ליברמן בראיון בלעדי למגזין FUNDER

״ישראל צריכה להיערך לעידן הביטקוין״

ח״כ ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ניטע היטב בפוליטיקה הישראלית, וטבע את אחיזתו בה היטב. החל משנת 1988, כשחבר לבנימין נתניהו ובהמשך שימש עוזרו הפרלמנטרי, ועד היום, הוא כיהן בתפקידים הבכירים ביותר, ממנכ”ל תנועת הליכוד, מנכ”ל משרד ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה, ודרך כהונותיו כשר האוצר, שר הביטחון, שר החוץ, שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, שר התחבורה, ויו”ר ועדת החוץ והביטחון. יחד עם זאת, לאף אחד אין ספק שהוא עדיין באמצע הדרך. שאיפותיו גבוהות יותר מכל מה שכבר השיג, והוא אסטרטג סופר־אינטליגנטי, מתוחכם ועיקש דיו, כדי להגיע עד הפסגה.

תשובותיו התלכדו סביב התפקיד המשמעותי ביותר שמילא, לדבריו, כמנכ”ל הליכוד, תפקיד אליו מונה במאי 1993, מעת שבנימין נתניהו נבחר לראשות המפלגה.

“ב־1992, בפריימריז. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניהלתי את המטה של נתניהו, וניצחנו”, ליברמן נזכר. אך אז נפתחה ‘תיבת השרצים’ של הליכוד, והוא גילה מה בעצם קיבל לידיו כמנכ”ל התנועה.

“קיבלתי ליכוד מלא חובות ועיקולים”

“קיבלתי ליכוד מלא חובות ועיקולים. ה'סרט' הכי גדול היה להפעיל את המעליות שלא עבדו. אני זוכר את הפגישה הראשונה של האופוזיציה, במצודה אצל נתניהו. הוא ישב בקומה שתים־עשרה ואני בקומה שלוש־עשרה. היינו עולים ברגל את כל הקומות האלו. אני זוכר פעם שבה אברום שפירא, מהיהדות (אגודה ישראלית), הגיע לפגישה. לקח לו ארבעים דקות לעלות שתים-עשרה קומות. בכל קומה הוא היה עוצר לנוח, ואז ממשיך לטפס", ליברמן נזכר בחיוך.

“הגענו לבחירות 96’, תוך כדי משבר נוראי. אחרי רצח רבין וכל זה, אף אחד לא האמין שננצח”.

אלו היו בחירות אישיות.

"כן, ביבי מול פרס".

בזכות מה ניצחתם?

“אני חושב שהרבה בזכות עבודת שטח, והרבה בזכות היהודי 'הגאון', ארתור פינקלשטיין. אני זוכר שהוא שלף כל מיני סלוגנים וסיסמאות שלא האמנתי בהם, עד שראיתי שגם בפעם השנייה הוא צדק.

בפעם הראשונה יצאנו בקמפיין ‘פרס יחלק את ירושלים’, ואמרתי לעצמי – ‘מי יאמין לזה?’. אבל זה עבד.

“בפעם השנייה, לקראת הסיום, עוד פעם הם בחרו בסיסמה שלא האמנתי בתחילה שתעבוד – ‘ביבי טוב ליהודים’, וגם זה עבד. עשינו מבצע עם חב”ד, בכל הצמתים, וניצחנו. למרות שאף אחד לא האמין שננצח, מלבד שני אנשים – נתניהו ואני”.

מה היו התוכניות החשובות ביותר שהובלת כמנכ"ל משרד ראש הממשלה?

"הובלנו פעילות ענקית יחד עם אלישע ינאי שהיה מנכ"ל מוטורולה ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה וההייטק. הגיעה כמות ענקית של עולים מחבר העמים עם מקצועות שלא ידענו מה לעשות איתם, כמו מהנדסי רכבות, מהנדסי מכרות, ועוד. ועשינו תוכנית ענק של הסבה מקצועית, יחד עם השוק הפרטי, לכל אותם מתמטיקאים, פיזיקאים, מהנדסים, וזה למעשה נתן בוסט לתעשייה.

