בריאיון לאתר החדשות "אילאף" שיגר יו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון אביגדור ליברמן מסר מאיים: "אם איראן תתקוף את ת"א, נתקוף את טהרן".

שר הביטחון אביגדור ליברמן, יצא לארה"ב על מנת לדון בסוגיות ביטחוניות עם עמיתו האמריקאי, ג'יימס מאטיס, ועם היועץ החדש לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, תוך התמקדות בתיאום הביטחוני סביב ההתפשטות הצבאית האיראנית באיזור והסלמת המצב בסוריה. שעות אחדות לפני המראתו לארה"ב, אמר ליברמן ל"אילאף", שאם איראן תתקוף את תל אביב, תכה ישראל את טהראן. השר הוסיף ואיים, שישראל תפגע כל אתר צבאי איראני שיאיים על ישראל מתוך סוריה, יהיה המחיר אשר יהיה. 

בסוגיה הפלסטינית אמר שר הביטחון, שהפיתרון חייב להתקבל ברמה האיזורית, ולא ברמה הבילטראלית. השר הוסיף, שלא ניתן לקבל פיתרון בשלבים, וכי התהליך חייב להיערך במקביל ובו-זמנית, באופן שיביא לפיתרון שתי המדינות, לשלום עם מדינות ערב, ולפיתרון מצבם של ערביי ישראל. השר הציע חילופי שטחים ותושבים בין ישראל לפלסטינים, תוך העברת שטחים ערביים כגון המשולש מריבונות ישראלית לפסטינית באמצעות תיקון קו הגבול. 

לגבי סוגיית עזה, השר אמר כי חמאס משתמשת בנשים וילדים כמגנים אנושיים, ושחמאס היא האחראית לנפילת קורבנות אלה בשבועות האחרונים. 
בעניין היחסים עם מדינות ערב, ליברמן הזכיר שישנו ציר שיחות מול מספר מדינות ערביות, שבשמן הוא סירב לנקוב. הוא הוסיף ואמר, כי העניינים מתקדמים בכיוון הנכון, ושקיימת הסכמה לגבי 75 אחוזים מן הסוגיות, ונותרו רק 25 אחוזים . השר אמר כי הוא סבור, שאחת הבעיות החשובות ביותר בעולם הערבי, הינה היעדר מעמד כלכלי בינוני בדומה למדינות המתפתחות במערב. מעמד כזה מחזק את החברה ומעניק יציבות למדינה, אמר השר. 

ליברמן הוסיף ואמר, כי הוא סבור שימי המשטר האיראני הנוכחי ספורים, וכי הוא עומד ליפול. לדבריו, נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין תוביל לקריסה כלכלית של איראן, מה שמדאיג את המשטר האיראני. השר אמר, שעד היום הוציאה איראן למעלה מ-13 מיליארד דולרים בסוריה, ושהיא מוציאה 2 מיליארד דולרים כל שנה על חזבאללה, חמאס, הג'האד האסלאמי ומיליציות טרוריסטיות אחרות. הוצאות אלה מחלישות את איראן ומרוקנות את אוצר המדינה. לדבריו, השתלטות ההנהגה ומשמרות המהפיכה על המשאבים, והתרחקות העם מן ההנהגה, הובילו במידה רבה לקריסת הכלכלה ולעלייה מתמדת בכוחן של תנועות המחאה. 

ליברמן גינה את חברי הכנסת הערבים, האשים אותם בתמיכה בטרור, ואף כינה אותם "אויבי ישראל". בתשובה לשאלה לגבי החוקים שמנסה הממשלה לכפות על המיעוט תוך ניצול הרוב בכנסת, השיב השר שעל הדמוקרטיה להגן על עצמה. 

