"את המחיר משלמים כולנו"
ח"כ עודד פורר:
"תהיו איתי רגע, זה חשוב כדי להבין את כל הסיפור.
מחפש שוב ושוב, בכל הדיווחים על המו״מ בין הליכוד לכחול-לבן, את הויכוח הנוקב על המדיניות הכלכלית של הממשלה.
מחפש את התוכנית הכלכלית שעליה מתווכחים, את הויכוח על מתווה הפחתת הרגולציה, בודק אולי מתווכחים על ביצוע המודל האמריקאי לפיצוי עסקים.
מחפש, ולא מוצא.
בדקתי שוב, אולי פספסתי.
אולי הם כן מדברים שם על איך לפתור את הבירוקרטיה הבלתי נגמרת של מי שמבקש את הפטור מהארנונה כי העסק שלו סגור.
בדקתי שוב, אולי דנים שם על מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו בנהריה גם מהשיטפון בשנה שעברה וגם כעת מהקורונה.
אז אמרתי לעצמי, בטח הדיון הוא על התקציב הכולל. על סדרי העדיפויות. הם בטח מתווכחים שם על הפתרון לאולמות האירועים הסגורים.
לא.
אבל אז חשבתי לעצמי, שר התרבות והספורט הוא מקורב של גנץ, הוא בטח דוחף שם במו״מ לדבר על הפתרון לחדרי הכושר, בריכות השחייה ומרכזי הספורט. הוא בטוח הופך שם שולחנות במלחמתו על פתיחת התיאטראות, מופעי המוזיקה וכל עולם התרבות.
שום דבר. הוא עסוק לשמור על מקום עבודתו, על חשבון אלו שמשלמים את משכורתו.
אחרי 7 חודשים שבהם חברי הממשלה הזו לא עשו דבר כדי לסייע למשק הקורס, הם מנהלים עכשיו דיון על הסדרי הכניעה של גנץ, ואפילו לא מעלים על דעתם שתפקידם הוא לדאוג למדיניות הממשלה ולא לשרי הממשלה.
בזמן שמנהיגי הממשלה, ספונים בחדרי המו״מ כדי לסכם על משחק הכיסאות ביניהם, בזמן שהם משאירים את מדינת ישראל מדממת באחד המשברים הכלכליים הגדולים שידענו, ללא תקציב, העסקים קורסים, הכלכלה השחורה דוהרת והשוק האפור פורח.
בינתיים, גנץ ונתניהו, נתניהו וגנץ, עסוקים בחישובים פוליטיים מה טוב להם יותר.
כדי להבין את גודל החטא, צריך להבין מה משמעות המילה הזו - ׳תקציב׳.
תקציב המדינה מהווה הפועל היוצא של מדיניות הממשלה.
בתקציב נקבעים סדרי העדיפויות, שם קבועות הרפורמות והשינויים המבניים שהממשלה אמורה להוביל במשק באמצעות חוק ההסדרים, וכך אמורה לבוא לידי ביטוי מדיניות הממשלה.
אבל מתחילת הדרך הצהירו ראשי הממשלה שאין להם מדיניות.
היעדים היחידים של הממשלה, הנושאים היחידים שהוסדרו בהקמתה, היו רק חלוקת התפקידים ושבירת שיאים במספר השרים, סגני השרים והשמות המומצאים של המשרדים הלא קיימים.
לכן, כשהממשלה לא העבירה תקציב באוגוסט, לא היתה להם בעיה לדחות לדצמבר.
לכן , הם מרשים לעצמם לקיים דיונים בדצמבר, על חלוקת תפקידים וסמכויות, ולא על קווי מדיניות והעברת תקציב.
לכן, מבחינתם מדובר בהצבעה ללא דיון, שאפשר לשחק איתה מבלי להתחשב בצרכי המשק והציבור. לא לחינם הליך העברת תקציב לוקח חודשים, מדיונים בין משרדי הממשלה לאוצר ועד לדיונים ארוכים בוועדות הכנסת.
לצערי, כל זה לא קרה, לא קורה וככל הנראה גם לא יקרה בממשלה הזו.
את המחיר, משלמים כולנו. כל אזרחיות ואזרחי ישראל.
עצירת פרויקטים, פגיעה בקצבאות הנכים, השבתת מערכות והיעדר תכנון כלכלי שישפיע על עתיד הכלכלה, הם רק חלק מהמחירים.
המחיר הוא גם היעדר מדיניות בפתיחת המשק. המחיר הוא גם חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות, שמוביל בהכרח לסגירה נוספת של חלקים נרחבים במשק ועיכוב פתיחתם של אחרים.
לכן, אני מציע לכל הכתבים הפוליטיים שמציפים אותנו בהדלפות, שחררו.
זה לא מעניין.
כל הדיונים על חלוקת התפקידים בזמן שאין תקציב ומדינת ישראל הולכת ונסגרת, מצביעים על אבדן הזכות של הממשלה הזו למשול.
זה הסיפור".
צילום: מרים אלסטר פלאש 90