“דבר נוסף שאני רוצה להזכיר מהתקופה הזאת, 96’, זה כמובן פרויקט ‘מחשב לכל ילד’. התחלנו את זה גם בשיתוף של הסקטור הפרטי, עם יולי עופר ז”ל, שהיה יו”ר בשוק הפרטי. ורצנו על זה קדימה. היה פרויקט ענק, שגם נתן בוסט לכל מה שהיום נקרא הייטק”.

מגירעון עצום לעודף תקציבי

כשליברמן מונה לתפקיד שר האוצר בממשלת החילופים של בנט ולפיד ביוני 2021, הוא קיבל מדינה בגירעון של 144 מיליארד שקל, והוא הציל את הכלכלה מגלישה לתהום. בתקופת כהונתו, ובפעם הראשונה מאז 2008, הגירעון השנתי התכווץ לקרוב לאפס (במאי 2022). שנה לאחר מכן, כשהוא עזב את משרד האוצר, הוא הותיר את המדינה בעודף תקציבי של 10.6 מיליארד שקלים.

איך עשית את זה?

"עשינו שורה של פעולות. קודם כל ביטלנו את החל"ת בתקופת הקורונה. זו הייתה ההחלטה שלי כשר האוצר וזה נעשה גם בזכות בנט. אני זוכר את קול הצעקה שקם בעקבות זה. כל כלי התקשורת צלבו אותי, שאלו: ‘איך אתה מעז לבטל חל”תים?!'. אבל ההחלטה הזו נתנה בוסט ענק לתעשייה ולכל העסקים. החלטנו גם שאין יותר סגרים, ושנתמודד עם הקורונה במקביל להתמודדות עם כל הבעיות האחרות”.

משרד האוצר בראשותו של ליברמן קיבל שורה של החלטות ‘מעוררות מחלוקת’. בין היתר, הטלת מס קנייה על כלי פלסטיק חד־פעמיים – מהלך שספג ביקורת רבה, בעיקר בקרב הציבור החרדי, ואף בוטל בידי שר האוצר הבא אחריו, בצלאל סמוטריץ’. החלטה אמיצה נוספת הייתה ביטול היטל עובד זר, מהלך שסייע מאוד לענפי המלונאות והמסעדות שספגו פגיעה קשה בתקופת הקורונה.

חוק ההסדרים שאושר בתקציב המדינה לשנים 2021–2022 היה מהרחבים שידעה מדינת ישראל, וכלל לא פחות מארבעים רפורמות. ביניהן: רפורמה לייבוא מקביל של מוצרים, הורדת מכסים על מוצרים חקלאיים, העלאת גיל הפרישה לנשים ל־65, חוק שירות מידע פיננסי (בנקאות פתוחה), רפורמה בשיטת ההתחשבנות שבין קופות החולים לבתי החולים, וביטול איגרות החוב המיועדות והפיכתן לרשת ביטחון לחוסכים לפנסיה.

“בכל הנושא הפנסיוני, חייבים לפעול מחדש"

ואם כבר מזכירים את נושא הפנסיה, חרף מערכת הפנסיה בישראל המתפרסמת בעולם כמערכת יעילה ומשומנת, לא ניתן להתעלם מבעיית הפנסיה התקציבית. לשאלתנו בנושא, משיב ליברמן כי “חייבים לבחון מחדש את כל הנושא הפנסיוני והמצב האקטוארי של כל חברות הביטוח”.

לדבריו, מדובר בסוגיה של כל העולם המערבי, לא ספציפית בישראל. "הגיל הממוצע עולה, אורך החיים עולה כל הזמן. אנשים בריאים יותר, מלאי מרץ, עושים ספורט וחיים יותר”.

בפנסיה רגילה, מה שאתה חוסך זה מה שאתה מקבל בסוף. בפנסיה התקציבית זה גירעון של המדינה.

“זה גירעון של המדינה, אבל אי אפשר להתעלם גם מכל הנושאים האחרים. תוחלת החיים, המצב הבריאותי של האנשים המבוגרים – לכן, בכל הנושא הפנסיוני, כולל כמובן פנסיה תקציבית כחלק מזה, חייבים לפעול מחדש.

“אם אתם שואלים אותי, יש פה באמת צורך ברפורמה עמוקה מאוד. צריך לראות מה המצב האקטוארי של המדינה בכלל מול כל ההתחייבויות, גם בפנסיה התקציבית וגם בביטוח לאומי. בסוף כל מה שאתה דוחה רק מתפוצץ יותר חזק. זה מחייב חשיבה. ברור שהמצב האקטוארי של המדינה, וגם של החברות הפרטיות, לא כולו מזהיר”.