להלן נוסח הראיון המלא: 
השר אביגדור ליברמן, נתחיל בסוגייה הפלסטינית: עד היום איננו רואים פיתרון, וסוגיית פיתרון שתי המדינות לא התממשה עד עכשיו. אתה אמרת באופן אישי, ועודך אומר, שהנשיא הפלסטיני איננו פרטנר. מצד שני אנו רואים שהמגמה הינה הליכה לעבר מדינה אחת. האם פיתרון כזה הינו צפוי וממשי? 
כלל לא. בוא נדבר על עובדות ולא על דעות. אבו מאזן כאן כבר תקופה ארוכה, והוא שחקן ותיק בזירה. נשאלת השאלה, מדוע לא הגענו לפריצת דרך? אפשר להאשים אותי, המתנחל הרוסי עם הזקן, ואפשר להאשים את נתניהו, ואפשר להאשים את טראמפ שהוא נגד הפלסטינים וחבר של הישראלים, ואפשר להאשים את מי שתרצו. אולם, אם נסתכל על שמונה שנות נשיאותו של אובמה, נראה כי בעניין הפלסטיני פעל אז משולש, שהורכב מאובמה, סוזאן רייס וג'ון קרי. באותן שנים, אבו מאזן סירב לקיים משא ומתן, בעוד שבצד הישראלי שלטו ממשלות מתונות בישראל, דוגמת ממשלתו של אהוד אולמרט וציפי לבני, ממשלת ברק, וממשלת שרון שנסוגה מעזה. למה הן לא עשו כלום? השנה אנו מציינים 25 שנים להסכם אוסלו. במהלך אותן שנים לא הושג דבר. הממשלים האמריקאיים בראשות בוש, קלינטון ואובמה, והממשלות המתונות בישראל לא השיגו דבר. אשר לסוגיית פיתרון שתי המדינות, אומר כך: אני הגעתי לישראל כדי לחיות במדינה יהודית ולא במדינה דו-לאומית, או תלת-לאומית, או משהו דומה. אני מעדיף לחיות כאן, כי אני רוצה לחיות במדינה יהודית, ואני מתגורר ביישוב נוקדים. 

האם זהו איזור כבוש? 
ישנו דיון סביב ההגדרה, באם מדובר באיזור כבוש או משוחרר. על כן, אני תומך בפיתרון המדינה היהודית, וכל פיתרון שאיננו כזה לא מקובל עלי. השאלה הנשאלת היא, מדוע לא התרחשה פריצת דרך ולא נמצא פיתרון? אני מבקש להזכיר בשלב זה כיצד הגדיר איינשטיין טפשות: עשיית אותו הדבר פעם אחר פעם, מתוך ציפייה לתוצאה שונה. אנחנו כבר 25 שנים הולכים באותה הדרך, ולא הגענו לכל תוצאה. לכן אני סבור, שאם נמשיך בדרך זו, לא נצליח, ולא תימצא האפשרות להגיע לפיתרון במסגרת מו"מ בילטראלי. הבעיה של הפלסטינים, היא שהם אינם מאוחדים: בעזה קיימת חמאסטאן, ואילו ביהודה ושומרון קיימת פתח-לנד. הבחירות לנשיאות היו אמורות להיערך בינואר 2010, אלא שזה לא קרה. עולה מכאן שאלת הלגיטימיות: אם אבו מאזן חותם בשם הפלסטינים, האם מדובר בפעולה חוקית, או לא? המועצה הלאומית הפלסטינית לא יכולה לבוא במקום בחירות. הם דוחים את הבחירות כבר שמונה שנים, וקיים פילוג. 
אבו מאזן הוא מנהיג במשקל נוצה, ולא מנהיג במשקל כבד דוגמת סאדאת או בגין. כשהם חתמו על הסכם השלום, עמדו מאחוריהם העם והמנהיגים העולמיים. אפילו אצלנו בכנסת אין הסכמה וקונצנזוס בעניין הסכם השלום כפי שהיה אז. אני סבור שהפיתרון הבילטראלי אינו מחזיק מים היום, ויש לחתור לפיתרון איזורי. 

