דברים שנשא יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן, בטקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בבית העלמין ביבנה:

"אני ניצב כאן היום, כנציג הרשמי של מדינת ישראל וכנסת ישראל, כדי לחלוק כבוד ולהרכין ראש לזכרם של 23,477 חללי מערכות ישראל אשר נפלו בעת מילוי תפקידם. 58 מהנופלים קבורים בבתי הקברות בעיר יבנה. מלח הארץ אשר נקטפו טרם זמנם.
הכאב והצער על לכתם מאיתנו בטרם עת של טובי בנינו ובנותינו, שהקריבו את חייהם בשמירה על העם והמולדת, אינו בר חלוף.
המשפחות השכולות - הורים, אלמנות, יתומים, אחים ואחיות – חשות את הכאב, היגון והגעגוע מידי יום ביומו. זהו כאב שאין דומה לו. ההתמודדות עם השכול היא נצח שאין לו נחמה ורק הידיעה כי במותם באמת ציוו לנו את החיים ועשו זאת למען שלומה וביטחונה של מדינת ישראל, יכולה להקל במעט על הכאב.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מסמל גם את אחדות העם, עם שמבכה את נופליו ואת אובדנם ומוקיר את זכרם ולא רק ביום זה. עם שיודע שבזכות נחישותם ובזכות אומץ ליבם הצלחנו להקים מדינה לתפארת ולגאווה.
לעיר יבנה משמעות עמוקה וחשובה בהיסטוריה של העם היהודי. העיר אליה העביר רבן יוחנן בן זכאי את הסנהדרין מירושלים לאחר חורבן בית שני .
בתוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 נכללה יבנה בשטחי המדינה היהודית.ההכרזה על חלוקת הארץ, למדינה יהודית ולמדינה ערבית, הובילה לגל של טרור ולאלימות קשה בכל רחבי הארץ, שהופנו כלפי הישוב היהודי מצד התושבים הערבים, אשר סברו שבדרך זו יצליחו להבריח את היהודים מעריהם ולסכל את התוכנית. חיילים עיראקים מ"צבא ההצלה הערבי" שכלל מתנדבים ממדינות ערב השכנות, הקימו בסיס בתחנת הרכבת ביבנה, שהיוותה חיץ בין דרום הארץ לצפונה. ישובים רבים ברחבי המדינה נותקו ומצב הישוב היהודי היה בכי רע.
אבל למרות מספר הכוחות הקטן, המחסור בציוד ובנשק, וכאשר מספר הפצועים והאבדות בנפש גדל מיום ליום, הצליחו לוחמינו באומץ ובתושיה להניס את האויב ולהשיב את השליטה בערים הכבושות לידינו. ההחלטה לעבור ממגנה למתקפה הוכיחה את עצמה וב"מבצע ברק", שהובילו חיילי האצ"ל וגדודים 55 ו-51 של חטיבת גבעתי, שוחררה העיר יבנה מחדש. הקרב הזה צריך להוות גם היום תזכורת לכך שמול האויב, בין אם הוא חמוש בטנק או בסכין, אסור להסתפק במגננה ויש לפעול וליזום על-מנת להגן על מדינתנו ועל חיי אזרחינו וחיילינו. כמו אז, גם היום, אסור להשלים עם כך שלטרור תהיה אחיזה בתוך מדינתנו, אסור להכיל את הטרור ולהתייחס אליו כאל גזירת גורל ויש לפעול נגדו ביוזמה ובנחישות כפי שעשו אותם לוחמים אמיצים ממש כאן ביבנה בזמן הקמת המדינה.

הניסיונות של אוייבינו לפגוע בנו ולשים סוף למפעל הציוני נמשכים כבר יותר מ-100 שנים ועל-אף שידנו תמיד מושטת לשלום, ולמרות שממשלות ישראל הסכימו לויתורים כואבים ומרחיקי לכת בניסיונות להביא את השלום, התשובה של הצד השני היתה והיא עדיין המשך המלחמות, הפיגועים וההסתה נגד מדינת ישראל והעם היהודי. עלינו להמשיך ולהילחם בכך בכל הכח והתעוזה העומדים לרשותנו, עד שהם יבינו שלתקוותם להוציאנו מכאן, מיבנה או מירושלים, אין ולא יהיה לעולם שום סיכוי. את המסר הזה הם קיבלו מהלוחמים האמיצים לפני שנות דור ואת המסר הזה מעבירים להם גם היום חיילי צה״ל הגיבורים הנלחמים בטרור ללא מורא ותוך סיכון חייהם.

במהלך שנותינו כאן בארץ ישראל ידענו הרבה שכול וכאב, אבל האמונה בצדקת דרכנו נותנת לנו את הכוחות להמשיך הלאה, לבנות את ארצנו ולהבנות בה. אנחנו – החיים - מצווים להמשיך את דרכם של הנופלים שמסרו את נפשם על הארץ הזו ולחזק את הלוחמים והלוחמות שמגנים עלינו היום.
בשירו "החיילים הצעירים שמתו" כתב חיים חפר:
החיילים הצעירים שמתו אומרים מתוך האדמה:
נערו את האֵבֶל מעל בִגְדיכם
קרעו את הדממה
תְלוּ על גגות בתיכם את הדגל שהפך קרעים
הָנִיפו את המילים שמתנו עבורן על כל בתי המתים והחיים
תנו לתמונותינו האחרונות לפרוץ מתוך המסגרות ולמלא בפָנֵינוּ את החללים הלבנים בין השורות
פִתְחוּ את כל החלונות לרוחות החורף שלנו הסוערות כי הנה אנחנו באים אליכם בקריאה רמה מאלף חצוצרות ואנחנו שרים לכם: חיו כפי שמתנו - באומץ, בתום, בהקרבה
חיו כפי שמתנו - במסירות נפש, באהבה
חיו כפי שמתנו - באמונה, ברעות, בטוהר
חיו כמו שמתנו - בנעורים היפים מכל שם תואר
קָווּ אל קץ המלחמות - אמיצים וחזקים היו וחיו, למעננו המתים - חיו!
יְהִי זכרם ברוך!"

(תמונות באדיבות: עיריית יבנה - העמוד הרשמי)