דמוקרטיה, יציבות שלטונית ושקיפות

שיטת הממשל הקיימת מקשה על המשילות ועל ניהול מדינה ראוי, וגורמת לאובדן אמון העם בנבחריו. אנו נפעל לחיזוק המשילות ולהשבת אמון העם, בין השאר על ידי הצעדים הבאים:

• אימוץ נוהל יו"ר הכנסת – בשנתיים הראשונות לממשלה, ניתן יהיה להפיל אותה רק ברוב של 90 חברי כנסת ובנוסף יש להסדיר כי תקציב המדינה יהיה תקציב דו שנתי, לצורך שמירה על יציבות הממשלה, הכלכלה והמשק הישראלי.
• הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות.
• איסור בחוק על אדם שמוגש נגדו כתב אישום להתמודד לנשיאות או להיות מועמד להרכבת הממשלה.
• תיקון חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות- חיזוק העיקרון כי מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית המקיימת שוויון זכויות לבני דת ולאום אחר.
• כינון חוקה והקמת בית משפט לחוקה למניעת המאבק הבלתי פוסק וההאשמות ההדדיות בין שלוש הרשויות - השופטת, המחוקקת והמבצעת.
• חובת ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת.
• התנגדות לחוק הצרפתי ולפסקת ההתגברות.
• חיוב רה"מ, השרים וכל ראשי המפלגות לפרסם דו"ח הצהרת הון ברבים.
• חוק שקיפות ופיקוח על כל פעילות המפלגות במרחב המקוון.

 

כלכלה ויוקר המחיה

מדינת ישראל צריכה ויכולה להימנות בין המדינות המשגשגות בעולם, בעלת איכות חיים גבוהה. העולם נמצא כיום במשבר כלכלי עקב השפעות מגפת הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה. בנוסף אנו מתמודדים עם משבר אנרגיה עולמי הנובע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי יש להמשיך ולקדם את מדיניות הכלכלה החופשית שהובלנו במהלך השנה האחרונה. כניסת רשתות בינלאומיות, הגברת התחרות בתחום היבוא, הסרת חסמים וצמצום רגולציה תוך השקעה מאסיבית בפרויקטים תשתיתיים לאומיים - הם שיביאו להורדת יוקר המחיה בישראל. כמו כן, יש לשלב אוכלוסיות נוספות במעגל העבודה. כאשר האוכלוסייה החרדית והערבית ושאר המיעוטים בארץ ישתלבו בשוק העבודה, הנטל על האוכלוסייה העובדת יצטמצם ורווחת אותן אוכלוסיות תשודרג.

• הרחבת מעגל הזכאים למענק עבודה - לרווקים מעל גיל 26 ועד לשכר של 8,000 ₪ בחודש.
• המשך מדיניות ההפרטות - הפרטת נמל אשדוד ושדה התעופה בחיפה.
• הסדרת תחום "היבוא המקביל" – ביטול מעמד של "יבואן בלעדי".
• ביטול המונופולים בשוק המזון - ע"י אימוץ מסקנות "ועדת בלניקוב" למלחמה בריכוזיות בשוק.
• פירוק מועצות הייצור- מועצות הלול והצמחים - עושים סוף למונופולים שמייקרים לכולנו את המזון.
• ביטול קצבאות ילדים מהילד ה-5.

 

תכנית ממשלתית להתייעלות המגזר הציבורי-

• קידום חוק בוררות חובה בסכסוכי עבודה בשירותים חיוניים וחוק גישור חובה בטרם פניה לערכאות משפטיות בשירותים שאינם חיוניים.
• הקמת מערכת משוב שירות אזרחית – דירוג רמת השירות על ידי האזרח ושיקוף הדירוג ליחידות השונות בממשלה.
• שינוי מודל התגמול מתגמול על פי ותק לתגמול על פי מצוינות.
• קידום פרישה מרצון במשרות שהתייתרו בלי לאייש אותן מחדש. יכולת לניידות עובדים ממשרות שהפכו למיותרות למשרות נחוצות והסבה מקצועית לעובדי המדינה.
• קיצור זמני מכרזים – קביעת SLA ביחס לכמות המועמדים ואימוץ שיטות השמה מתקדמות. הליך הגיוס יסתיים בתוך חודש והסמכות תועבר למשרדי הממשלה.

