המצע שלנו

קווי היסוד של ישראל ביתנו לממשלה הבאה

קווי היסוד של ישראל ביתנו לממשלה ה-38:
ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר, חוק גיוס לכולם, כינון חוקה לישראל, מאבק ביוקר המחיה, לימודי ליבה חובה, ביטחון אישי וערכי חירות ושוויון.

מבוא

הממשלה הבאה של מדינת ישראל תוקם מתוך תחושת שליחות היסטורית ואחריות עמוקה לעתיד העם והמדינה. לאחר טבח השבעה באוקטובר והמלחמה הרב-זירתית שנכפתה על ישראל, ניצבת מדינת ישראל בפני האתגר הגדול ביותר מאז הקמתה. הממשלה הבאה תהיה מחויבת לשיקום חבלי הארץ שנפגעו, השבת הביטחון, ואיחוי הקרעים בחברה הישראלית. היא תורכב אך ורק ממפלגות ציוניות, ותפעל ליישום החזון הציוני: מדינה יהודית, חזקה, דמוקרטית, מודרנית ושוויונית – לצד קיבוץ גלויות, עידוד עלייה וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות.

עקרונות היסוד

1. הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר

  • החלטת הממשלה הראשונה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את המחדלים שקדמו לטבח השבעה באוקטובר.
  • לוועדה יינתן מנדט לקבוע אחריות בדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני.
  • הוועדה תוסמך להצביע על הכשלים ולמצות את הדין עם האחראים.

2. חוק גיוס לכולם

  • חקיקת חוק גיוס חובה לכל אזרח ישראלי בגיל 18, ללא הבדל דת או מוצא.
  • שני מסלולים: צבאי או אזרחי (בריאות, משטרה, שב"ס, כיבוי אש, טיפול בקשישים ונכים).
  • השתמטות = שלילת זכויות: לא קצבאות, לא הנחות בדיור וארנונה, לא עבודה בשירות המדינה.
  • עריקים: רישום פלילי, מניעת יציאה לחו״ל ושלילת זכות הצבעה.

3. כינון חוקה לישראל

  • קידום מתווה החוקה על בסיס עבודת פרופ׳ רייכמן, פרופ׳ פרידמן ומשה ניסים.
  • עיגון זכויות אדם, חלוקת רשויות וחיזוק הדמוקרטיה.
  • הגבלת כהונת ראש ממשלה, צמצום מספר השרים, ביצור חוקי היסוד, חובת נשיאה בנטל.

4. רצועת עזה

  • שמירה על חופש פעולה לצה״ל.
  • הפסקת אחריות ישראלית על הרצועה – סגירת מעברים וניתוק אספקת מים, חשמל ודלקים.
  • העברת האחריות לגורם בינלאומי מוסכם, לצד חופש פעולה ביטחוני לישראל.

5. יהודה ושומרון

  • ייצוב ביטחוני וכלכלי בשיתוף פעולה עם ירדן.

6. כלכלה והורדת יוקר המחיה

  • עסקת חבילה במשק: הפחתת רגולציה, צמצום משרדי ממשלה והמגזר הציבורי, פירוק מונופולים והגברת תחרות.
  • יעד: החזרת המשק למסלול צמיחה והגדלת ההכנסה הפנויה לכל אזרח.

7. חינוך

  • חיזוק החינוך הממלכתי והתאמתו למאה ה-21.
  • חובה על כל ילד בלימודי ליבה: מתמטיקה, אנגלית, טכנולוגיות מתקדמות, אזרחות ותנ״ך.
  • מוסדות שלא יעמדו בדרישה – לא יתוקצבו.
  • תוספות שכר למורים יועברו ישירות לחשבון המורים.

8. ביטחון אישי ומאבק בפשע המאורגן

  • הקמת מטה לאומי למאבק בפשע המאורגן ובפרוטקשן.
  • שלושה בתי משפט ייעודיים לפשיעה חמורה: בצפון, בדרום ובלוד.
  • חקיקה ייעודית: מעצרים מנהליים לראשי ארגוני פשע ושימוש ברוגלות.

9. הפרדה בין דת ומדינה

  • רב ראשי אחד לישראל, רב עיר אחד לכל רשות מקומית.
  • ביטול המועצות הדתיות והקמת מחלקות עירוניות לשירותי דת.
  • תחבורה ציבורית בשבת בהתאם להחלטת הרשויות המקומיות.
  • אימוץ דו״ח ניסים בנושא הגיור.
  • אפשרות למתן נישואין וגירושין אזרחיים למי שיבחר בכך.

10. חיזוק העלייה והקליטה

  • הקמת ועדת שרים ייעודית לעידוד עלייה וקליטה.
  • פעילות מול יהדות התפוצות ליצירת תנאים מיטביים לקליטת רוב יהודי התפוצות בישרא
הביטחון הלאומי צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות מתוך הבנה שעצם קיום המדינה, שלמותה וביטחון אזרחיה מאוימים באורח ממשי על ידי אויביה. מדינת ישראל היא מעצמה אזורית, על מנת שאויביה יחששו לאתגר אותה, יש להיות בצד היוזם ולא בצד המגיב והמכיל. מדיניות שבטווח הארוך תביא ביטחון, שקט ויציבות שמעולם לא היו כאן. עוצמתה הצבאית של ישראל, כושר הרתעתה והחוסן החברתי הינם תנאי הכרחי לביטחון בהווה ולסיכוי לשלום בעתיד.

