תיק הזרמת המיליונים מקטאר לעזה| תחקיר 'ידיעות אחרונות'

רונן ברגמן ויובל רובוביץ

https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14319190

"7 ימים" חושף: בנימין נתניהו החליט על הזרמת הכסף הקטארי לעזה, אף שהמודיעין הישראלי ידע כי האמיר מדוחא העביר מיליוני דולרים לקאסם סולימאני ולכוח קודס, ששואף להשמיד את ישראל. הוא גם ידע שקטאר משלמת "פרוטקשן" לאיראן, ומסייעת למימון ארגונים אנטי ישראליים נוספים, כמו "האחים המוסלמים". הדולרים המשיכו לזרום בעידוד ראש הממשלה, למרות עוד ועוד אזהרות של שב"כ והמוסד על כך שחלק מהכסף מגיע במישרין או בעקיפין לזרוע הצבאית של ארגון הטרור.

ממשלת ישראל התחילה עם הזרמת הכסף הקטרי למרות שידעה כי קטר מממנת טרור שפועל גם נגד ישראל. והמשיכה- למרות ידיעות מודיעיניות על כך שהכסף הזה מסייע מאוד לחמאס.

בידי המודיעין הישראלי היה מידע נוסף על תמיכתה של קטאר בטרור, מידע אשר הוצג שוב ושוב לדרג המדיני.

קטאר הזרימה מאות מיליונים בשנה לכוח קודס של משמרות המהפכה. שמממן את הפרוקסי השונים של איראן. קופה שמשמשת למימון חיזבאללה וחמאס כנגד ישראל. הגישה של מקבלי ההחלטות תמיד הייתה, מה האלטרנטיבה? הכלה, ואיתה צריך לחיות.

תחת ההסדר החדש שיזמה ישראל, הכסף הקטרי החל להגיע לעזה ב-2018.

בתחילה אל עמאדי, הנציג הקטרי הביא עימו 15 מיליון דולר לחלוקה, ולאחר מכן הסכומים שהגיעו מקטאר הלכו וגדלו. ראש ממשלת ישראל, נתניהו, עודד שוב ושוב את הקטארים להמשיך , ממש עד הרגע האחרון.

התברר שלרעיון שנתניהו תמך בו בהתלהבות יש מתנגד חריף, שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. 

בדצמבר 2016, כתב ליברמן תזכיר סודי לנתניהו ולרמטכ"ל.

הוא כתב שם שחמאס בונה לאט לאט את יכולותיו הצבאיות לתקוף את ישראל, וחזה בדיוק כמעט מלא את מתווה ההתקפה של ה-7 באוקטובר.

ליברמן טען שישראל צריכה לתקוף ראשונה, ושהפעם מטרת ישראל היא "להבטיח שהעימות הבא בין ישראל חמאס יהיה העימות הסופי".

נתניהו דחה את התוכנית, והעדיף ריסון על עימות. במהלך ישיבת ממשלה ב-2018, הציגו עוזריו של נתניהו את התוכנית להזרמת הכספים מקטר. המחלוקת גאתה. ליברמן ראה בתוכנית כניעה לחמאס וטען כי ב"אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר של נזק חמור לביטחון הלאומי לטווח ארוך".

השבוע הוא אמר ל-7 ימים, כי ההחלטות בשנת 2018 הובילו ישירות ל-7 באוקטובר.

"עבור נתניהו, יש רק דבר אחד שחשוב באמת: להיות בשלטון בכל מחיר.. כדי להישאר בשלטון, הוא העדיף לשלם עבור שקט".

הקטארים, שהבינו שליברמן הוא המתנגד הראשי, ביקשו להיפגש עם ליברמן.

הפגישה נערכה בקפריסין, לאחר ששר הביטחון ליברמן סירב להגיע לדוחא. ליברמן נכנס לחדר הישיבות במלון המפואר, שם, לדברי אחד מהנוכחים, חיכתה לו כל הצמרת הקטארית. שר הביטחון הישראלי אמר שלום ואז, בלי לבזבז זמן על נימוסין, פנה ישר לעניין: "אתם מממנים טרור. תפסיקו עם זה".

"זאת הייתה פגישה מטורפת. האחרונה של ליברמן עם הקטארים. הם היו בהלם מוחלט". אומר המקור.

"זאת הייתה הפגישה הכי לא דיפלומטית בעולם, ולא תגידו שמדובר במישהו חסר ניסיון: ליברמן כבר היה לפני כן בפגישות בינלאומיות לא מעטות. הוא פעל כך בכוונת מכוון".

ליברמן אומר השבוע כי לא משנה מאיפה הכסף היה מגיע, גם אם במזוודות מבלגיה:

"כספים שנכנסים לעזה מכל סיבה שהיא, בזמן שחמאס בשלטון, ילכו בסופו של דבר לטרור.