הריבית על המינוס בבנקים היא כמו בשוק האפור

מה דעתך על מה שקורה בבנקים? סגירת סניפים שפוגעת בגיל המבוגר שפחות יודע להתנהל בדיגיטל, וגם לגבי הריביות בעו"ש, כשבעצם אין פה תחרות והבנקים מרוויחים רווח שלא עובדים בשבילו.

"קודם כל, בנושא הבנקים יש הרבה דברים לתקן. בטח הפער בין הריבית שאתה מקבל על כסף שיש לך בעו”ש, לבין הריבית אם אתה במינוס בעו”ש. כשאתה בפלוס בעו”ש, אתה לא מקבל כמעט כלום. כשאתה במינוס, אתה משלם ריבית חריגה שיכולה להגיע ל־20% – כמו בשוק האפור.

“יש גם את הדברים הקטנים שמרגיזים, למשל פתיחת תיק משכנתה. הפערים שם נעים בין 1,500 ל־5,000 שקל. אין שום סיבה שבנק יגבה 5,000 שקל על פתיחה”.

ליברמן מתייחס גם להצעת חוק שנידונה בימים אלו, הקוראת לחייב את הבנקים לשלם ריבית בעו”ש, ולאורך כל זה הוא טוען כי “אל לנו לשכוח שהמערכת הבנקאית, במיוחד במדינת ישראל, היא חלק מהמערכת הבנקאית העולמית. אנחנו מאוד תלויים בבנקים, בקוריספונדנטים, במה שסביב. זה לא שאתה יכול לעשות ככל מה שעולה בראשך. אתה חייב להיות פה מאוד רגיש, ומערכת בנקאית היא מאוד מאוד רגישה”.

ויש נקודה בולטת יותר שהוא רצה להעביר: “יש עוד דבר שאנשים כרגע פחות ערים לו, וזה שהנשיא טראמפ התחייב להפוך את כל הקריפטו למטבע חוקי רשמי. אני דיברתי על זה עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, שהם חייבים להיערך. זה להערכתי אחד הדברים שעלולים לשנות את המערכת הפיננסית העולמית, לא רק בישראל.

"דיברנו הרבה על שקל דיגיטלי, זה לא מספיק. אני ראיתי שטראמפ ביקש מהפדרל רזרב להתחיל לרכוש ביטקוין. זו מהפכה במונחים המוניטריים".

אז אתה חושב שגם אנחנו צריכים להתחיל את זה?

“תראו, אנחנו קשורים בטבור למערכת הבנקאית האמריקאית. אנחנו צריכים להיערך. אף אחד לא יודע בדיוק מה המשמעות”.

לישראל יש יתרות זהב שהיא מחזיקה?

"גם אם מחזיקים זה לא שווה, זה לא בסכום משמעותי. יש לנו הרבה מטבע זר, זה כן. אבל אני אומר לכם, חייבים לחשוב באמת האם המעבר לקריפטו הוא מעבר לפינה? ב־24 לחודש טראמפ נכנס לתפקיד, והוא התחייב שהוא מכניס את הקריפטו".

ישראל צריכה להיערך לעידן הביטקוין

כדי להבהיר את נקודת המבט שלו, מחדד ליברמן: “ראיתם איזו קפיצה הייתה מאז הניצחון שלו? כלומר, יש ציפייה שהוא אכן יהפוך את הקריפטו למטבע חוקי בארצות הברית. מה זה אומר לגבינו? זה באמת סימפוזיון שלם.

“כשר האוצר, יזמתי בפעם הראשונה דיון לגבי מה עושים עם קריפטו בארץ. באותה התקופה התוויתי לכלכלנית הראשית דאז, שירה גרינברג, אחריות על הנושא הזה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוצאנו מסמך, מאוד מתקדם ומסודר, לגבי התייחסות לקריפטו”.

ליברמן מדגיש נושא מהותי נוסף בהקשר לארצות הברית, שחייבים לדון בו. לדבריו, “פחות מתעסקים בזה אבל זה גם מעבר לפינה, וזו גם יכולה להיות מכה, יחד עם ועדת נגל”. הוא מתייחס לכך שב־26 נגמר ה־MOU (Memorandum of understanding) – הסיוע האמריקאי למערכת הביטחון, העומד על סך של 3.3 מיליארד דולר בשנה.