ההסכם הערבי קיים – מדוע אתם לא תומכים בו? 
היוזמה הערבית קיימת מאז 2002, אבל ישנם אלו שמנסים לומר לנו לפתור קודם כל את הסוגייה הפלסטינית ואח"כ את הסוגיות מול שאר מדינות ערב. ואני שואל: האם בעיית העולם הערבי סבה סביב הסוגיה הפלסטינית בלבד? האם מה שאירע בתוניסיה נגרם בשל הסוגיה הפלסטינית, והאם מה שקרה – ועדיין קורה - בלוב, בתימן, בסוריה ובעיראק נגרם בשל הסוגיה הפלסטינית וישראל? ברור שלא. מזה זמן רב הבעיה איננה כבר הבעיה הפלסטינית-ישראלית. ישנן בעיות גדולות ממנה. אני סבור שיש לחתור לפיתרון איזורי ולא לפיתרון בשלבים שמשמעו פיתרון הסוגיה הפלסטינית ורק אח"כ הגעה לשלום עם מדינות ערב. הפיתרון חייב להיות סימולטני, ולכלול שלושה צירים עיקריים: פיתרון מול הפלסטינים והקמת מדינה תוך מתן מענה לסוגית ערביי ישראל; חילופי תושבים ושטחים; ושלום ונורמליזציה עם כל מדינות ערב. כבר הבהרנו, שהמדינה הפלסטינית צריכה להיות מפורזת לחלוטין, ושישראל צריכה להחזיק בשליטה ביטחונית בעמק הירדן ובגדה המערבית. 

כיצד ניתן לבצע חילופי תושבים ושטחים, כאשר הערבים בישראל הינם תושבים בעלי אזרחות? 
אני סבור שזה לא מדוייק. רוב ערביי ישראל יודעים בעצמם שהם פלסטינים, ורואים בדגל הפלסטיני את דגלם. ישנם חברי כנסת שחושבים שדגל ישראל הוא חתיכת בד בלויה. מצד שני, הפלסטינים רוצים מדינה פלסטינית בלי אף יהודי, נקייה לחלוטין מיהודים. אין שום סיבה שלא נחליף איתם שטחים ותושבים. אני חושב שאין בעיה לבצע תיקוני גבול ולהעביר את המשולש לתחום המדינה הפלסטינית. אני לא רוצה את ביתם ולא את אדמתם. שייקחו הכל איתם. פשוט נעביר את הגבול מערבה והם יכנסו למדינה הפלסטינית. אבל הם לא רוצים את זה, כי בישראל הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, ולבטא את עצמם, והם נהנים מהביטוח הלאומי ומזכויות אחרות. אלא שבכל פיתרון עתידי, אני סבור שחייב להימצא פיתרון לסוגיית ערביי ישראל. מי שרוצה להישאר במדינתנו, עליו לכבד את חוקיה ואת דגלה. 

אבל ישראל תמיד אומרת, שהיא מדינה דמוקרטית. האם לא שמורה להם זכות הביטוי? 
כן, אבל זכות הביטוי אין משמעה תמיכה באויבים ובטרוריסטים. לדוגמה, חברי כנסת ערבים השתתפו בהלוויתו של ג'ורג' חבש, כאילו שמדובר באדם רודף-שלום. חלק מהם אפילו משבחים את אסד, פושע-המלחמה שרצח חצי מיליון איש, גרם למחצית מבני עמו לאבד את ביתם, וביצע שם שינויים דמוגרפיים ועדתיים. ראש הרשימה המאוחדת, אימן עודה, תומך באסד ובפשעיו, וזה לא הגיוני. מצד שני, הם מגנים אותנו ואומרים שאנו מבצעים פשעי מלחמה. זה מגוחך. האם יש ערבי אחד, שיכול להגיד או לעשות מה שעושים ערביי ישראל? אני לא חושב כך, ואני רוצה לומר לך שהפלסטינים בגדה המערבית, על אף כל מה שנאמר ונעשה, חיים במצב טוב יותר עשרות מונים מאחיהם במדינות ערביות רבות, כמו בתימן למשל, שם התל"ג לנפש עומד על 800 דולר, בעוד שאצלנו התמ"ג לנפש עומד על 14,000 דולר. מכאן ניתן לגזור לגבי מה שעושה אסד נגד הפלסטינים במחנה אלירמוכ.

האם מישהו מהם אמר משהו על כך?

לא, הם רק מאשימים את ישראל. 
אבל ממשלת רוב לא יכולה כל הזמן ללחוץ על המיעוט, על ידי ניצול הרוב לחקיקת חוקים שמגבילים חירויות. 
לא נכון. על הדמוקרטיה להגן על עצמה לפעמים, ואני חושב שלחברי הכנסת הערבים לא אכפת ממדינתם כמו שאכפת להם מאויביה. כך למשל חברת הכנסת חנין זועבי, שהגדירה את החטיפה והרצח של שלושת הצעירים היהודים ליד חברון לפני כמה שנים כהתנגדות לכיבוש ולא כמעשה טרור. האם עלינו לקבל זאת? 