 

תכנית הדיור

אנו מאמינים שהפתרון לאתגרי הדיור בישראל הוא בעיקרו הגדלת ההיצע. לאחר שנים ארוכות של עליית מחירי הדירות, לראשונה הוגדרה מחדש תשומת הלב הממשלתית לצעדים בצד ההיצע. בהתאם, ניתן לראות מספרי שיא בנתוני התחלות הבניה ושיווקי הקרקעות, אשר יבואו לידי ביטוי בבלימת העלייה במחירי הדיור. החוסר שהצטבר בשוק בתקופות הממשלות הקודמות הגיע לשיא חסר תקדים. כדי להדביק את הפער יש להמשיך ביישום תכנית רב-שנתית, שאלה עיקריה:

• "היפוך הפרדיגמה" כך שקבלנים לא יתחרו על המחיר הגבוה ביותר עבור הקרקע, אלא על טיב הבניה, מהירות מסירת הדירות והמחיר הסופי לצרכן.
• איסור על שינוי מפרט לאחר זכייה במרכז – מניעת עיכובים ותשלומים עודפים.
• תמרוץ כספי עבור רשויות מקומיות שיעניקו היתרי בניה רבים בפרק זמן קצר.
• מעבר לשיטת בנייה מתועשת - מעבר לשיטת בנייה מהירה שחוסכת תשומות כח אדם משמעותי ומאיצה את קצב התקדמות הבנייה.
• צעדים בתחום התכנון – עיבוי מערך התכנון וסמכויותיו באופן שיביא לשחרור ה"פקק" התכנוני.
• תמרוץ הבנייה במועצות האזוריות – באמצעות חתימת הסכמי גג במועצות אזוריות, למתן 2,500 היתרים לבניית יחידות דיור בכל רשות למשך 4 שנים, במטרה להגדיל את ההיצע במרחב הכפרי.
• הגדלת ההיצע וההשקעה בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח על מנת לצנן את מחירי השכירות והביקוש לרכישת דירה.

 

רווחה

העקרונות המחייבים את המדינה בנוגע לרווחת האזרח מצויים בעקרון חמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. חובת המדינה לנקוט במדיניות זו, וביתר שאת, כלפי האוכלוסיות המוחלשות באמצעות הצעדים הבאים:

• השלמת הרפורמה הפנסיונית - השלמה להכנסה בגובה שכר מינימום לכלל הגמלאים בישראל בשתי פעימות של 15% כל אחת עד לגובה שכר המינימום.
• נסיעות חינם בתחבורה ציבורית - לכל הפנסיונרים בישראל.
• הגדלת המענק השנתי לניצולי השואה ל- 8,000 ₪ במקום 6,500 ₪.
• תכנית ממשלתית לשילוב בתעסוקה של אנשים בעלי מוגבלות.
• הגדלת המענק למסורבי עליה לסכום של 10,000 ₪ במקום 7,200 ₪ כיום.
• הגדלת הקצבה לאסירי ציון ב- 25% לסכום של כ- 4,375 ₪ במקום 3,500 ₪ כיום.

 

חיילים משוחררים וסטודנטים

• הרחבת תכנית "ממדים ללימודים", כך שכלל החיילים המשוחררים ומסיימי השירות האזרחי יזכו למלגה בסך 50% מגובה שכר הלימוד. חיילים קרביים ובודדים ימשיכו לקבל 75%.
• תוספת נוספת לסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים משוחררים – הגדלת הסיוע בשכר דירה בסכום של עד 1,000 ₪ נוספים בחודש, למשך 12 חודשים ממועד השחרור.

 

משפחות צעירות

• הרחבת בית הספר של החופש הגדול לכל תקופת חופשת הקיץ ביולי ואוגוסט.
• סבסוד מעונות יום לשני הורים עובדים בכושר השתכרות של לפחות 125% משרה.

 

סיוע לעסקים קטנים

קידום רשת ביטחון לעצמאים בהשתתפות המדינה.

• כל עצמאי שיבחר באופן וולונטרי, יוכל להפריש על בסיס חודשי חלק מהכנסתו לטובת רשת ביטחון, ויהיה זכאי להשתתפות של המדינה בסכום זהה ("מאצ'ינג").
• הסכום שהופרש יעמוד לרשות העצמאי בעת הצורך ותינתן לו האפשרות לעשות בו שימוש במצבי אבטלה, אבל, מחלה וכדו'.
• סכום שלא יימשך יצטרף לחיסכון הפנסיוני של העצמאי ויעמוד לרשותו בעת פרישה.

