מאמר מיוחד מאת: מישקה בן-דוד, סופר ובכיר לשעבר במוסד.

ליברמן – בגלל ההצבעה על הבעיות האסטרטגיות הנכונות ועל פתרונן המושכל ישראל-ביתנו מצביעה על הבעיות האסטרטגיות המהותיות שעומדות בפני מדינת ישראל – מבחוץ ומבפנים – ומציעה להן פתרון אידיאולוגי ופרגמטי.

לפני מעל עשרים שנה, עם פרישתי מהמוסד, הציע לי דני יתום לשמש כיועצו המדיני של ראש הממשלה ברק (במהלך החפיפה החלטתי שאינני מעוניין בתפקיד).

על הפרק עמדה ההצעה להעניק לפלסטינים את חולות חלוצה תמורת גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. הצעתי במקום חולות להעביר חבלי ארץ המיושבים בערבים לאורך הקו הירוק.

הגבול יוסט, איש לא יצטרך לעזוב את ביתו, ומספר הערבים אזרחי ישראל יפחת במאות אלפים. כשפרסמתי רעיון זה במאמרים בעיתונים, גיליתי כי גם מפלגת ישראל-ביתנו דוגלת בו.

מאז ממשיכה המפלגה להציג גישות של ימין פרגמטי הנכונות בעיני.

אני שותף לדאגתה של המפלגה מהבעיה הנובעת מהתעצמותה של האוטונומיה החרדית (בצד האוטונומיה הבדואית המשתלטת על הנגב).

מאפייניה הן השתמטות של כמאה-וארבעים-אלף תלמידי ישיבות גבוהות ואברכים משירות צבאי או לאומי ואי השתתפות בשוק העבודה - תוך הסתמכות על קצבאות, פטורים מארנונה וקצבאות ילדים כמקור הכנסה – דבר המתבטא בקצב ילודה לא פרופורציוני המגדיל את כוחו של המגזר.

כוחם המתעצם מאפשר לחרדים חקיקה המהווה כפייה דתית, מדירה מאות אלפי עולים תוך כפירה ביהדותם, ומסכנת את אופייה הציוני, הליברלי והדמוקרטי של המדינה.

מכל הקשת הפוליטית, רק ישראל- ביתנו אומרת בגלוי שתתנגד לממשלה עם החרדים והמשיחיים.

רק ליברמן מצביע על הבעיות האקוטיות של המדינה ועל פתרונן, ולו אתן את קולי.