6 עקרונות לתפיסת הביטחון

1.    אפס הכלה, כל הפרת
גבול לשטח ישראל במילימטר אחד תחשב כפלישה.

2.    מכה מקדימה לאויב, היוזמה
תמיד צריכה להיות בידינו.

3.    העברת הלחימה ורצועת
ביטחון לשטח האויב ולא בשטח ישראל.

4.    נגמר עידן התיקו, כל עימות
חייב להסתיים בהכרעה ברורה, ולא בשאלה מי ניצח ומי הפסיד.

5.    אסור לאפשר כל התעצמות של
האויב הא-סימטרי.

6.    בכל רגע נתון חייבים לשמור על מלאי חימושים ל-45
ימי לחימה, גם בעימות רב זירתי.

טיפול במרכיבי הביטחון העיקריים יכלול:

  • שמירה קפדנית על היתרון האיכותי של צה"ל מול כל צבא אחר במזרח התיכון.
  • הגדרת האיום של פגיעה קשה בעורף באמצעות נשק מדויק כבלתי נסבל, בעקבות הכניסה המאסיבית של נשק מדויק לאזורנו. זאת בנוסף לאיום הגרעיני, הכימי והביולוגי שהוגדר זה מכבר כאיום קיומי.
  • שימור מודל צבא העם ותפקידו ההיסטורי של צה"ל ככור ההיתוך של החברה הישראלית, כהוראתו של רה"מ דוד בן גוריון ז"ל לרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי ז"ל בשנת 1949:
"על הצבא לשמש גם מרכז-חינוך חלוצי לנוער בישראל, יליד הארץ והעולה. על הצבא לחנך דור חלוצי, בריא בגוף וברוח, נועז ונאמן, שיאחה קרעי השבטים והגלויות ויוכשר למילוי ייעודיה ההיסטוריים של מדינת ישראל מתוך הגשמה עצמית, כבונה המולדת ומיישב שממותיה".
  • העברת חוק גיוס חובה לכולם כל צעיר וצעירה בני 18 – יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי חייבים להתייצב לשירות צבאי או אזרחי. וכן יש להוריד את גיל הפטור והקמת מערך נפרד לחרדים ובני מיעוטים במסגרת פיקוד העורף או השירות הלאומי-אזרחי.
  • חיזוק התשתית של התעשייה הביטחונית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות.
  • העברת הסמכות על המכינות הקדם צבאיות למשרד הביטחון.
  • אימוץ דו"ח שמגר כבסיס הבלעדי לכל עסקאות שבויים ונעדרים עתידיות.
  • העברת האחריות ליישום חוק השירות הלאומי אזרחי לידי פיקוד העורף על מנת למנוע מצב בו השירות הלאומי יהיה נדוניה פוליטית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים כפי שקורה כיום.

שדרוג צה"ל והגדלת הסד"כ

  • פיתוח מערכת יירוט לייזר המסוגלת לשרוף טילים גדולים, במקביל לפיתוח מערכת יירוט קטנה לרחפנים וכטמ"מים.
  • הקמת מוצבים צה"ליים חדשים שישמשו ללחימה אקטיבית ולא רק למגננה, והגדלת המוצבים בצפון בדחיפות.
  • ייצור תותחים מדור חדש עם יכולת ירי מהי של הפגזים המדויקים.
  • הקמת 5 חטיבות נוספות של טנקים חדשים, ברק עם מעילי רוח ומערכות הגנה נוספות.
  • הגדלת תקציב הביטחון מ-70 מיליארד ₪ ל-95 מיליארד ₪ בשנה, ל-10 שנים הבאות.
  • העלאת שכר הנגדים במקצועות הצבאיים באופן דרמטי, הקטנת תקני האלופים במטכ"ל למקסימום 15, והקטנת התא"לים למקסימום 50.
  • הרחבת גיוס נשים, חרדים, דרוזים וצ'רקסים.
  • הכפלת עונשים על גניבות נשק בצבא לעשר שנות מאסר בפועל.
  • שינוי פקודות הפתיחה באש על גנבי ציוד צבאי ונשק בתוך שטח צבאי סגור.