בעניין עזה, כיצד אתה רואה את מצב הדברים שם לאור ההסלמה האחרונה, ובמיוחד לאור העובדה שהשבועות הקרובים עתידים להיות עמוסים באירועים כגון יום איחוד ירושלים, העברת השגרירות האמריקאית, ויום הנכבה הפלסטיני? 
אנו לא מקלים ראש בחשיבות אירועים אלה, ועושים מאמץ להתכונן לכל התרחישים האפשריים. אבל אנחנו כמובן לא חוששים מפני עימות במידת הצורך. כך למשל, התמודדנו היטב בארבעת ימי השישי האחרונים עם הפרות הסדר, האירועים והמעשים הבזויים של חמאס, ועמדנו היטב מול הטרור. 

אבל בין ההרוגים היו גם חפים מפשע וילדים, הלא כן? 
נכון, וזאת משום שחמאס שלח אותם כדי לשמש כמגנים אנושיים. מנהיגי חמאס התחבאו בעזה ושלחו נשים וילדים לשמש מגן אנושי ולהילחם במקומם. ואז הם עוד אומרים שאנחנו פושעי מלחמה! הם הפושעים, ודם קורבנות אלה על ידיהם, לא על ידינו. אנחנו לא קראנו להם להילחם בנו או לנסות לפרוץ את הגדר. 

אבל אתם מטילים מצור על עזה, הלא כן? 
אנחנו מטילים מצור על עזה משום שאיננו רוצים שהם ימשיכו להבריח נשק שישמש להריגתנו. חמאס השקיעה 160 מיליון במנהרות ובפיתוח נשק, אבל לא פיתחה דבר ולא השקיעה דבר לטובת אזרחי עזה. הם רוצים טרור, ובני עמם לא מעניינים אותם. מצד שני, אם הפלסטינים בעזה רוצים להשקיע בכלכלה ובבנייה, אנו מקדמים זאת בברכה. על כל דולר שהם ישקיעו, נשקיע אנו שניים. אנו רוצים לראות את עזה פורחת, אבל חמאס לא רוצה דבר פרט לטרור. ואחר כך הם מנסים לומר שאנו עושקים אותם, ושאנו עוברים על החוק הבינלאומי, בעוד שהם אלו שעוברים על החוק. כבר שנים שחמאס לא מתירה לצלב האדום לבקר את אזרחינו המוחזקים שם, או לקבל מידע על שתי גופות החיילים, ובכך חמאס עוברת על החוק הבינלאומי. 

האם בשל כך לא התרת להכניס את גופת המדען, פאדי אלבטש, שנהרג בהתנקשות במלזיה? 
נכון. דרשתי שלא תתאפשר הכנסת גופתו עד שישיבו לנו את גופות החיילים ואת האזרחים הישראלים. אלבטש לא היה מדען שפעל להבאת חשמל לעזה. לפי הפרסומים, הוא פיתח כלי טיס בלתי מאויישים וטילים מדוייקים עבור חמאס. חמאס בעצמה אמרה שהוא היה פעיל הארגון. 

מדוע התנקשתם בחייו? 
אנחנו לא התנקשנו בחייו. 

אז מי, אם כך? 
תשאל את ג'יימס בונד... אולי ג'יימס בונד הרג אותו כמו בסרטים. 