כבר בסוף 2016 תחילת 2017 ראיתי שדוחפים בכל הכוח את עניין הכסף הקטרי. מאיר בן שבת מהצד שלנו , ניקולאי מלדנוב שליח האום, ומוחמד אל עמדי השליח הקטארי, שבנה והוביל את כל המהלך. הבעתי את התנגדותי לעניין, כל הפרוטוקולים יראו את זה.

נתניהו דחף את זה בכל הכוח, הוא חשב שזה ירגיע, שזה יקנה שקט.

תראה מה קרה אחרי צוק איתן: נגמר המבצע ונתניהו אומר 'אנחנו חנקנו אותם יותר מידי, הם עם הגב לקיר, אין להם מה להפסיד, אנחנו חייבים לתת להם לנשום, לא להשאיר אותם בלי כלום. חייבים שיהיה להם מה להפסיד. זאת הייתה התפיסה שלו.

התפיסה שלי הייתה שזה חמאס, זאת אידיאולוגיה, התנגדות אידיאולוגית עמוקה. יוכלו לנשום, לא יוכלו לנשום, זה לא משנה.

זה ארגון טרור, הם לא הפכו לגורם שלטוני שחש אחריות לתושבי עזה. כל התפיסה הזאת הייתה שגויה".

ליברמן טוען כי הכסף הקטארי היה הקו האדום שבעקבותיו החליט להתפטר.

"ב-8 בנובמבר 2018, בלי ישיבת קבינט שמקבלת החלטה ראסמית שמאשרת את זה, נכנסות מזוודות הכסף הראשונות לרצועה.

כל זה ברקע חילופי מהלומות עם חמאס, כולל פגיעה ישירה בבית בבאר שבע. וחמאס ממשיך להתחזק, בונה אמצעי ייצור, תעשייה צבאית.

אני דורש מבצע קרקעי נרחב ברצועה למיגור שלטון חמאס. אני דורש את זה בישיבת קבינט שמתכנסת ב-13 בנובמבר 2018. הרוב בצבא העדיפו ללכת על מבצע בגבול הצפון, מול מנהרות חיזבאללה שחדרו בחלקן את הגבול.

לא כולם תמכו בזה, אבל הרמטכ"ל איזנקוט רצה לצאת נגד מנהרות חיזבאללה, ולנתניהו היה נוח כתירוץ להתחמק ככה מדרישה ליוזמה צבאית בדרום.

באותו יום אני שומע את נתניהו משתמש לראשונה במונח 'מדיניות הסדרה'. הוא מכריז עליה.

אז הבנתי שלא תהיה שום פעולה בעזה, לרבות התוכנית שדחפתי לחיסול ראשי חמאס.

הבנתי שנתניהו לעד יטרפד כל פעולה אמיתית מול חמאס- מה שקרה בפועל עד ה-7 באוקטובר.

למחרת קמתי והתפטרתי".

בחודשים לפני מתקפת חמאס באוקטובר 2023, הקטארים הקטינו ביוזמתם את כמות הדלק שנהגו להעביר לעזה.

הדבר יצר מהומות בעזה, ובישראל חששו שהן יובילו לעוד סבב לחימה. זה הדבר האחרון שנתניהו רצה, כשתוכנית השלום הסעודית על השולחן, וגם תקיפה אפשרית באיראן.

ראש המוסד דדי ברנע המריא בהוראת נתניהו בבהילות לדוחא, בתחינה של ממש של ממשלת ישראל, לחזור לאותם היקפי תמיכה.

וכך, כשבחמאס עורכים את ההכנות האחרונות שלהם למתקפה, ובפני ראש הממשלה הוצגו לאורך השנים אזהרות על כך שהכסף הקטרי מסייע בצורה ישירה ועקיפה לחמאס בעזה, ראש המוסד נשלח לקטארים לבקש להחזיר את ההזרמה לקדמותה.

מרבית אנשי מערכת הביטחון, בעיקר בצבא, תמכו. הם, כמו נתניהו, היו משוכנעים שממילא חמאס לא מסוגל ולא מעוניין במתקפה גדולה על ישראל, והכסף משקיט את הרצועה ומונע סבבי לחימה.

הקיצוץ בכסף הקטארי היה אחת מהסיבות להפגנות האלימות לאורך הגדר בקיץ 2023.

ואז נתניהו כרגיל פנה לקטארים שיצילו אותו מהמצב.

וכך, בספטמבר 2023, במהלך הביקור והפגישות עם ראש הממשלה ואל עמאדי, והמגעים עם המצרים, כשכל אלה מדברים עם חמאס, הושג 'הסכם הסדרה' חדש.

הוא כלל חזרה לרגיעה, החזרת המימון הקטארי לפי מה שהיה בתחילת הדרך, השבת אישורי העבודה והוספה של עוד אלפים רבים עליהם לאורך זמן והפסקה מיידית של המהומות וההפגנות.

נתניהו וממשלתו בירכו על השגת ההסכם. חמאס מילא אחריו בקפדנות יתרה. 

ב-7 באוקטובר ישראל גם תבין למה.