 

תכנית לאומית להשקעה בהייטק ובתעשייה הישראלית

איכות ההון האנושי הינה היתרון היחסי של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הטכנולוגיה הישראלית מבטיחה את שגשוגה הכלכלי של המדינה וכן את המשך קיומה בשלום ובביטחון. בשנים האחרונות, דירוגה של ישראל במספר מדדי מפתח כגון הוצאה ממשלתית על מו"פ, שווי חברות בנאסדא"ק, ודירוגי אוניברסיטאות בינ"ל, נמצא במגמת ירידה. קיים הכרח להפוך מגמה זו, ולהבטיח את המשך מיקומה של ישראל בצמרת הטכנולוגיה העולמית. לשם כך, נקדם תכנית לאומית להשקעה בהון אנושי ובטכנולוגיות מתקדמות:

• השקעה בבינה מלאכותית בגובה של מיליארד שקלים לחמש שנים - תשתית פיזית, מחשבים, מעבדות, סיוע ועידוד לסטרטאפים בתחום והקמת חברות ומרכזי מו״פ.
• הגדלת מספר החוקרים והדוקטורנטים בהייטק - עידוד תושבים חוזרים (טאלנטים), קידום השמות והכשרות, ומתן מענקים לחברות שיקיימו הכשרות מתקדמות בתוך החברה.
• תכנית מעבדות לאומיות בעלות של מיליארד שקלים - השקעה בתשתית פיזית במוסדות מחקר (מחשבי על, מחשבים קוואנטיים, פיזיקה, ביוטכנולוגיה, אופטיקה וכו׳). התניית שת״פ בין האקדמיה לתעשייה כתנאי לקבלת מענקים. סיוע למרכזי מו״פ קיימים והשקעה בתוכניות נבחרות.

 

ביטחון

הביטחון הלאומי צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות מתוך הבנה שעצם קיום המדינה, שלמותה וביטחון אזרחיה מאוימים באורח ממשי על ידי אויביה. מדינת ישראל היא מעצמה אזורית, על מנת שאויביה יחששו לאתגר אותה יש לאמץ דוקטרינה שבבסיסה מניעת איומים שלא נפתרו בהליכי הסדר באמצעות צעד מקדים, קרי להיות בצד היוזם ולא בצד המגיב והמכיל. למרות שלמדיניות זו יש מחיר בטווח הקצר, בטווח הארוך היא תביא ביטחון, שקט ויציבות שמעולם לא היו כאן. עוצמתה הצבאית של ישראל, כושר הרתעתה והחוסן החברתי הינם תנאי הכרחי לביטחון בהווה ולסיכוי לשלום בעתיד.

טיפול במרכיבי הביטחון העיקריים יכלול:

• שמירה קפדנית על היתרון האיכותי של צה"ל מול כל צבא אחר במזרח התיכון.
• תפיסת ביטחון המבוססת על הרתעה אמינה ומוחשית, יוזמה ונכונות לנקוט מהלכים מקדימים.
• הקמת חיל טילים על מנת לגבות את המיומנויות של חיל האוויר, עליהן צה"ל מתבסס כיום, ושיעניקו לצה"ל את היכולת לפגוע, בצורה אנושה, בכל נקודה במדינות מרוחקות שאין לנו איתן גבול משותף.
• הגדרת האיום של פגיעה קשה בעורף באמצעות נשק מדויק כבלתי נסבל, בעקבות הכניסה המאסיבית של נשק מדויק לאזורנו. זאת בנוסף לאיום הגרעיני, הכימי והביולוגי שהוגדר זה מכבר כאיום קיומי.
• שימור מודל צבא העם ותפקידו ההיסטורי של צה"ל ככור ההיתוך של החברה הישראלית, כהוראתו של רה"מ דוד בן גוריון ז"ל לרמטכ"ל לשעבר יעקב דורי ז"ל בשנת 1949:

"על הצבא לשמש גם מרכז-חינוך חלוצי לנוער בישראל, יליד הארץ והעולה. על הצבא לחנך דור חלוצי, בריא בגוף וברוח, נועז ונאמן, שיאחה קרעי השבטים והגלויות ויוכשר למילוי ייעודיה ההיסטוריים של מדינת ישראל מתוך הגשמה עצמית, כבונה המולדת ומיישב שממותיה".

