתגייסו משלמים מיסים ואלה שלא התגייסו נמצאים בישיבות ולא משלמים כלום וזה רק מגדיל את הנטל. מי שאינו יכול או לא רוצה להתגייס, יכול לעשות לשירות לאומי  וזה נכון גם לגביי האזרחים הערביים. אי אפשר לדרוש זכויות מבלי לקבל עליך חובות. כל אזרח חייב להתגייס ולתרום למדינה ולמקום בו הוא חי.

לאחרונה ישראל ביתנו הקימה מטה לדוברי ספרדית, במשך שנים תיק העליה היה של המפלגה. ישראל ביתנו תומכת עליה ועוזרת לאוכלוסיות שונות בחברה, אך עדיין יהיו כאלה שיגידו שהמפלגה גזענית, איך תוכל להסביר זאת?

עצם העובדה שאני אחד ממייסדיה, מראה כי המפלגה אינה גזענית ולא יכולה להיות גזענית. הרבה מאוד דרוזים מצביעים לנו ולא רק, אנשים שונים ומגוון רחב בציבור מצביע לנו.

ישראל ביתנו לא גזענית ורוצה שכל אחד ואחת יחיו בחופשיות, ללא כפייה או הבדלים של גזע, מין ודת.

אנחנו מקדמים חוקים לכלל האוכלוסיה ודואגים לכולם במדינה. מפלגת ישראל ביתנו אינה מפלגה לציבור מצביעים מסוים, אנחנו פתוחים לכולם ומזמינים את כולם להקשיב לנו ולתמוך בנו, אנחנו כמפלגה נמשיך לעבוד קשה כדי להפוך את המדינה למקום טוב יותר.

מאת: דניאל איאוחים  כ״ה בחשון תשפ״א  יום ה׳, 12 בנובמבר 2020