"איך מתאמים מול רשויות הרווחה ומוודאים שילדים אינם נזרקים לרחוב כשמפנים משפחות מהבית בשל חובות", שאלה יו"ר הוועדה לזכויות הילד אורלי לוי אבקסיס בדיון הוועדה היום על ילדים מחוסרי דיור, "אנחנו מפרים ברגל גסה אמנות בינלאומיות שהמדינה מחויבת להם. לא נוכל להמשיך לחיות עם הידיעה הזו. ניצור נוהל, ואם צריך נעגן אותו בחקיקה, שיבהיר מה קורה כשמפנים ילד מבית. מי מודיע למשרד החינוך שלילד הזה אין עכשיו בית? מי מיידע את משרד הרווחה וכמה זמן לפני הפינוי ניתנת ההתראה".

רונית כץ, מרכזת ילדים בסיכון במשרד החינוך: "אנחנו לא מקבלים מהרשויות שום מידע בעניין, רק מההורים. גיליתי מקרה של פינוי משפחה בירושלים. הודעתי לועד ההורים של בית הספר ואספנו בעזרתם 70,000 מהקהילה בארנונה. הילדה הבכורה אמנם סיימה י"ב, אבל שלושת הילדים הצעירים של המשפחה נשרו ממערכת החינוך. נגזר גורלם. זו טלטלה כבדה. מצוקת דיור היא מצוקה גדולה וילד במשפחה מפונה הוא ילד בסיכון גבוה. ברגע שהוא נע ונד הוא כבר לא ילד נורמטיבי. הדימוי העצמי סופג מכה קשה והוא עלול להידרדר לשולי החברה".

רויטל עוזרי דיירת דיור ציבורי סיפרה לוועדה: "מאיפה אני אוציא כסף? שלושה מתוך ששה ילדים שלי מעדו ממסגרות חינוכיות ויש להם בעיות רגשיות. צריך פיקוח על עמידר. אני אמא אסרטיבית שרוצה לפרנס את ילדיה בכבוד, אבל רומסים אותי, שמים לי רגליים. עשיתי רישיון למונית כדי להתפרנס אבל עברתי תאונה ואני לא יכולה לעלות על ההגה. כל הזמן הייתי משלמת 140 ₪ שכר דירה. פתאום העלו לי ל-1000 שקל. לשלם או לקנות אוכל לילדים?"

שמעון נחמני, חבר קבוצת המעברה בירושלים: "אתם טוענים שיש דירות שפולשים אליהן. יש דירות שאתם נועלים שנים. אני מודיע שמחוסר בררה, לאחר שפונינו מהמאהל, נפלוש לדירות. יש לנו רשימה של מאות בניינים נטושים בירושלים. תפקידכם לגרש אותנו אבל לנו כקבוצה מלוכדת של כל מחוסרי הדיור יש יותר כוח מכם".

"ממסמך שביקשתי ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת עולה שאין לחברות המשכנות תמריץ לשפץ ולהשמיש דירות", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי אבקסיס, "לא השכלנו לפתח מנגנון שיהיה שווה לחברות לשפץ דירות ולאייש אותן בזכאים. ברחבי הארץ יש דירות לא מאוישות, חלקן במצב שאינו מתאים לאכלוס. במקום לשפץ אותן, מוכרים אותן וכך מתפטרים מעוד נכסים, בשעה שהכסף לא הולך לרכישת דירות חדשות. אנו בעיצומה של קטסטרופה שהחברה תשלם עליה מחיר".