מילואים זו לא הקרבה אלא שליחות- ינון ישראלי

מילואים זו לא הקרבה – זו שליחות. אבל המדינה חייבת להתעורר

ינון ישראלי | מילואימניק גאה, אבא טרי ואזרח מודאג

ביום ראשון בבוקר, כשהטלפון צפצף והופיעה ההודעה, לא הייתי צריך לקרוא אותה פעמיים.
שוב צו מילואים. שוב אני עוזב את הכנסת, סוגר את המחשב, נפרד מחבריי ללשכה ולובש מדים.
רק שהפעם זה אחר. בבית מחכה לי תינוק בן שבעה חודשים בלבד – הבן שלי.
לא הספקתי להסביר לו, אבל ידעתי בלב למה אני יוצא – ולמה אני חייב.

אני יועץ פרלמנטרי. אני מכיר את המערכת מקרוב.
רואה כל יום איך מתקבלות החלטות, איך נכתבים חוקים, איך נלחמים על עקרונות.
אני גם משרת מילואים פעיל. זה לא משהו שעושים "על הדרך" – זה חלק מהזהות שלי.
זה הגשר בין מה שאני כותב לבין הערכים שאני חי לפיהם.

השירות שלי הוא לא הקרבה – הוא שליחות.
זו זכות אמיתית לשרת את עם ישראל.
אבל לצד הזכות, קיימת גם חובה. והחובה הזו אינה רק אישית – היא לאומית.
מדינה לא יכולה להחזיק מעמד כשחלק מהציבור נושא בנטל וחלק אחר פוטר את עצמו.
שירות צבאי צריך להיות ברירת מחדל – לא יוצא מן הכלל.
גם אם השירות איננו קרבי – זו האחריות האזרחית הבסיסית ביותר.

בישראל ביתנו אין בלבול.
העיקרון ברור: כל אזרח מחויב לתרום למדינה.
השירות הוא חלק מהחוזה שבין האזרח למדינה – חוזה של ערבות הדדית.
אנחנו לא מסתפקים בדרישה לשוויון.
אנחנו דורשים הכרה. במי שתורם, משרת, מתנדב, מקריב.
זו לא מתנה – זו לא הטבה – זו חובת המדינה.

 

כשאני יוצא שוב למילואים – אני יודע שיש מי שנלחם למעננו.
הבוסית שלי, ח"כ שרון ניר, נלחמת בוועדת החוץ והביטחון.
היא נאבקת על שוויון בנטל – אבל גם על משהו עמוק יותר: על צדק חברתי.
שבו מי שתורם – מקבל יותר. לא כפריבילגיה – כבסיס לקיומנו כחברה מאוחדת.

אני לא מבקש יחס מיוחד.
אני כן דורש שינוי.
שהמדינה תפסיק לפחד לומר את האמת: השירות – חובה לכולם.
כן, גם לתלמיד ישיבה. גם לאזרח מהפריפריה. גם לבן של חבר כנסת.
מדינה לא שורדת בזכות הססנות – אלא בזכות מחויבות.
והמחויבות הזו חייבת להיות של כולם.

כשאני משאיר את הבן שלי בבית ויוצא שוב לשירות – אני עושה את זה מתוך אמונה.
אמונה בעתיד טוב יותר.
עתיד שבו הבן שלי לא יישא לבדו את הנטל שאחרים ויתרו עליו.
עתיד שבו חוזה האזרחות יכובד – כלפי כל מי שבוחר לתרום.

בלי שוויון בחובות – לא יהיה שוויון בזכויות.
ובלי שירות – לא תהיה מדינה.

הכותב הינו יועץ פרלמנטרי לחברת הכנסת תא"ל במיל, שרון ניר. 

כתוב את הכותרת כאן