• העברת חוק הגיוס בקריאה שניה ושלישית, הורדת גיל הפטור והקמת מערך נפרד לחרדים ובני מיעוטים במסגרת פיקוד העורף או השירות הלאומי-אזרחי.
• הגדרת תקציב הביטחון כך שיהווה 6% אחוז מהתמ"ג ולא יהיה נתון למקח וממכר פוליטי.
• אימוץ דו"ח שמגר כבסיס הבלעדי לכל עסקאות שבויים ונעדרים עתידיות.
• חיזוק התשתית של התעשייה הביטחונית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות.
• העברת הסמכות על המכינות הקדם צבאיות למשרד הביטחון.
• העברת האחריות ליישום חוק השירות הלאומי-אזרחי לידי פיקוד העורף על מנת למנוע מצב בו השירות הלאומי יהיה "נדוניה" פוליטית במסגרת ההסכמים הקואליציוניים כפי שקורה כיום.

 

ביטחון פנים

ביטחון הפנים חיוני לתחושת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, כמו גם להבטחת היציבות ולכלכלה משגשגת. על כן, אנו נפעל על מנת לקדם מטרה זו באמצעים הבאים:

• יישום מדיניות של "אפס סובלנות" כנגד הטרור הפלילי והלאומני, תוך מתן עדיפות מרכזית למאבק בפשיעה, לרבות, בפשע המאורגן, בפשיעה החקלאית, בנגע הסמים, באלימות ובשחיתות הציבורית, בשוד קרקעות המדינה ובבניה הבלתי חוקית.
• תכנית לאומית לחיזוק והעצמת משטרת ישראל בעלות של 3 מיליארד שקלים, שתכלול תוספת לסד"כ הנוכחי של 3,000 שוטרים: תוספת של 1,000 שוטרים לנגב, 1,000 לצפון ו-1,000 שוטרים נוספים בתחנות המשטרה העירוניות בדגש על ערים מעורבות.
• ביטחון בקמפוסים ברחבי הארץ – חיזוק תחושת הביטחון של הסטודנטים וסגל ההוראה בקמפוסים, הרחבת "חוק הנכבה" על מנת לשפר את היכולת לשלול תקציבים מגופים אשר נוקטים פעולות נגד עקרונות המדינה, ולייצר סנקציה מרתיעה במקרה של הסתה נגד המדינה והנפת דגלי אויב בשטח הקמפוס.
• החמרת הענישה כנגד פגיעה בקטינים וחסרי ישע.

 

דת ומדינה

"ישראל ביתנו" דוגלת בתפיסה היהודית כפי שהיא מתוארת בספרו המפורסם של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל , "מדינת היהודים": "האם ניתן את כהני דתינו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשיים אנחנו בכוח החכמות והמדעים".

חשיבותה של מסורת ישראל וערכי היהדות הם חלק אינטגרלי מהחברה וממדינת ישראל. אנו מכבדים את זכותו של כל אדם לחיות ע"פ אמונותיו, אך אין לאף אדם את האפשרות להיות מונופול על היהדות. אנו מתנגדים לכפייה דתית מכל סוג שהיא ולהשתמטות בחסות הדת ממילוי החובות האזרחיות והלאומיות. במדרש רבה כתוב "שבעים פנים לתורה", ולכן הפירוש ל"מהי יהדות" הוא רחב ומגוון, והביטוי איש באמונתו יחיה, מקבל משנה תוקף. ההבדל בין “ישראל ביתנו” לבין המפלגות החרדיות הוא שאנו דוגלים ביהדות מקרבת ומאחדת בשעה שהמנהיגות החרדית מטיפה ליהדות קנאית ומרחיקה. לכן, אנו נקדם את הצעדים הבאים:

• לימודי ליבה במוסדות חינוך כתנאי לתמיכה ממשלתית, התניה בפיקוח חיצוני שיכלול מבחני רמה לפחות פעם בשנה, לצד יישום תכנית מיוחדת להכשרת מורים במקצועות הליבה ללימוד לימודי ליבה במגזר החרדי וביטול מעמד מיוחד של מוסדות הפטור.
• ביטול תשלומי קצבאות לתלמידי ישיבות. כל תלמידי הישיבות והכוללים יממנו את לימודיהם מכספם, כפי שעושים הסטודנטים באוניברסיטאות.
• תכנית ממשלתית לשילוב המגזר החרדי בתעסוקה - עידוד תעסוקה, הורדת גיל הפטור לגיוס.
• מתן אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים.
• יישום הרפורמה בתחום הכשרות.
• השלמת רפורמת גיור ע"י רבני ערים.
• העברת כל הסמכויות בנושא פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת לרשויות המקומיות.
• ביטול המועצות הדתיות (בהתאם לדו"ח חיים צדוק).
• מתן ייצוג הולם לנשים ולשאר המגזרים היהודיים במועצת הרבנות הראשית.
• השבת האחריות על בתי הדין הרבניים ממשרד הדתות למשרד המשפטים.
• מדינת ישראל לא תאפשר בדיקה חוזרת של יהדותו של מי שהוכר כיהודי ועלה ארצה במסגרת חוק השבות, ולא תאפשר התערבות בסעיף הלאום בתעודת הזהות, לא על ידי סימנים נסתרים ולא באמצעות קודים. לתפיסתנו, כל אזרח שעלה לארץ על בסיס חוק השבות, גם אם הוא לא יהודי על פי ההלכה, משרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מיסים הוא חלק אינטגרלי מעם ישראל.