הפיכת צה"ל לצבא אימתני

  • הקמת חיל טילים עוצמתי על מנת לגבות את המיומנויות של חיל האוויר, שיעניקו לצה"ל את היכולת לפגוע בצורה אנושה בכל נקודה במדינות מרוחקות שאין לנו איתן גבול משותף.
  • בחיל האוויר החלפת מסוקים ישנים, הגדלת מסוקי התובלה ומסוקי הקרב. שיפור יכולות חיל האוויר לפעול גם במקרי מתקווה ישירה על בסיסיו ושדרוג הדת"קים.
  • בחיל הים תוספת 2 ספינות סער 6, וצוללת להתמודדות מול איום החות'ים והאיראנים בים האדום.
  • בחיל המודיעין פיתוח זירות מודיעין חדשות, בדגש על עירק ותימן.
  • בזרוע היבשה מתן עוצמה, תקנים, קידומים ותקציב לבניית כוח לראש מ"זי, בדיוק כמו שיש למפקדי חיל האוויר והים. תוספת ציוד משמעותי והחזקת 40 אלף טילי קרקע-קרקע עם משגרים, רכישת 5,000 משאיות חדשות, מאה D9 חדשים,תוספת 600 נגמ"שי נמ"ר מתקדמים, תוספת 300 איתנים והגדלת מספר מובילי הטנקים..
  • מג"ב הקמת 12 גדודים חדשים, הקצאת 4,000 לוחמי מג"ב ליו"ש בלבד. כל פעילות הבט"ש ביו"ש תעבור לסמכות המשטרה.
  • פיקוד העורף העברת פיקוד העורף לאחריות המשרד לביטחון לאומי. צה"ל צריך להתעסק בהתקפה, לא בהגנה.
  • משק לשעת חירום העברת המל"ח מאחריות משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה.
  • אוגדות יש להגדיל משלוש אוגדות מתמרנות לשש. לצד כל אוגדה מתמרנת יש להקים אוגדת מילואים תאומה ברמת אימונים גבוהה, שתהא מכפילת כוח.
  • חטיבות הוספת חטיבות הגנה ומרדף, 2 חטיבות לגבול מצרים, 3 חטיבות לגבול ירדן וחטיבה מקצועית ברמת הימ"מ בכוננות 24/7.

ביטחון פנים

ביטחון הפנים חיוני לתחושת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, כמו גם להבטחת היציבות ולכלכלה משגשגת. על כן, אנו נפעל על מנת לקדם מטרה זו באמצעים הבאים:
  • יישום מדיניות של אפס סובלנות כנגד הטרור הפלילי והלאומני, תוך מתן עדיפות מרכזית למאבק בפשיעה, לרבות, בפשע המאורגן, בפשיעה החקלאית, בנגע הסמים, באלימות ובשחיתות הציבורית, בשוד קרקעות המדינה ובבניה הבלתי חוקית.
  • תכנית לאומית לחיזוק והעצמת משטרת ישראלבעלות של 3 מיליארד שקלים, שתכלול תוספת לסד"כ הנוכחי של 3,000 שוטרים: תוספת של 1,000 שוטרים לנגב, 1,000 לצפון ו-1,000 שוטרים נוספים בתחנות המשטרה העירוניות בדגש על ערים מעורבות.
  • ביטחון בקמפוסים ברחבי הארץ – חיזוק תחושת הביטחון של הסטודנטים וסגל ההוראה בקמפוסים, הרחבת "חוק הנכבה" על מנת לשפר את היכולת לשלול תקציבים מגופים אשר נוקטים פעולות נגד עקרונות המדינה, ולייצר סנקציה מרתיעה במקרה של הסתה נגד המדינה והנפת דגלי אויב בשטח הקמפוס.
  • החמרת הענישה כנגד פגיעה בקטינים וחסרי ישע.

ביטחון הפנים

 

ביטחון הפנים חיוני לתחושת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, ליציבות המדינה ולשגשוגה הכלכלי. הממשלה תפעל לחיזוק ביטחון הפנים באמצעות הצעדים הבאים:

  • יישום מדיניות של אפס סובלנות כלפי הטרור הפלילי והלאומני, תוך מתן עדיפות למאבק בפשיעה, ובכלל זה בפשיעה המאורגנת, בפשיעה החקלאית, בנגע הסמים, באלימות, בשחיתות הציבורית, בפלישות לקרקעות המדינה ובבנייה הבלתי חוקית.

  • גיבוש ויישום תוכנית לאומית לחיזוק והעצמת משטרת ישראל, בהיקף של 3 מיליארד ש"ח, שתכלול תוספת של 3,000 שוטרים: 1,000 שוטרים לנגב, 1,000 שוטרים לצפון ו-1,000 שוטרים נוספים לתחנות המשטרה העירוניות, בדגש על הערים המעורבות.

  • חיזוק הביטחון בקמפוסים ברחבי הארץ, במטרה להבטיח את ביטחונם של הסטודנטים ואנשי הסגל. הרחבת תחולת "חוק הנכבה", כדי לאפשר שלילת תקציבים מגופים הפועלים נגד עקרונות המדינה, והטלת סנקציות מרתיעות בגין הסתה נגד המדינה או הנפת דגלי אויב בשטחי הקמפוסים.

  • החמרת הענישה בגין פגיעה בקטינים ובחסרי ישע.

רפורמה ברמ"י ובמינהל התכנון

• חיזוק סמכויות הממשלה וצמצום השליטה הפקידותית בתהליכי קבלת ההחלטות.
• הקמת ועדת שרים לתכנון ובנייה בנגב ובגליל, שתבחן מחדש את הקצאת היתרי הבנייה בתוכניות הכוללניות.
• שילוב שיקולים ביטחוניים, פליליים ולאומיים בתכנון ובמתן היתרי בנייה.
• התאמת מחירי הקרקע, השומות וההנחות במרחב הכפרי ליעדים הציוניים וההתיישבותיים של מדינת ישראל.