נעבור לסוריה. אתם ואיראן נלחמים על אדמת סוריה, בעוד שהיא לא שלכם ולא שלהם. 
זה לחלוטין לא מדוייק. זו טעות. מלכתחילה לא התערבנו במלחמה בסוריה, שמתחוללת מזה שבע שנים ויותר. האיראנים, חזבאללה ומיליציות אחרות, הרוסים, דאע"ש ואחרים – כל אלה נלחמים זה בזה. אני מאחל הצלחה לכולם שם. אנחנו לא מתערבים במלחמה, ולא נלחמים שם, אבל איראן מנסה להקים שם בסיסים ולתקוף אותנו מתוכם עם נשק מתקדם שהיא מביאה אליהם. אני לא יכול לעמוד בחיבוק ידיים כשאני רואה את איראן עושה זאת קרוב לגולן, וכשהיא תומכת בחזבאללה בסוריה ובלבנון, ומנסה להשיג דריסת רגל בסוריה על מנת לתקוף את ישראל. אני מבקש לומר בשלב זה בצורה ברורה: כל אתר, בו נראה ניסיון איראני להגיע לאחיזה צבאית בסוריה, יפגע. לא נרשה לזה לקרות, יהיה המחיר אשר יהיה. 
בימים האחרונים שמענו שאיראן מאיימת להגיב ולהעניש את ישראל על תקיפת שדה התעופה T4. 
אנו שומעים איומים ודיבורים רבים, אבל אם הם יתקפו את תל אביב, אנו נכה את טהראן. אם לא ישרור שקט בתל אביב ובישראל, לא ישרור שקט בטהראן. אני יודע מה נאמר, ואני לא מציע לאף אחד לנסות אותנו. אנחנו מוכנים לכל תרחיש. 

התקפה נגד איראן בסוריה עלולה להוביל לעימות בינכם ובין הרוסים בסוריה? 
בהחלט לא. אמרנו שוב ושוב, והרוסים יודעים זאת. אנו לא נרשה לאיראן להקים בסיסים בסוריה ולהביא לשם נשק מתקדם לצורך תקיפתנו. יש לנו הבנות עם הרוסים, ושני הצבאות מקיימים ערוצי תקשורת זה עם זה. לא יקרה שום עימות איתם בעניין זה. 

ומה לגבי הנשיא אסד. הוא עשוי להגיב? 
אם אסד יירה לעבר מטוסינו, נדע כיצד להשיב לו מכה כואבת, ולא נחסוך ממנו את תגובתנו. 

חזבאללה גם מאיימת עליכם? 
שתמשיך לאיים ולדבר. אנחנו יודעים איך להגיב אם תעשה משהו. האמת היא ששורר שקט בגבול לבנון, ואנו לא רוצים להרע ללבנון. 
שמענו את שה"ח האיראני מדבר על כך, שנסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין תאחד את העם האיראני. 
הם מפחדים מנסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין, שכן הכלכלה האיראנית קורסת בזמן האחרון. ראה את ההפגנות העממיות נגד המשטר העושק. זהו המשטר שהביא לקריסה הכלכלית באיראן. ראה מה קורה עם המטבע האיראני, שמאבד ערך רב מדי יום. הם יודעים שהמשטר האיראני באחרית ימיו ושסופו קרב. 

האם אתה סבור שהמשטר האיראני הנוכחי נחלש? 
כן. אנ מדגיש בפניך: אלו הם ימיו האחרונים של המשטר. הוא לא יעמוד בפני הלחץ העממי. הוא מתעלם מן העם האיראני העני, ומשקיע מחוץ לאיראן. מנהיגי המשטר ומשמרות המהפיכה שולטים במשאבים ועוזבים את העניים לנפשם בלי כלום. העם חי בתנאים מחפירים. כך למשל, אספנו מידע מדוייק, לפיו איראן הפסידה עד היום 13 מיליארד דולרים בסוריה, והיא משקיעה 2 מיליארד דולר כל שנה בחזבאללה ובמיליציות האחרות, בנוסף לחמאס ולג'האד האסלאמי. העם האיראני לא מקבל דבר. עדיף היה שאיראן תשקיע כסף זה בתוך ארצה. כל הדברים האלה יחד יובילו לנפילת המשטר בקרוב, ואני סבור שנסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין תוביל לקריסה מלאה של הכלכלה האיראנית, וזה מה שהם חוששים ממנו. 

אבל האירופים אומרים שיש להשאיר את ההסכם, כי בכך אפשר לעקוב אחרי איראן, ולגרום לה להיות מחוייבת. 
אירופה טועה פעם אחר פעם. בעבר טעו האירופים כאשר חתמו עם גרמניה על הסכם מינכן בשנת 1938, וכולנו יודעים איך זה נגמר ואיך היטלר סיכן אותם. אבל אפילו אחר כך הם רצו לנהל איתו מו"מ, אלא שזו היתה טעות גמורה, וכולנו יודעים מה המחיר שנאלץ העולם לשלם אז. אני סבור שהם חוזרים על אותה טעות – איראן לא תהיה מחוייבת עם הסכם, או בלי הסכם. 