“לא נראה לי שטראמפ נדבן גדול", אומר ליברמן. “ואם ארצות הברית מפסיקה את הסיוע האמריקאי, צריך להביא עוד 12 מיליארד שקל למערכת הביטחון מה שנקרא Out of pocket”.

אתה חושב שטראמפ יבטל את הסיוע?

"אני לא יודע. אני מקווה שלא. בוועדת נגל רוצים להגדיל את תקציב הביטחון עד 250 מיליארד שקל. זה גם משהו ששווה לראות, איך זה מתכנס בכל המצב הכלכלי. אני חשבתי ש־160 מיליארד שקל זה המקסימום שצריך לתת למערכת הביטחון, וזה יפה כשמדברים להגדיל את זה. אומנם זה ייקח כמה שנים ל־200 מיליארד שקל".

***

אי אפשר לראיין את שר האוצר לשעבר, מבלי להתייחס להתנהלות של שר האוצר הנוכחי.

לשאלתנו איזה טעויות סמוטריץ' עושה, ליברמן משיב: "תראו, אין לסמוטריץ' בכלל הבנה או חזון של מה שצריך לעשות. אושר תקציב ל־2024, ארבע פעמים. ארבע גרסאות. את הגרסה הרביעית אישרנו שבוע לפני תום 2024. כבר בגרסה הראשונה אמרתי לו: ‘תקשיב, המספרים לא מסתדרים. אתה מביא משהו שאין לו סיכוי, זה לא יתממש’.

“עכשיו אני מתייחס לתוכנית הכלכלית ל־2025. אם אני עוזב רגע את כל עליות המחירים וכו', מה שהוא הביא זה בכלל לא תוכנית, זה במקרה הטוב, ‘שינויים מבניים’ שלא קשורים לתקציב אלא קשורים למשבר כלכלי. נושאים לדוגמה: ‘אסדרת משק הפסולת בישראל’, ‘שיפור העברת מידע ממוסדות מחקר לתעשייה’, ‘מינוי חשב לצה”ל’. אולי אלו צעדים חשובים לכשעצמם, אבל זה לא קשור למשבר הכלכלי הנוכחי.

עוד ליברמן מציין את העמימות הבעייתית סביב ההחלטות. "יש לדוגמה פרק בתוכנית הכלכלית שנקרא: 'ייעול הליכי רישוי בנייה ברשויות מקומיות' – לא כתוב מי האחראי לכך ומה הלו”ז. ברגע שאתה לא מציין מי האחראי ומה לוח הזמנים, הדברים לא רלוונטיים. יש שם פרק, ‘הצעת פינויים בסיסי צבא גדולים’. זה מצוין, אבל זה ייתן תוצאה עוד כמה שנים טובות. מה זה קשור לתקציב 2025”?

העמימות הזו, סביב סוגיות מסוימות בתוכנית הכלכלית, מכעיסה ומקוממת. ליברמן מתייחס לסוגיה בעיניים של מי שכיהן בתפקיד בעבר.

“מופיעים סעיפים בלי שום פירוט”, הוא אומר, “למשל, בסעיף תוכנית לשיקום ופיתוח אזור הצפון – 15  מיליארד שקל בלי שום פירוט. מה תבנה ב־15 מיליארד שקל? בתי כנסת ומקוואות? זה סכום לא מבוטל".

בנק ישראל לא אחראי על הגירעון

מה לגבי הכספים הקואליציוניים?

"זה בין ההחלטות ההכרחיות שדחו אותן, כמו למשל סגירת חמישה משרדי ממשלה. אין שום קיצוץ בכספים הקואליציוניים, בסך 5.4 מיליארד שקל. ומלבד זה, מופיעים בתוכנית גם צעדים לא חוקיים. למשל, ההחלטה להעביר את הסמכות לאישור דיבידנדים בחברות ממשלתיות מידי הממשלה לדירקטוריונים של החברות באופן בלעדי”.

כלומר, שהחברות יחליטו לבד אם הן מחלקות דיבידנדים?

"כן. זה פשוט סותר את חוק החברות הממשלתיות ואת דיני החברות. כמובן שדירקטוריון אף פעם לא רוצה לחלק דיבידנד”.