 

יהוד הגליל


• חיזוק היישובים הקיימים בנגב ובגליל בהתאם לחזון ההתיישבות הציונית, ויישום מואץ של החלטות הממשלה להקמת יישובים חדשים.
• קידום ויישום תוכניות כוללניות ארוכות טווח למועצות האזוריות והמקומיות בנגב ובגליל.
• הגדלת הנחות השומה וקביעת תקרת מחיר לקרקע למגורים בהתאם לנתוני שירות צבאי ושירות מילואים פעיל.
• שמירה על הצביון ההתיישבותי באמצעות הגדלת מכסת בתי האב שבסמכות ועדות הקבלה ל-
1,000 ועד 1,500 בתי אב, בכפוף לאישור ועדת שרים

 

מאבק בפשיעה החקלאית

• הקמת מטות מחוזיים ייעודיים במשרד לביטחון לאומי למאבק בפשיעה חקלאית ולאומנית.
• החמרת חוק העונשין והתאמתו למאבק בפשיעה החקלאית, בדומה להסדרים שנקבעו למניעת גניבות חול.
• מינוי פרקליטים ושופטים ייעודיים והקמת בתי דין למאבק בפשיעה המאורגנת והחקלאית.
• סיוע תקציבי ליישובים במאבק בפשיעה חקלאית ולאומנית.
• הקמת חוות חקלאיות בנגב ובגליל לשמירה על אדמות המדינה ולמניעת פלישות.
• הקמת רשת ביטחון או קרן ביטוח, בדומה למודל קנ"ט, שתשפה חקלאים ונפגעי גביית דמי חסות.

הסכמים אזוריים ומדיניות חוץ

אנו מאמינים שהסכסוך של מדינת ישראל עם שכנותיה אינו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך תלת-ממדי משולב: מדינות ערב-פלסטינים-ערביי ישראל. הסכסוך עם שכנינו הערבים החל לפני קום המדינה והרבה לפני 1967, כשירדן ומצרים עוד שלטו ביהודה ושומרון וברצועות עזה ובאזורים אלו לא היה יישוב יהודי אחד. אין טעם בהגעה להסדר עם הפלסטינים בלבד משום שהוא לא יפתור את בעיית הנאמנות של ערביי ישראל, לא יביא רווח מדיני וכלכלי מקשרים עם מדינות ערב ולא יביא לסופיות הסכסוך בין ישראל לעולם הערבי.
רק עסקת חבילה כוללת תביא לתוצאה הרצויה. הסדר כזה אפשרי משום שהיום רבים כבר מבינים שהבעיה הפלסטינית אינה הבעיה המרכזית או הגורם לאי השקט במזרח התיכון. מאורעות האביב הערבי בתוניסיה, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, תימן ובמקומות אחרים מוכיחים זאת. גם מדינות ערב המתונות מבינות זאת, ומבינות כי האיום עליהן הוא לא מדינת ישראל והציונות, אלא הארגונים האסלאמיים הקיצוניים כגון דאעש, ג'באת א-נוסרה, האחים המוסלמים, חמאס, הג'יאהד האיסלאמי, החיזבאללה ואחרים. לכן היום, לראשונה, אפשר להגיע להסדר כולל שתנאיו יהיו סבירים ומתקבלים על-הדעת מבחינת ישראל.

מדינת ישראל והמיעוט הערבי

הבסיס ליחסינו עם המיעוט הערבי במדינת ישראל הוא מגילת העצמאות. אנו מצפים מערביי ישראל שיפגינו לויאליות כלפי המדינה בה הם חיים – כדבריו של פרופ' בן ציון דינור ז"ל, שר החינוך לשעבר מטעם מפא"י וחתן פרס ישראל פעמיים: "לערבים כל הזכויות בארץ ישראל, אבל שום זכות על ארץ ישראל".
לא נשלים עם התופעה המסוכנת של ההקצנה בקרב חברי הכנסת הערבים, המסיתים נגד המדינה שבפרלמנט שלה הם מכהנים. יש "לצייד" את מערכת המשפט בחקיקה מתאימה שתחייב ענישה מרתיעה במקרה של הסתה נגד המדינה, השתתפות במפגשים עם אויבי ישראל והתנגדות לעקרונות היסוד של המדינה הציונית, ותמנע הישנות המקרה שבו בג"צ ביטל את החלטת ועדת הבחירות לאחר ש"ישראל ביתנו" הביאה לפסילתה של בל"ד מלהתמודד בבחירות לכנסת.
זאב ז'בוטינסקי אפיין את תכונותיו של היהודי-הישראלי החדש, המשוחרר מכבלי הגלות, הבטוח בציונות כמעשה של צדק היסטורי, המשוכנע בשייכותו לארץ ישראל ובזכויותיו עליה – כ"גאון ונדיב ואכזר". המשמעות היא שהמיעוט הלא-יהודי אשר חי בתוכנו, שמזדהה עם המדינה ותורם לה, צריך לקבל את כל הכבוד והזכויות – עד חצי המלכות. מי שחי איתנו ופועל נגדנו – יש להילחם בו עד חורמה.

ירושלים

ירושלים היא בירתה הנצחית של מדינת ישראל ושל העם היהודי בלבד.
לא יתקיים כל מו"מ על ירושלים.
"ישראל ביתנו" העבירה תכנית ממשלתית לפיתוח כלכלי של העיר ירושלים והיא תמשיך לקדם תוכניות מיוחדות לחיזוק העיר מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית ותיירותית. נפעל לממש את המעבר של מוסדות ממשלתיים וציבוריים לירושלים ונפעל למען גישה חופשית לבני כל הדתות לאתרים הקדושים להם ולחופש פולחן מלא.