 

השקעה בתחבורה ותשתיות לאומיות

השימוש ברכב פרטי במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. אנו מאמינים כי הפחתה דרמטית של התלות והשימוש ברכבים פרטיים הכרחית מבחינה כלכלית, סביבתית ותביא לעליה באיכות החיים. לשם כך, יש להשקיע בפיתוח מערכי הסעת המונים ולתמרץ את הציבור למעבר לתחבורה ציבורית ולהסיר חסמים רגולטוריים עבור חיזוק התחבורה השיתופית.

• השלמת חוק המטרו - פרויקט המטרו הינו הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר שבוצע בישראל מאז הקמתה. המיזם כולל רשת של שלושה קווי מטרו, באורך כולל של 150 קילומטרים של מסילות תת קרקעיות, 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן. קווים אלה צפויים לשרת כ-2 מיליון נוסעים ביום. לפרויקט תועלת שנתית של 23-35 מיליארד ש"ח שתבוא לידי ביטוי בקיצור זמני הנסיעה, קיצור שינוע מטענים, חיסכון בחנייה, אחזקת רכב, חיסכון בקרקע, הגנת הסביבה, פיתוח כלכלי, צמצום תאונות דרכים, ועוד.
• חוק תשתיות לאומיות - הקמת תשתיות בישראל מלווה בחסמים רבים, אשר מקשים ומעכבים את הקמתם של פרויקטים חיוניים במגוון תחומים - הסעת המונים, אנרגיה ותשתיות נוספות. כך, עבודות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן נמשכות 23 שנים, לעומת פרויקטים דומים בארה"ב, קנדה, צרפת ודנמרק שמשך הקמתם אורך חצי מהזמן.
  החוק יסדיר לראשונה מסלול ירוק לקידום פרויקטי תשתית ברמה הלאומית באמצעות ייעול תהליכים, הסרת חסמים והקלה בבירוקרטיה, ויאפשר לקדמם במהירות וביעילות.

• קידום פרויקטים מסילתיים –

1. חיבור רכבת ישראל ליהודה ושומרון ע"י הקמת תחנה ראשונה בעיר אריאל.
2. חיבור קריית המודיעין (ליקית) לבאר שבע ולמרכז הארץ באמצעות רכבת כבדה.
3. חיבור הרכבת לערד.

חיזוק התשתיות והכבישים בצפון ובדרום הארץ באמצעות הרחבת כביש 6 צפון, כביש 65 (גולני- דברת), כביש עוקף ירכא והרחבת ושדרוג כביש הערבה (כביש 90).

 

חינוך

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה משמעותית באיכות החינוך בישראל ולאובדן השאיפה למצוינות, אלו עלולים להשפיע לרעה על התמ"ג. הכנת הדור הצעיר והכשרתו לדרישות העתיד תובעות התאמה של מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21 בכדי להעמיד דור חדש של תלמידים מצוינים, אקדמאים מובילים וחוקרים פורצי דרך. לשם כך אנו נפעל באופן הבא:

• הגברת העצמאות הניהולית במערכת החינוך, לרבות היכולת להעסיק מורים מצטיינים בחוזה אישי.
• שינוי מודל התגמול לפי פרמטרים של חדשנות והצטיינות בהוראה במקום תגמול על פי ותק.
• סנכרון ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופשות במשק.
• חיזוק מעמדם ושכרם של המורים הצעירים.
• מניעת זליגת תכנים אנטי-ישראלים למערכת החינוך - כמחצית הסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים במוסדות בחו"ל, לומדים ברשות הפלסטינית ובירדן – במכללה האסלאמית בחברון, בביר זית ובא-נג'אח. הם מהווים כרבע מכלל המורים הערבים במערכת החינוך. יש למנוע זליגה של תכנים אנטי ישראליים ממערכת החינוך הפלסטינית לזו הישראלית, ולכן עליהם לעבור התאמה ללמד בישראל ולעשות מבחן באזרחות בטרם יוכלו להשתלב במערכת החינוך הישראלית.
• השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח – איכות ההשכלה הגבוהה היא המפתח ליתרון האיכותי של מדינת ישראל, אך רק מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית מדורגים בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם לשנת 2020, וארבע מתוך שבע המדורגות הישראליות ירדו במקומותיהן בדירוג 2,000 האוניברסיטאות הטובות (על פי CWUR). כמו כן, על פי מחקר של המכון הבינלאומי IMD, למרות שמדינת ישראל מדורגת במקום ה-3 בהוצאה ציבורית על חינוך משיעור מהתוצר, באיכות החינוך ירדנו למקום 23. אנו נפעל לחיזוק המוסדות להשכלה גבוהה ולהגדלה ניכרת של תקציבי המחקר.

 

בריאות

אנו שואפים לחזק באופן משמעותי את מערכת הבריאות הציבורית, וליצור מערכת המסוגלת לספק שירותי רפואה מתקדמים, איכותיים ונגישים לכל אזרחית ואזרח, בלי כל קשר למעמדו הסוציו-אקונומי ולמקום מגוריו, באמצעות:

• השלמת בניית שני בתי חולים בצפון ובדרום.
• הגדלת מספר התקנים לרופאים ולאחיות, בדגש על הפריפריה.
• תוספת תקנים לסטודנטים במקצועות הרפואה.
• הגדלת מספר המיטות בבתי חולים הציבוריים וטיפוח מערכת הבריאות, בדגש על הפריפריה.
• פתיחת שירותי רפואה אמבולטוריים חדשניים ושירותים מתקדמים של רפואה מונעת.
• עדכון סל התרופות בשיעור קבוע, באופן מתמיד ושוטף, על מנת למנוע מסע לחצים פומבי של ציבור החולים.
• הגדלת תקציב הבריאות והיערכות למשברים כגון מלחמה ומגפות.

 

עלייה וקליטה

אנו רואים בעליה לישראל נכס אסטרטגי למדינה ומרכיב מהותי והכרחי ביישוב הארץ, המדינה והחברה הישראלית. כל גל עליה הביא עמו קפיצה וצמיחה כלכלית. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האנטישמיות הגואה ברחבי העולם, כולל במדינות המערב ושיעורי ההתבוללות יוצרים הזדמנות ומחייבים את ממשלת ישראל להכין תכנית ממשלתית לקליטה מיטבית של יהודים ארצה.

• שמירה על חוק השבות כלשונו.
• יצירת תשתית מתאימה לקליטת 3.5 מיליון יהודים בעשור הקרוב והקמת אולפנים לשפה העברית, וקידום תכנית ממשלתית לשילוב עולים חדשים בתעסוקה.
• קידום חוק לייצוג הולם לעולים בשירות הציבורי.
• הכפלת מענק הקליטה.
• הנגשת החינוך היהודי-ציוני לכל ילד יהודי בתפוצות, באמצעות הקמת רשת חינוך יהודית-ציונית שמטרתה לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות של הצעירים הגדלים בתפוצות לבין ישראל תוך עידוד עלייה והובלת יהדות מחבקת ומכילה.
• קידום חוק "צ'רנוביל" בקריאה שנייה ושלישית.

 

הסכמים אזוריים ומדיניות חוץ

אנו מאמינים שהסכסוך של מדינת ישראל עם שכנותיה אינו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך תלת-ממדי משולב: מדינות ערב-פלסטינים-ערביי ישראל. הסכסוך עם שכנינו הערבים החל לפני קום המדינה והרבה לפני 1967, כשירדן ומצרים עוד שלטו ביהודה ושומרון וברצועות עזה ובאזורים אלו לא היה יישוב יהודי אחד. התפיסה שלנו היא שיש להגיע להסכמים אזוריים על פי המתווה הבא:

ההסדר עם הפלסטינים חייב להיות חלק מהסדר כולל, שיכלול הסכמי שלום עם מדינות ערב וחילופי שטחים ואוכלוסיות של ערביי ישראל. פה המקום להבהיר שאף אזרח ערבי, לא יועבר מביתו. כולם ימשיכו להתגורר באותו המקום ובאותו הבית ואין שום כוונה לנשל אף אחד מרכושו או מאדמתו. הדבר היחיד שיזוז הוא הגבול, וזה בניגוד לרעיון הטרנספר כפי שהוא מופיע בכתביו של ברל כצנלסון.