זה הפוך לחיסול הגירעון.

"ויש גם טעויות מתודולוגיות. למשל, בעניין הרווחים הכלואים. מה שצריך להבין זה שלרווחים כלואים אין שום קשר לגירעון. זו פשוט טעות מקצועית. הצעד הזה לא מקטין גירעון, הוא פשוט מהווה הקדמת הכנסות.

“כשסמוטריץ’ נשאל בפעם האחרונה על הרווחים הכלואים, הוא סיבך את עצמו עוד יותר. הוא אמר שזה לא קשור לתקציב 2025. האיש פשוט לא מבין מה הוא מגיש”.

בנק ישראל גם דוחף לזה.

"בנק ישראל לא אחראי על הגירעון. אבל בתוכנית כתוב שזה 'אמצעי להתמודד עם הגירעון'. זו לא התמודדות עם גירעון, זו הקדמת הכנסות, והמשמעות הכלכלית של הפעולה הזו היא נטילת אשראי בהווה מתקציבים בשנים הבאות”.

מלבד זה, מציין ליברמן: “לסכום שהם נקבו, 10 מיליארד שקל, אין שום קשר למציאות. אין שום סיכוי לגבות 10 מיליארד שקלים. ויש דברים נוספים שהם פשוט לא סבירים מבחינת התקציב, למשל להקפיא את כל המיסוי על הפלסטיק ועל הסוכר, בניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות".

“כל הגישה חייבת להיות הסרת אחריות מרצועת עזה"

מה לגבי עזה? ממשל צבאי גם יעלה הרבה כסף.

"אני נגד ממשל צבאי. אין לנו מה לחפש שם. כל הגישה חייבת להיות הסרת אחריות מרצועת עזה. יש את מצרים, יש ליגה ערבית – 22 מדינות, יש ארגון של מדינות אסלאמיות – עוד 57 מדינות. כניסה שלנו לעזה והקמת ממשל צבאי או ממשל אזרחי זו אחריות מוחלטת. אנחנו צריכים לברוח מזה.

"כל מה שאנחנו צריכים, אם זה תלוי בי, זה להודיע שאנחנו סוגרים את כל המעברים בין ישראל לרצועת עזה: אין אספקת חשמל, אין אספקת מים, אין דלקים ואין סחורות מנמל אשדוד. נמל אשדוד לא יכול להיות 'נמל הבית' של עזה.

“מבחינתנו, מה שצריך להגיד זה שאנחנו מסירים כל אחריות. אנחנו יוצאים משם ואין יותר מעבר. אף אחד לא נכנס – לא לבית חולים, לא סוחרים, ולא עובדים. כלום. אנחנו מתנתקים מזה לחלוטין.

"מה שנעשה, כשנתניהו הצביע על ההתנתקות, שמצד אחד פינינו משם את כל היהודים, הרסנו יישובים, בתי קברות, בתי כנסת, ומצד שני המשכנו לספק להם כל דבר. אם כבר הלכתם על התנתקות, אז התנתקות עד הסוף”.

ומה נעשה מבחינה ביטחונית?

"נפעל בדיוק כמו שפועלים בג'נין או בשכם או בטול כרם – פשיטות, סיכולים, מכות מהאוויר. לא מאפשרים להם, לא התעצמות ולא שלטון של חמאס”.

***

בשנת 2016 הגשת מסמך לראש הממשלה נתניהו, לרמטכ"ל אייזינקוט ולראש אמ"ן הרצי הלוי, שבו נכתב כי בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטח ישראל תוך כיבוש יישובים ולקיחת בני ערובה, וביקשת לקיים דיון בנושא בקבינט, בקשה שלא התקבלה. זה יכול היה לשנות את המציאות של ה־7 באוקטובר.

"אני הזהרתי אותם שאנחנו הולכים לקראת זה".

אם היית ראש ממשלה ב־7 באוקטובר?

"אם הייתי ראש ממשלה, לא היינו מגיעים למה שקרה ב־7 באוקטובר. אני נתתי להם מסמך מדויק, אחד לאחד, של מה שיקרה. המסמך שהגשתי נפרס על אחד־עשר עמודים, באופן מדויק מה שצפוי לישראל. ציינתי שכוח נוח'בה יפלוש למדינת ישראל, יכבוש יישובים, ייקח שבויים, יהיו חטופים, ויזעזע את החברה הישראלית.