הקמת מערך הסברה 

שיטת הממשל וכינון חוקה

  • כינון חוקה והקמת בית משפט לחוקה.
  • הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות.
  • ביטול כל משרדי הממשלה (מרשת מסורת וכו')
  • חובת ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת.
  • התנגדות לחוק הצרפתי ולפסקת ההתגברות.
  • איסור בחוק על אדם שמוגש נגדו כתב אישום להתמודד לנשיאות או להרכיב את הממשלה.
  • תיקון חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות- מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית המקיימת שוויון זכויות לבני דת ולאום אחר.
  • בשנתיים הראשונות לממשלה, ניתן יהיה להפיל אותה רק ברוב של 90 חברי כנסת, על ידי אימוץ נוהל יו"ר הכנסת.
  • הסדרת תקציב המדינה כתקציב דו-שנתי, לצורך שמירה על יציבות הממשלה, הכלכלה והמשק.
  • חיוב רה"מ, השרים וכל ראשי המפלגות לפרסם דו"ח הצהרת הון ברבים.
  • חוק שקיפות ופיקוח על כל פעילות המפלגות במרחב המקוון.
מדינת ישראל צריכה ויכולה להימנות בין המדינות המשגשגות בעולם, בעלת איכות חיים גבוהה. כניסת רשתות בינלאומיות, הגברת התחרות בתחום היבוא, הסרת חסמים וצמצום רגולציה תוך השקעה מאסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים – הם שיביאו להורדת יוקר המחיה בישראל. 
כמו כן, יש לשלב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה. כאשר האוכלוסייה החרדית והערבית ושאר המיעוטים בארץ ישתלבו בשוק העבודה, הנטל על האוכלוסייה העובדת יצטמצם ורווחת אותן אוכלוסיות תשודרג.

הצעדים הנחוצים להורדת יוקר המחיה

  • הרחבת מעגל הזכאים למענק עבודה – לרווקים מעל גיל 26 ועד לשכר של 8,000 ₪ בחודש.
  • המשך מדיניות ההפרטות – הפרטת נמל אשדוד ושדה התעופה בחיפה.
  • הסדרת תחום "היבוא המקביל" – ביטול מעמד של "יבואן בלעדי".
  • ביטול המונופולים בשוק המזון – ע"י אימוץ מסקנות "ועדת בלניקוב" למלחמה בריכוזיות בשוק.
  • פירוק מועצות הייצור- מועצות הלול והצמחים – עושים סוף למונופולים שמייקרים לכולנו את המזון.
  • ביטול קצבאות ילדים מהילד ה-5.

תכנית ממשלתית להתייעלות המגזר הציבורי

  • קידום חוק בוררות חובה בסכסוכי עבודה בשירותים חיוניים וחוק גישור חובה בטרם פניה לערכאות משפטיות בשירותים שאינם חיוניים.
  • הקמת מערכת משוב שירות אזרחית – דירוג רמת השירות על ידי האזרח ושיקוף הדירוג ליחידות השונות בממשלה.
  • שינוי מודל התגמול, מתגמול על פי ותק לתגמול על פי מצוינות.
  • קידום פרישה מרצון במשרות שהתייתרו בלי לאייש אותן מחדש. יכולת לניידות עובדים ממשרות שהפכו למיותרות למשרות נחוצות והסבה מקצועית לעובדי המדינה.
  • קיצור זמני מכרזים – קביעת SLA ביחס לכמות המועמדים ואימוץ שיטות השמה מתקדמות. הליך הגיוס יסתיים בתוך חודש והסמכות תועבר למשרדי הממשלה.

תכנית לאומית להשקעה בהייטק ובתעשייה הישראלית

איכות ההון האנושי הינה היתרון היחסי של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הטכנולוגיה הישראלית מבטיחה את שגשוגה הכלכלי של המדינה וכן את המשך קיומה בשלום ובביטחון.
בשנים האחרונות, דירוגה של ישראל במספר מדדי מפתח כגון הוצאה ממשלתית על מו"פ, שווי חברות בנאסדא"ק, ודירוגי אוניברסיטאות בינ"ל, נמצא במגמת ירידה. קיים הכרח להפוך מגמה זו, ולהבטיח את המשך מיקומה של ישראל בצמרת הטכנולוגיה העולמית. לשם כך, נקדם תכנית לאומית להשקעה בהון אנושי ובטכנולוגיות מתקדמות:
  • השקעה בבינה מלאכותית בגובה של מיליארד שקלים לחמש שנים – תשתית פיזית, מחשבים, מעבדות, סיוע ועידוד לסטרטאפים בתחום והקמת חברות ומרכזי מו״פ.
  • הגדלת מספר החוקרים והדוקטורנטים בהייטק – עידוד תושבים חוזרים (טאלנטים), קידום השמות והכשרות, ומתן מענקים לחברות שיקיימו הכשרות מתקדמות בתוך החברה.
  • תכנית מעבדות לאומיות בעלות של מיליארד שקלים – השקעה בתשתית פיזית במוסדות מחקר (מחשבי על, מחשבים קוואנטיים, פיזיקה, ביוטכנולוגיה, אופטיקה וכו׳). התניית שת״פ בין האקדמיה לתעשייה כתנאי לקבלת מענקים. סיוע למרכזי מו״פ קיימים והשקעה בתוכניות נבחרות.

