טור דעה| הוא ויתר על התיק כי לא הקשיבו לו. עכשיו ראוי שיחזור לכיסא הבכיר ביותר.
אחרי 76 שנים מיום הקמתה, מדינת ישראל נמצאת במצב הגרוע ביותר שהייתה בו אי פעם. שלטון נתניהו הממושך הוביל אותנו לעם מפולג וחצוי, למצב שהאחד לא מסוגל להקשיב לרעהו. השיח המשסה חלחל גם לתוך התאים המשפחתיים הגרעיניים, ונהיה חשש ממשי להביע דעות בשיחות בין חברים, במקומות עבודה וסביב שולחן השבת, שמא יתפתח ריב בין הצדדים. בזירה הבינלאומית, שלטון נתניהו הפך אותנו למצורעים.
מאז השבעה באוקטובר העם כולו: ימנים ושמאלנים, חרדים וחילונים, מסתובבים בפנים נפולות, חסרי תקווה ושואלים את אותה השאלה, לאן אנחנו הולכים? מה התוכנית, החזון והיעד ואיזה מדינה אנחנו משאירים לדורות הבאים? חוסר הוודאות היכן נהיה בעוד שנה, שנתיים ושלוש מדיר שינה מעיני כל. את התשובה לשאלות הללו אף אחד לא יודע, לא משנה מאיזה צד במפה הפוליטית הוא נמצא ובמי הוא תומך.
וזה מחזיר את כולם לאותה השאלה, למי נצביע? מי הוא אותו המנהיג שיכול להחליף את נתניהו? ואפילו היום, אחרי האסון שהוא הוביל אותנו לתוכו, השבעה באוקטובר, איך אנחנו עדיין יכולים להרשות לעצמנו לשאול את אותה שאלה? עד כדי כך איבדנו תקווה והייאוש השתלט עלינו? האין מוכשרים, ישרים וטובים ממנו? שיחזירו לנו את הביטחון והאמונה שהתנפצו לנו בשבעה באוקטובר? התשובה שלי היא חד וחלק כן. יש בתוכנו מאות אופציות אם רק נפתח את העיניים והראש, וננטרל את כל הפייק ניוז שהפיצו לנו במשך שנים. את כל הסטריאוטיפים שהדביקו לכל אחד שנחשד כמספיק ראוי להתמודד כמנהיג הבא. אם נחשוב בהיגיון, ונשים בראש מעייננו את טובתה של מדינת ישראל לפני הכל, נבין שהגיע הזמן לליברמן.
הוא אולי לא גבוה ובלונדיני, הוא אולי גם לא מדבר בסלנג צברי, הוא אולי יכול להצטייר כ"מפחיד" כי מישהו דאג שנחשוב כך, אך הוא ורק הוא- כן יכול וצריך להיות הקברניט שיוביל את הספינה שלנו, שמיטלטלת בים הסוער בו אנו נמצאים.
כולנו זוכרים את הפרסומת "מדינת ישראל מתייבשת" בכל ערוצי הטלוויזיה. היה זה ליברמן, כשר התשתיות הלאומיות שיזם והוביל את בניית מתקני ההתפלה שפתרו את בעיית המים של ישראל, לתמיד. כשר הביטחון, לפני 7 שנים הוא ראה וחזה את האסון שהמיט עלינו נתניהו בשבעה באוקטובר. הוא נלחם אז כאריה, לבד מול כל חברי הקבינט שהיו שרויים באותה הקונספציה והתנגדו פה אחד לדרישתו לצאת למלחמת השמד בחמאס. שש שעות של דיונים, הוכחות כתובות והתבססות על ניירות מודיעין לא עזרו לליברמן. הקבינט בראשות נתניהו החליט פה אחד "להכיל" את הרגיעה ולקנות שקט זמני במיליוני דולרים. יום למחרת ליברמן התפטר מתפקידו והזהיר את הממשלה: "אתם קונים שקט לטווח קצר, במחיר של פגיעה אנושה בביטחון הלאומי לטווח הארוך". וכמה שהוא צדק. האם זכור לכם מנהיג אחד שוויתר על הכיסא המרופד שלו כשר בכיר, רק מכיוון שלא נשמעו לאזהרותיו?
בתקופתו כשר ביטחון הוא התעקש ונלחם מול כל מערכת הביטחון על הקמת חיל הטילים בצה"ל. כולם, כולם כולל חיל האוויר התנגדו נחרצות, אבל ליברמן כליברמן ראה את הנולד ובעקשנותו הקציב חצי מיליארד שקלים להקמת המערכת שהיום אין חולק על חשיבותה הרבה. כשר ביטחון הוא הוביל את התוכנית "למיגון הצפון". ביבי התנגד, אך בזכות עקשנותו של ליברמן אושרו התקציבים. והפלא ופלא, ברגע שליברמן התפטר ממשרד הביטחון, הדבר הראשון שנתניהו עשה היה לבטל את תקצוב התוכנית. היום כולנו רואים את התוצאות. אילו תוכנית ליברמן הייתה מתממשת כחזונו, הצפון לא היה ננטש היום, ועשרות אלפי תושבי הצפון לא היו הופכים לפליטים בארצם. אחרי הקורונה, ביקש ליברמן בממשלת השינוי את תפקיד שר האוצר, תפקיד כפוי טובה שאיש לא יצא ממנו בשלום. המדינה הייתה בגירעון של 160 מיליארד ₪ ושנה וחצי לאחר כהונתו, הוא השאיר כלכלה פורחת ומשק צומח שכל עולם על מוסדותיו הכלכליים ציינו לשבח. ליברמן השאיר לשר האוצר הנכנס עודף תקציבי של 10 מיליארד ₪ בקופת המדינה. הוא הוותיק והמנוסה ביותר במגרש הפוליטי וכבר למדנו שאצלו מילה זו מילה. הוא חף מכל אגו וטובת המדינה תמיד לנגד עיניו. כל אלו הופכים אותו לראוי ביותר לעמוד בראשות הממשלה.
טור דעה שכתב דורון שמואל הכותב הוא ח״כ לשעבר מטעם מפלגת צומת שפורסם בוואלה https://news.walla.co.il/item/3668391