גם בעשרה הימים האחרונים הזהרתי אותם שאנחנו הולכים לקראת זה. הסתובבתי שם. הלכתי פיזית עם גדי ירקוני במועצה אזרית אשכול. יש את הסרטון שבו אנחנו הולכים לאורך הגבול ואני שואל, 'איפה החיילים? אין פה אין אף חייל. מה זאת השערוריה הזו'?

יום לפני, בשישי באוקטובר, פורסם ראיון איתי רעיון בידיעות אחרונות שבו כתוב, שחור על גבי לבן, שמצבנו גרוע יותר מאשר לפני יום הכיפורים. שום קיר מעולם לא הציל אף אחד".

היה לנו את קו בר־לב.

"היה לנו את קו בר־לב, זה לא עוזר. אם אתה בתפיסת העולם, בקונספציה שגויה הגנתית, אז אתה תפסיד".

"אני חושב שהפעם כן תהיה הזדמנות להתמודד על ראשות הממשלה"

מתי תהיה ראש ממשלה?

"אני חושב שהפעם כן תהיה הזדמנות להתמודד על ראשות הממשלה. אני רואה את התגובות שאני מקבל מהשטח, ועוד לא התחלנו ללחוץ על הדוושה.

"יש סקרים, אבל איך שמעון פרס אמר על הסקרים? 'נעים להריח, אסור לבלוע'. אני מאמץ את הגישה שלו. אנחנו לא יודעים על איזה רקע יהיו בחירות, מי המתמודדים החדשים, אבל מהתגובות שאני מקבל מהציבור בכל מקום שבו אני נמצא, אני חושב שיש הזדמנות.

“אני חושב שהוכחנו את עצמנו. לא היינו קונפורמיסטים, להפך. במסיבת העיתונאים ב־13 בנובמבר 2018 כשכיהנתי כשר הביטחון, נתניהו כינס קבינט בקריה בתל אביב. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא השתמש במונח ‘מדיניות הסדרה’ – העברת כסף במזומן לקטאר ולחמאס.

“אני דרשתי מבצע למיגור שלטון החמאס, פעולה רחבת היקף. נתניהו, אייזנקוט והרצי הלוי התנגדו, ובסופו של דבר החליטו, על הראש שלי, ללכת להפסקת אש עם חמאס. כל זה, למרות שספגנו מעל 500 טילים, חלקם בפגיעה ישירה בבתים, בבאר שבע ועוד.

"למחרת כינסתי מסיבת עיתונאים ואמרתי שההחלטה ללכת להפסקת אש היא כניעה לטרור. ‘אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר של פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח הארוך’. אז אני חושב שמהבחינה הזו אני בא עם קבלות, עם יכולות, עם רקורד, ואני בהחלט רואה את עצמי כמועמד לראשות הממשלה”.

את מי תיקח כשר האוצר?

"זה יהיה בהתאם לחלוקה הפוליטית וליחסי הכוחות.

"אבל לפחות ברמה של המנכ"לים במשרדי הממשלה, נפגשתי עם שורה של אנשים מהשוק הפרטי, כאלה שעשו אקזיטים במיליארדים, ואמרתי להם שאני רוצה לגייס אותם. שיתייחסו לזה כמו שירות מילואים למען המדינה, ושיתחילו להכין רשימות למנכ”לים.

“הבעיה היום היא שגם הדרג המבצעי חלש. אנחנו צריכים להביא לשירות הציבורי הרבה מנהלים טובים, ואני מקווה שנצליח להביא אותם כשדרה לאומית”.

לסיום, אי אפשר בלי לדבר על החטופים. מה דעתך על התנהלות הממשלה בעניין?

“עמדתי לגבי הממשלה הנוכחית ברורה ואינה אובייקטיבית. אבל אני יכול לומר שאם שר בממשלה – עמיחי אליהו – משמיע בקולו, און-רקורד, ש’הדחת היועצת המשפטית לממשלה יותר חשובה מאשר החזרת החטופים’, ואף שר וגם ראש הממשלה לא מעמידים אותו במקום, לא מעירים לו ולא מסתייגים מדבריו, זה דבר שהוא מטורף, אבסורדי ומזעזע. וזו המדיניות הממשלתית”.