תוכנית הדיור

אנו מאמינים שהפתרון לאתגרי הדיור בישראל הוא בעיקרו הגדלת ההיצע. לאחר שנים ארוכות של עליית מחירי הדירות, לראשונה הוגדרה מחדש תשומת הלב הממשלתית לצעדים בצד ההיצע. בהתאם, ניתן לראות מספרי שיא בנתוני התחלות הבניה ושיווקי הקרקעות, אשר יבואו לידי ביטוי בבלימת העלייה במחירי הדיור. החוסר שהצטבר בשוק בתקופות הממשלות הקודמות הגיע לשיא חסר תקדים. כדי להדביק את הפער יש להמשיך ביישום תכנית רב-שנתית, שאלה עיקריה:
  • "היפוך הפרדיגמה" כך שקבלנים לא יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, אלא על טיב הבניה, מהירות מסירת הדירות והמחיר הסופי לצרכן.
  • איסור על שינוי מפרט לאחר זכייה במרכז – מניעת עיכובים ותשלומים עודפים.
  • תמרוץ כספי עבור רשויות מקומיות שיעניקו היתרי בניה רבים בפרק זמן קצר.
  • מעבר לשיטת בנייה מתועשת – מעבר לשיטת בנייה מהירה שחוסכת תשומות כח אדם משמעותי ומאיצה את קצב התקדמות הבנייה.
  • צעדים בתחום התכנון – עיבוי מערך התכנון וסמכויותיו באופן שיביא לשחרור ה"פקק" התכנוני.
  • תמרוץ הבנייה במועצות האזוריות – באמצעות חתימת הסכמי גג במועצות אזוריות, למתן 2,500 היתרים לבניית יחידות דיור בכל רשות למשך 4 שנים, במטרה להגדיל את ההיצע במרחב הכפרי.
  • הגדלת ההיצע וההשקעה בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח על מנת לצנן את מחירי השכירות והביקוש לרכישת דירה.

סיוע לעסקים קטנים

  • קידום רשת ביטחון לעצמאים בהשתתפות המדינה.
  • כל עצמאי שיבחר באופן וולונטרי, יוכל להפריש על בסיס חודשי חלק מהכנסתו לטובת רשת ביטחון, ויהיה זכאי להשתתפות של המדינה בסכום זהה ("מאצ'ינג").
  • הסכום שהופרש יעמוד לרשות העצמאי בעת הצורך ותינתן לו האפשרות לעשות בו שימוש במצבי אבטלה, אבל, מחלה וכדו'.
  • סכום שלא יימשך יצטרף לחיסכון הפנסיוני של העצמאי ויעמוד לרשותו בעת פרישה.

סיוע למשפחות צעירות

  • הרחבת בית הספר של החופש הגדול לכל תקופת חופשת הקיץ ביולי ואוגוסט.
  • סבסוד מעונות יום לשני הורים עובדים בכושר השתכרות של לפחות 125% משרה.
 
אנו דוגלים בתפיסה היהודית כפי שהיא מתוארת בספרו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל 'מדינת היהודים'. חשיבותה של מסורת ישראל וערכי היהדות הם חלק אינטגרלי מהחברה וממדינת ישראל, ואנו מכבדים את זכותו של כל אדם לחיות על פי אמונותיו. אך אין לאף אדם את האפשרות להיות מונופול על היהדות. אנו מתנגדים לכפייה דתית מכל סוג שהיא, ולהשתמטות בחסות הדת ממילוי החובות האזרחיות והלאומיות.
כפי שכתב הרצל בספרו "האם ניתן לכהני דתנו למשול בנו? לא. האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו, אולם חופשיים אנחנו בכוח החכמות והמדעים". גם במדרש רבה כתוב 'שבעים פנים לתורה', ולכן הפירוש למה היא יהדות, הוא רחב ומגוון. והביטוי איש באמונתו יחיה מקבל משנה תוקף.
ההבדל בין מפלגת ישראל ביתנו, לבין המפלגות החרדיות הוא שאנו דוגלים ביהדות מקרבת ומאחדת, בשעה שהמנהיגות החרדית מטיפה ליהדות קנאית ומרחיקה. לכן אנו מאמינים כי צריך להפריד דת ממדינה

הפרדה בין דת ומדינה בכל התחומים הבאים:

  • חובת לימודי ליבה במוסדות חינוך כתנאי לתמיכה ממשלתית, התניה בפיקוח חיצוני שיכלול מבחני רמה לפחות פעם בשנה, וביטול המעמד המיוחד של מוסדות הפטור.
  • ביטול תשלומי קצבאות לתלמידי ישיבות- כל תלמידי הישיבות והכוללים יממנו את לימודיהם מכספם, כפי שעושים הסטודנטים באוניברסיטאות.
  • תכנית ממשלתית לשילוב המגזר החרדי בתעסוקה – עידוד תעסוקה, הורדת גיל הפטור לגיוס.
  • מתן אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים.
  • יישום הרפורמה בתחום הכשרות.
  • השלמת רפורמת גיור על ידי רבני ערים.
  • העברת כל הסמכויות בנושא פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת לרשויות המקומיות.
  • ביטול המועצות הדתיות(בהתאם לדו"ח חיים צדוק).
  • מתן ייצוג הולם לנשיםולשאר המגזרים היהודיים במועצת הרבנות הראשית.
  • השבת האחריות על בתי הדין הרבניים ממשרד הדתות למשרד המשפטים.
  • לתפיסתנו כל אזרח שעלה לארץ על בסיס חוק השבות, גם אם אינו יהודי על פי ההלכה, אך משרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מיסים הוא חלק אינטגרלי מעם ישראל. מדינת ישראל לא תאפשר בדיקה חוזרת של יהדותו של מי שהוכר כיהודי ועלה ארצה במסגרת חוק השבות, ולא תאפשר התערבות בסעיף הלאום בתעודת הזהות, לא על ידי סימנים נסתרים ולא באמצעות קודים.