דברים אלה מתיישבים עם מה שאמר יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, לנשיא צרפת מקרון? 
עושה רושם שיש כאן טלפתיה. 

טלפתיה או תיאום? 
טלפתיה. 

האם אתה סבור שצריך לסגת מהסכם הגרעין? 
ארה"ב היא זו שתחליט, ועמדת ישראל ידועה. אנו נכבד על החלטה של הממשל האמריקאי בעניין זה. 
אדוני השר, האם מתקיימים שיחות ומו"מ עם העולם הערבי, או שרק מוחלפות ברכות ואיגרות דרך צדדים שלישיים? 
מתקיימות שיחות שקטות ומעמיקות עם מספר מדינות ערביות. המו"מ הזה מתנהל בצורה הנכונה. 
האם מתקיים שת"פ ביטחוני עם מדינות אלה, כפי שאמר הרמטכ"ל בראיון עם אילאף? 
אני לא רוצה להתייחס לכך. אפשר רק לומר שמתקיימות שיחות ושיש תיאום. אני קורא לכולם לצאת באמירה פומבית, ולהתכבד בביקור בישראל. הם מוזמנים לבקר אותנו, כפי שעשה אנור סאדאת המנוח. אני אקבל בברכה את כולם. 

האם זה אומר שמתקיימות שיחות סביב הפתרון האיזורי? והאם הצעותיכם מתקבלות? 
מתקיים דיון, והצד הערבי מקשיב לדעותנו. זה דבר טוב בתקופה זו, ואני יכול לומר שהגענו להבנות בערך ב-75 אחוזים מהדברים, ונשארו רק 25 אחוזים, שהם הקשים ביותר. קל לדבר עם ההנהגה, אבל כאשר אתה בא אל העמים, הדברים מסתבכים. אני אומר לך מדוע: הבעיה היא שבעולם הערבי אין מעמד ביניים חזק. למשל, במדינות סקנדינביה 90 אחוזים מן העם מהווה מעמד ביניים, ויש מספר מועט של עשירים מופלגים, ומספר מועט של עניים. זה לא המצב בעולם הערבי, ועליהם לפעול בכיוון זה, משום שמעמד ביניים חזק משמעו תרבות, מדע, ידע, ושאיפה לטוב יותר, לשלום, ולחיים בשלווה. 

האם לדעתך סעודיה הולכת בכיוון זה? 
אנו רואים שישנן יוזמות בכיוון זה, ואני אומר לכל מדינות ערב: בואו איתנו, אנו אומת הסטרט-אפ, הטכנולוגיות והייטק. עם המשאבים שיש לכם והכח הכלכלי, ביחד אנו יכולים ליצור שינוי אדיר במזה"ת ובעולם. כלכלה חזקה, התפתחות והתקדמות לעתיד טוב יותר בעולם הערבי יגרמו לאיראן להפסיק אפילו לחשוב בכיוון של השתלטות. 

האם איראן הינה אויב משותף לכם ולהם? 
אני הייתי מעדיף לחיות בלי אויבים, ואני סבור שאיראן הנוכחית עומדת בפני סופה. אני רוצה שקט, ולא רוצה לתקוף או להילחם באף אחד. אני רוצה להמשיך במצב זה בתל אביב, כאשר בתי המלון מלאים, ובתי הקפה והמסעדות הומים אנשים בכל שעות היום. זה מה שאני מקווה שיהיה גם אצלם – שקט ולא מלחמה, אבל מי שמאיים עלינו, לא נרשה לו לא לעשות זאת. אולם, איננו רוצים לפגוע באיש. 
ישנה אווירה של פסימיות לאחרונה, אפילו כאן בישראל. אנו שומעים אפילו על גנרלים לשעבר, שהמלחמה עם איראן בוא תבוא. 
אני מקווה שלא יקרה דבר כזה, אבל אנחנו לא נעמוד בחיבוק ידיים. כפי שאמרתי לך, אנו נכה בעוצמה את מי שיתקוף אותנו, ולא נהסס. אנו מוכנים לכל תרחיש, אבל אני מקווה שלא נגיע לכך, ושהשקט ישרור באיזור.