אין טעם בהגעה להסדר עם הפלסטינים בלבד משום שהוא לא יפתור את בעיית הנאמנות של ערביי ישראל, לא יביא רווח מדיני וכלכלי מקשרים עם מדינות ערב ולא יביא לסופיות הסכסוך בין ישראל לעולם הערבי.

רק עסקת חבילה כוללת תביא לתוצאה הרצויה. הסדר כזה אפשרי משום שהיום רבים כבר מבינים שהבעיה הפלסטינית אינה הבעיה המרכזית או הגורם לאי השקט במזרח התיכון. מאורעות האביב הערבי בתוניסיה, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, תימן ובמקומות אחרים מוכיחים זאת. גם מדינות ערב המתונות מבינות זאת, ומבינות כי האיום עליהן הוא לא מדינת ישראל והציונות, אלא הארגונים האסלאמיים הקיצוניים כגון דאעש, ג'באת א-נוסרה, האחים המוסלמים, חמאס, הג'יאהד האיסלאמי, החיזבאללה ואחרים. לכן היום, לראשונה, אפשר להגיע להסדר כולל שתנאיו יהיו סבירים ומתקבלים על-הדעת מבחינת ישראל.

 

מדינת ישראל והמיעוט הערבי

הבסיס ליחסינו עם המיעוט הערבי במדינת ישראל הוא מגילת העצמאות. אנו מצפים מערביי ישראל שיפגינו לויאליות כלפי המדינה בה הם חיים - כדבריו של פרופ' בן ציון דינור ז"ל, שר החינוך לשעבר מטעם מפא"י וחתן פרס ישראל פעמיים: "לערבים כל הזכויות בארץ ישראל, אבל שום זכות על ארץ ישראל".

לא נשלים עם התופעה המסוכנת של ההקצנה בקרב חברי הכנסת הערבים, המסיתים נגד המדינה שבפרלמנט שלה הם מכהנים. יש "לצייד" את מערכת המשפט בחקיקה מתאימה שתחייב ענישה מרתיעה במקרה של הסתה נגד המדינה, השתתפות במפגשים עם אויבי ישראל והתנגדות לעקרונות היסוד של המדינה הציונית, ותמנע הישנות המקרה שבו בג"צ ביטל את החלטת ועדת הבחירות לאחר ש"ישראל ביתנו" הביאה לפסילתה של בל"ד מלהתמודד בבחירות לכנסת. מנגד יש לחזק ולהשקיע תקציבים בערביי ישראל המתונים ונציגיהם שרוצים להשתלב בחברה הישראלית ומכירים בישראל כמדינה יהודית.

זאב ז'בוטינסקי אפיין את תכונותיו של היהודי-הישראלי החדש, המשוחרר מכבלי הגלות, הבטוח בציונות כמעשה של צדק היסטורי, המשוכנע בשייכותו לארץ ישראל ובזכויותיו עליה - כ"גאון ונדיב ואכזר". המשמעות היא שהמיעוט הלא-יהודי אשר חי בתוכנו, שמזדהה עם המדינה ותורם לה, צריך לקבל את כל הכבוד והזכויות – עד חצי המלכות. מי שחי איתנו ופועל נגדנו - יש להילחם בו עד חורמה.

 

ירושלים

ירושלים היא בירתה הנצחית של מדינת ישראל ושל העם היהודי  - ושלהם בלבד.

לא יתקיים כל מו"מ על ירושלים.

 

"ישראל ביתנו" העבירה תכנית ממשלתית לפיתוח כלכלי של העיר ירושלים והיא תמשיך לקדם תכניות מיוחדות לחיזוק העיר מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית ותיירותית.

נפעל לממש את המעבר של מוסדות ממשלתיים וציבוריים לירושלים ונפעל למען גישה חופשית לבני כל הדתות לאתרים הקדושים להם ולחופש פולחן מלא.

 

קידום מעמד האישה

"כל תנועה היא מאובנת וצולעת אם אין האישה לוקחת בה חלק".