חינוך והשכלה

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה משמעותית באיכות החינוך בישראל ולאובדן השאיפה למצוינות. מגמות אלו עלולות להשפיע לרעה על המשק ועל הצמיחה הכלכלית.

הכנת הדור הצעיר והכשרתו לאתגרי העתיד מחייבות התאמה של מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21, במטרה להצמיח דור חדש של תלמידים מצטיינים, אנשי אקדמיה מובילים וחוקרים פורצי דרך.

המשך הרפורמה במערכת החינוך

  • המשך הרפורמה במערכת החינוך שהחלה בתקופת כהונתנו במשרד האוצר.

  • החלפת מתכונת הלימודים והבחינות הקיימת בשנת י"ב בשנת הכנה לחיים הבוגרים, הכוללת הכנה לשירות צבאי או אזרחי, רכישת מיומנויות מעשיות, התנסות מקצועית, מנהיגות והתנדבות בקהילה.

  • הרחבת העצמאות הניהולית של מנהלי בתי הספר, לרבות האפשרות להעסיק מורים מצטיינים בחוזים אישיים.

  • שינוי מודל התגמול למורים, כך שיתבסס על חדשנות, מצוינות ואיכות ההוראה במקום על ותק בלבד.

  • התאמת לוח החופשות במערכת החינוך ללוח החופשות במשק.

  • חיזוק מעמדם ושכרם של המורים הצעירים.

קידום מערכת החינוך

  • חקיקת חוק לימודי ליבה לכל תלמידי ישראל, למען עתידם של ילדי ישראל ולמען עתידה של הכלכלה הישראלית. מוסדות חינוך שלא ילמדו את תוכנית הליבה במלואה לא יהיו זכאים לתקצוב ממשלתי.

  • מניעת זליגת תכנים אנטי ציוניים למערכת החינוך. כמחצית מהסטודנטים הערבים ישראלים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל לומדים ברשות הפלסטינית ובירדן, ובהם המכללה האסלאמית בחברון, אוניברסיטת ביר זית ואוניברסיטת א-נג'אח. הם מהווים כרבע מכלל המורים הערבים במערכת החינוך בישראל. לפיכך, יש למנוע זליגת תכנים אנטי ישראליים ממערכת החינוך הפלסטינית לזו הישראלית, באמצעות הליך התאמה למערכת החינוך בישראל ומעבר מבחן באזרחות כתנאי להשתלבות בהוראה.

השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח

איכות ההשכלה הגבוהה היא המפתח לשמירה על יתרונה האיכותי של מדינת ישראל. ואולם, על פי דירוג CWUR לשנת 2026, רק האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע מדורגים בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם, ושש מתוך שבע האוניברסיטאות הישראליות המובילות ירדו בדירוג העולמי לעומת השנה הקודמת. זאת, לצד פער מתמשך בין המשאבים הרבים שמדינת ישראל משקיעה בחינוך לבין הישגיה ואיכותה של מערכת החינוך בהשוואה בינלאומית.

לפיכך נפעל ל:

  • חיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה.

  • הגדלה משמעותית של תקציבי המחקר והפיתוח.

חינוך – הגיל הרך

  • הגדלה של ההשקעה הממשלתית בגיל הרך, חיזוק התשתיות, כוח האדם ואיכות המסגרות בגילאי לידה עד 6. 

  • הקמת תוכנית לאומית לפתרון משבר כוח האדם בגיל הרך- שיפור השכר והתנאים,הכשרה מקצועית, מסלולי קידום ותמריצים לגיוס ולשימור כוח אדם. 

  • הרחבת מענים רגשיים והתפתחותיים לצמצום פערים כבר מהשנים הראשונות. 

  • הרחבה של היצע המסגרות האיכותיות והזמינות, צמצום הצפיפות ושיפור היחס בין מספר הילדים לאנשי הצוות, וכן חיזוק מערך הפיקוח. 

  • חיזוק טיפות החלב ושירותי התפתחות הילד, השקעה והרחבה של כוח אדם ותקינה ונגישות לאבחונים ולטיפולים פרא-רפואיים תוך צמצום זמני ההמתנה. 

רווחה- מוגנות ילדים 

  • קידום תוכנית לאומית לאיתור מוקדם של צרכים וסימני מצוקה בקרב ילדים, חיזוק שיתוף המידע בין מערכות החינוך, הבריאות והרווחה והבטחת התערבות מהירה ומתואמת.

  • הקמת מרכזים ייעודיים לטיפול בילדים נפגעי אלימות ובילדים החשופים לאלימות במשפחה ומחוצה, שיבטיח מתן מענה טיפולי, שיקומי ומקצועי תחת קורת גג אחת.

צעירים ונוער – העתיד של מדינת ישראל

מדינת ישראל חייבת להעניק לכל נערה ונער הזדמנות שווה להתפתח, להצליח ולהשפיע. ישראל ביתנו תפעל לחיזוק מערכת החינוך, להרחבת המענים הרגשיים והחברתיים, להגברת הביטחון האישי ולשילוב בני הנוער בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לעתידם.

החינוך כמטרת־על לאומית

נעמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי ונפעל להתאמת מערכת החינוך לאתגרי המאה ה־21. נקדם הקטנת כיתות, למידה מתקדמת המותאמת לצרכים השונים של התלמידים, חיזוק מעמד המורות והמורים ושוויון תקציבי בין כלל זרמי החינוך.

תקצוב קבוע לחינוך הבלתי פורמלי

נעגן בחוק תקצוב סדיר, שוויוני וארוך־טווח של החינוך הבלתי פורמלי. נבטיח ודאות תקציבית לתנועות הנוער, לארגוני הנוער ולמסגרות הקהילתיות הפועלות בכל רחבי הארץ ובכל חלקי החברה הישראלית.

חיזוק החוסן הרגשי והחברתי

נרחיב את המענים הנפשיים והחברתיים לבני הנוער ונשקיע בתוכניות שיקום וחוסן בכל רחבי המדינה, בדגש על יישובי קווי העימות והקהילות שנפגעו מהמלחמה. נגדיל את זמינות הטיפול המקצועי במערכת הציבורית ונקדם הכשרת בני נוער למתן עזרה ראשונית נפשית.

מאבק באלימות ובפשיעה בקרב צעירים

נפעל בנחישות לצמצום האלימות והפשיעה בקרב צעירים באמצעות חיזוק מערכות האכיפה והמניעה, יצירת סביבות בטוחות והרחבת מסגרות הנוער והתעסוקה. לצד האכיפה, נשקיע בחינוך לסובלנות, לאחריות אישית ולכבוד הדדי.

תחבורה ציבורית נגישה ושוויונית לנוער

נקדם תחבורה ציבורית נגישה, תדירה וזמינה שתאפשר לבני הנוער להגיע בבטחה למוסדות חינוך, לעבודה, לפעילויות פנאי ולמסגרות חברתיות. נפעל לקידום רשויות תחבורה מטרופוליניות, לשיפור השירות בפריפריה ולהפחתת עלויות הנסיעה לצעירים.

הפחתת העלויות והביורוקרטיה בהוצאת רישיון נהיגה

נפעל להסרת חסמים ולהפחתת העלויות הכרוכות בלימודי נהיגה ובהוצאת רישיון. 

שותפות בני הנוער בקבלת החלטות

נקדם חקיקה שתעגן את מעמדן של מועצות התלמידים והנוער ותבטיח ייצוג עצמאי ומשמעותי לבני הנוער במוקדי קבלת ההחלטות. החלטות הנוגעות לעתידם של הצעירים בישראל צריכות להתקבל בשיתוף עמם ותוך הקשבה לקולם.

העקרונות המחייבים את המדינה בנוגע לרווחת האזרח מצויים בעקרון חמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. חובת המדינה לנקוט במדיניות זו, וביתר שאת, כלפי האוכלוסיות המוחלשות באמצעות הצעדים הבאים:
  • השלמת הרפורמה הפנסיונית – השלמה להכנסה בגובה שכר מינימום לכלל הגמלאים בישראל בשתי פעימות של 15% כל אחת עד לגובה שכר המינימום.
  • נסיעות חינם בתחבורה ציבורית – לכל הפנסיונרים בישראל.
  • הגדלת המענק השנתי לניצולי השואה ל- 8,000 ₪ במקום 6,500 ₪.
  • תכנית ממשלתית לשילוב בתעסוקה של אנשים בעלי מוגבלות.
  • הגדלת המענק למסורבי עליה לסכום של 10,000 ₪ במקום 7,200 ₪ כיום.
  • הגדלת הקצבה לאסירי ציון ב– 25% לסכום של כ- 4,375 ₪ במקום 3,500 ₪ כיום.
  • תוספת נוספת לסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים משוחררים – הגדלת הסיוע בשכר דירה בסכום של עד 1,000 ₪ נוספים בחודש, למשך 12 חודשים ממועד השחרור.
אנו שואפים לחזק באופן משמעותי את מערכת הבריאות הציבורית, וליצור מערכת המסוגלת לספק שירותי רפואה מתקדמים, איכותיים ונגישים לכל אזרחית ואזרח, בלי כל קשר למעמדו הסוציו-אקונומי ולמקום מגוריו.

צעדים לחיזוק מערכת הבריאות

  • החזרת התוכנית למאבק במלחמה בסוכרת שהתחלנו במשרד האוצר.
  • השלמת בניית שני בתי חולים בצפון ובדרום.
  • הגדלת מספר התקנים לרופאים ולאחיות, בדגש על הפריפריה.
  • תוספת תקנים לסטודנטים במקצועות הרפואה.
  • הגדלת מספר המיטות בבתי חולים הציבוריים וטיפוח מערכת הבריאות, בדגש על הפריפריה.
  • פתיחת שירותי רפואה אמבולטוריים חדשניים ושירותים מתקדמים של רפואה מונעת.
  • עדכון סל התרופות בשיעור קבוע, באופן מתמיד ושוטף, על מנת למנוע מסע לחצים פומבי של ציבור החולים.
 

כתוב את הכותרת כאן