ישראל ביתנו פועלת ומקדמת שוויון מגדרי מיום הקמתה, על פי משנתו של זאב ז'בוטינסקי. כדי לצמצם פערי מגדר קיימים שנוצרו במשך השנים, לפתח חברה איכותית ושווה יותר בה משולבות נשים בעמדות מפתח, עלינו להעמיד את נושא השוויון המגדרי על סדר היום. ייצוג הולם, שוויון בשכר, חינוך, מניעת אלימות במשפחה ועוד. נוסיף לפעול ולקדם שורה ארוכה של נושאים, ביניהם:

• הבטחת ייצוג הולם לנשים ברשויות מקומיות ובמועצות דתיות.
• השלמת החוק המחמיר את הענישה על השחתת מודעות במרחב הציבורי על רקע מגדרי.
• הגדלת התכנית למניעת אלימות במשפחה ל-200 מיליון שקלים בשנה.
• הגדלת מספר חדרי הטיפול בבתי חולים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
• חלוקת משאבים שווה בקבוצות ספורט.
• שירות נשים בצה"ל – האדם הנכון במקום הנכון. ללא קשר למגדר, כל מה שחשוב הוא התאמתו לתפקיד.

 

הגנת הסביבה

אנו מכירים בחשיבות השמירה על איכות הסביבה ולכן בממשלה האחרונה פעלנו לצמצום משמעותי של השימוש בכלים חד-פעמיים ובחומרים מזהמים. נמשיך לפעול למען סביבה בריאה, איכותית ומאוזנת כפי שפעלנו עד כה, בין היתר באמצעות הפעולות הבאות:

• הרחבת המאמצים בנושא מחזור והכנסת מוצרים מתכלים למשק.
• התנעת פרויקט לאומי להצלת ים המלח - נכס לאומי שאסור לנו לאבד.
• הפעלת מעבר מהיר, ככל הניתן, למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות, באמצעות עידוד צרכנים פרטיים ורשויות מקומיות להפיק אנרגיה סולארית ולהשתמש בנכסים ציבוריים על מנת להקים פאנלים סולריים על גגות מבנים ציבוריים. המעבר לאנרגיות מתחדשות יבוצע באמצעות הקלת רגולציות במשרדי הממשלה השונים ובעידוד פיתוח טכנולוגי באמצעות רשות החדשנות.
• צמצום השימוש ברכבים פרטיים וקידום תחבורה ציבורית. נעודד את שיפור הסביבה באמצעות צמצום הנסיעה ברכבים פרטיים, הרחבת מסלולי אופניים ומסלולי הליכה, קידום הטבות לוויתור על הרכב הפרטי באמצעות Carpool, שיפור התחבורה הציבורית ואמצעי התחבורה הלא מונעים.
• נקדם משק חשמל מבוסס אנרגיה נקיה ונפעל להפסקת השקעות בתשתיות דלק פוסילי.
• נחזק את הכלכלה המקומית ע"י השקעה בתעשיות הקלינטק, האגריטק והפודטק.
• ‏‏‏נחמיר ענישה במתעללים בבעלי חיים.
• ‏נתווה מדיניות של עידוד חקלאות אורגנית.
• נצמצם פסולת במקור, נפסיק הטמנת פסולת בקרקע ונקדם מחזור של כ- 80% פסולת.

 

תרבות וספורט

תרבות וספורט הם צורך קיומי וחיוני, הם חובה ובריאות לגוף ולנפש. התרבות והספורט זורמים בדמנו ואנו מתחייבים לפעול למענם:

• הגדלת שיעורי התרבות והספורט בבית הספר.
• תמריצים למורי תרבות וספורט שילמדו בפריפריה.
• מתן דגש ותמריצים על יצירה תרבותית מקורית.
• חיזוק האמנים והיצירה כשגרירים מובילים בעולם.
• תכנית רב-שנתית לפיתוח הספורט הישראלי, בדגש על הרחבת התשתיות והקמת מגרשי ספורט חדשים.
• הגדלת אחוז התמיכה במוסדות התרבות המהווים את המסגרת העיקרית לעשייה האמנותית בישראל.
• החלת פרויקט "סל תרבות ארצי" על כל התלמידים בישראל, והכללת החינוך לצריכת תרבות במסגרת לימודי הליבה.
• הקמת מכון לייצוא תרבות ישראלית כמקובל במדינות רבות, שיפעיל את תחום יצוא התרבות הישראלית ויפעל להעמיק את נוכחות התרבות הישראלית על כל גווניה ברחבי העולם.
• שילוב לימודי שחמט כמקצוע בחירה בבתי הספר.